גודוויל זווליתיני, מלך הזולו
גודוויל זווליתיני קאבקוזולו (בזולו: Goodwill Zwelethini kaBhekuzulu; 14 ביולי 1948 – 12 במרץ 2021) היה מלך ממלכת הזולו בין שנת 1968 ועד למותו. גודוויל היה המלך הרביעי של בני הזולו שפעל תחת סמכות הממשל של דרום אפריקה והמלך השמיני מאז הקמת ממלכת הזולו בידי שאקה זולו. אף על פי שלא אחז בסמכויות ממשל רשמיות, הוא אחז בהשפעה תרבותית נרחבת על קהילת בני הזולו.
 | |||||||||
| גודוויל בשנת 2011 | |||||||||
| לידה |
14 ביולי 1948 נונגומה, איחוד דרום אפריקה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 2021 (בגיל 72) דרבן, דרום אפריקה | ||||||||
| שם מלא | גודוויל זווליתיני קאבקוזולו | ||||||||
| מדינה |
ממלכת הזולו –  דרום אפריקה | ||||||||
| עיסוק | מונרך | ||||||||
| בת זוג | מנטופי דלאמי, נסיכת אסוואטיני | ||||||||
| שושלת מלוכת הזולו | |||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
עריכהשנותיו הראשונות
עריכהגודוויל נולד בשנת 1948 בנונגומה, כיום בקוואזולו-נטאל, דאז איחוד דרום אפריקה. אביו היה המלך סיפריאן בקוזולו שעלה לשלטון באותה השנה שגודוויל נולד. הוא התחנך במכללת בקזולו לצ'יפים של הזולו ובהמשך חונך באופן פרטי. הוא התגורר במעונו המלכותי הרשמי של אביו בח'תומתנדאיו וקיבל הוראה רשמית במנהגי זולו המסורתיים. כאשר נפטר אביו בשנת 1968 ברח גודוויל לגלות בטרנסוואל עקב החשש להתנקשות בחייו. בתקופת היעדרותו מממלכת הזולו, מועצת עוצרים מילאה את תפקידו. בשנת 1971 חזר אל ממלכת הזולו והוכתר בצורה רשמית בתמיכת הממשלה הדרום אפריקאית.
בפוליטיקה
עריכהחוקת המדינה הדרום-אפריקאית הפכה את תפקיד המלוכני לטקסי בלבד וכפוף לסמכותו של השר הראשי שהיה מקושר אל הממשלה הלאומית, תפקיד אשר מולא דאז בידי מנגוסוטו בוטלזי[1]. תוך זמן קצר מירושת הכתר מתיחות נוצרה בין שני המנהיגים. בשנת 1975 האשים בוטלזי את גודוויל בהתערבות בפוליטיקה המפלגתית. כתוצאה מכך, ממשלת קוואזולו-נטאל דרשה מהמלך לקבל את אישור הקבינט במטרה לנסוע מחוץ לאזור הנתון לרשות השבטים של נונגומה. בשנת 1979 הואשם גודוויל בידי הממשל של קוואזולו-נטאל על כך שיצר קשרים עצמאיים עם ממשלת מוזמביק. בתגובה טען גודוויל כי ממשל קוואזולו-נטאל הוא למעשה בובה פוליטית של הממשלה הלאומית בפרטוריה, שהונהגה בידי האפרטהייד.
בתגובה לטענות אלו הוציאה ממשלת קוואזולו-נטאל רישום פרוטוקולים שהגביל את תפקידו החוקתי של המלך גודוויל. הוא סירב להתייחס לאספה המחוקקת של קוואזולו-נטאל כמקובל בפרוטוקולים, והשמועות על אי ישיבתו גררו תסיסה אזרחית. תגובתו של בוטלזי הייתה קיצוץ השכר המלכותי ונפתח דיון משפטי בנוגע לטענות על התנהגות בלתי הולמת של המלך. חלק מהחקירה סבבה על תמיכתו לכאורה של המלך גודוויל במהפכה מזוינת נגד ממשל דרום אפריקה תומך האפרטהייד. המלך גודוויל הכחיש את ההאשמות, כולל טענה כי הוא דגל באלימות בקוואזולו-נטאל להפלת מוסדות השלטון של הממשל האזורי. בסופו של דבר ממשלת קוואזולו-נטאל השיבה את משכורתו הקודמת.
מעבר הממשל
עריכהבשנת 1980 נאסר על גודוויל לקבל ראיונות ללא הסכמתו הרשמית של שר המשפטים המחוזי של קוואזולו-נטאל. מעבר למאבקים בין גודוויל לממשל המחוזי בקוואזולו-נטאל החלו מאבקים בינו לבין הממשל הלאומי של דרום אפריקה והוא נכנס לניגוד אינטרסים עם הקונגרס הלאומי האפריקני, אשר האשים אותו בשנת 1989 בהסתה לאלימות. גודוויל דרש התנצלות רשמית על טענה זאת ועשה זאת בניגוד לאילוצים שהוטלו עליו, שמנעו ממנו להתייחס לנושאים פוליטיים. הקונגרס הלאומי האפריקני היה נסער במיוחד מהתנגדותו של גודוויל להטלת סנקציות בין-לאומיות נגד האפרטהייד. בשנת 1989 הוא תקף את הנהגת הקונגרס הלאומי האפריקאי על שלא הזמינו אותו ואת בוטלזי לעצרת קבלת פנים לשחרור אסירים שנעצרו על התנגדותם למדיניות האפרטהייד. ביוני 1991 הגיע לביקור בישראל עם רעייתו וביקר בכנסת.
בשנת 1991 הוא קרא לסיום המאבק הפוליטי בעצרת רשמית והאשים את הקונגרס הלאומי האפריקני על כך שטיפח מדיניות הפונה נגד בני הזולו. במהלך האמנה למען דרום אפריקה דמוקרטית מעמדו של המלך הפך לנקודת מחלוקת מרה בין בוטלזי לנציגי הקונגרס הלאומי האפריקני. ביולי 1992 הבטיח נלסון מנדלה למלך גודוויל כי מעמדו מובטח תחת הממשלה החדשה שתביא לסיום האפרטהייד. הבטחה זאת יצרה ציפיות רחבות יותר לחיזוק מעמדן האזורי של ממלכות אתניות שונות בדרום אפריקה. התפקיד וההשפעה של קהילת זולו על דרום אפריקה המודרנית עוצבו למעשה על ידי היחסים בין המלך גודוויל לבין בוטלזי, שהיה בתפקיד השר לענייני הפנים בקוואזולו-נטאל משנת 1994 ועד 2004[2].
שנים אחרונות
עריכהכספיו של המלך גודוויל וכספי משפחת האצולה בכלל, הושמו לרשות על ידי הרשויות המחוזיות בקוואזולו נטאל ואורח חייו המפואר ועתידו של בית המלוכה של זולו היה נתון מזה זמן רב לדיון נרחב. המלך גודוויל נישא בחייו לשש נשים, מתוכן מנטופי דלאמי, נסיכת אסוואטיני, נבחרה להיות המלכה הרעייה הרשמית. לאורך העשורים האחרונים לחייו שימר את מעמד המלוכה כסמלית בלבד ולא התערב בפוליטיקה הארצית. המלך גודוויל נפטר ב-12 במרץ 2021 לאחר שנדבק בנגיף SARS-CoV-2 וחלה בסוכרת[3]. הוא נקבר ב-17 במרץ.
לאחר מותו החל שלטון עוצרות בראשות אשתו השלישית, מנטופי דלאמי, נסיכת אסוואטיני, אשר הוסמכה לבחור יורש. היא נפטרה כעבור חודש והשאירה צוואה בה הורתה כי בנם המשותף, מיסוזולו קאזווליתיני, ירש את המלוכה. מאבקים בין ענפים שונים של המשפחה והנוהג להעביר את המלוכה בעל פה הובילו למאבק ירושה, שהגיע גם לבתי המשפט. ב-20 באוגוסט 2022 הוכתר מיסוזולו כמלך[4][5].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ הודעת הפטירה של המלך גודוויל זווליתיני: המלך של אומת הזולו בקוואזולו-נטאל שנותר דמות מפתח בדרום אפריקה הדמוקרטית, באתר הגרדיאן, 22 במרץ 2021
- ^ כיצד שלטונו של המלך גודוויל זווליתיני שינה את דרום אפריקה: המלך השנוי במחלוקת אך הנערץ של אנשי זולו בדרום אפריקה, נקבר הערב. בתקופת שלטונו הארוכה הוא צבר כוח הרבה מעבר לתפקידו הטקסי. אבל לא בלי לדרוך על כמה בהונות, באתר דויטשה ולה, 17 במרץ 2021
- ^ מלך הזולו גודוויל זווליתיני נפטר בדרום אפריקה בגיל 72: המלך גודוויל זווליתיני ממדינת זולו בדרום אפריקה נפטר בבית חולים בו טופל בגלל בעיות הקשורות לסוכרת., באתר BBC, 12 במרץ 2021
- ^
אחרי שנה של מאבקים על ירושת הכתר, יש מלך חדש לאומת זולו, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2022
- ^ Nomsa Maseko, Zulu King Misuzulu ka Zwelithini crowned in South Africa, BBC News, August 20 2022
