פתיחת התפריט הראשי

גולניאדהרומנית: Golaniada) או ההפגנות של כיכר האוניברסיטה היו אירועים המוניים שהתרחשו בכיכר האוניברסיטה, בבוקרשט, בירת רומניה, בתקופה שבין 22 באפריל עד 15 ביוני 1990. אירועים אלה מקורם בחוסר שביעות רצון של המונים מהתפתחות החיים הפוליטיים ברומניה לאחר המהפכה הרומנית. האירועים נפסקו לאחר התערבות אלימה של כורים שהובאו לשם כך לבוקרשט.

הרקעעריכה

המהפכה הרומנית פרצה לאחר שכמעט כל מדינות הגוש הקומוניסטי באירופה החליפו את השלטון הקומוניסטי בשלטון דמוקרטי יותר. החלפת השלטון ברומניה הייתה כרוכה בשפיכות דמים וראשי השלטון הקודם, הזוג צ'אושסקו, הוצאו להורג לאחר משפט חפוז. השלטון הקומוניסטי לא איפשר קיומה של אופוזיציה, לכן, כשהשלטון הקודם נפל, השלטון החדש שהוקם היה מורכב מאנשי עלית שהיו חלק מהשלטון הישן וחברים במפלגה הקומוניסטית. חברות במפלגה הקומוניסטית, בתקופת השלטון הקומוניסטי, הייתה תנאי מוקדם להתקדמות מקצועית ולקבלת תפקידי ניהול, כך שכל בעל ניסיון ניהולי היה חבר במפלגה הקומוניסטית.

המוני העם ברומניה, שרבים מהם שנאו את השלטון הקומוניסטי וראו בו אחראי לכל צרותיה של רומניה, לא היו מרוצים מכך שחברים לשעבר במפלגה הקומוניסטית מנהלים את המדינה וראו בכך שלטון "נאו-קומוניסטי". זה היה למעשה שלטון שמינה את עצמו ולא עבר תהליך בחירות כלשהו, שהיה עשוי להעניק לו לגיטימציה.

לאחר המהפכה שבו לרומניה רומנים, מתנגדי המשטר הקומוניסטי, שגלו ממנה בעת שהקומוניסטים השתלטו עליה או במהלך השלטון הקומוניסטים. גולים חוזרי אלה, יחד עם מתנגדי המשטר הקומוניסטים שנותרו ברומניה, בחלקם כאסירים או לפחות מפוקחים שהשתחררו לאחר המהפכה, הקימו מחדש, בחופזה, את המפלגות הלא קומוניסטיות, שהתקיימו ברומניה לפני ההשתלטות הקומוניסטית. מפלגות אלה שאפו להגיע לשלטון והובילו את ההפגנות והמחאות נגד השלטון הזמני, שהיה מבוסס, כאמור, על קומוניסטים לשעבר.

מיכאי הראשון, מלך רומניה, שהודח מכיסאו בסוף 1947 וחי מאז בגולה, הביע רצונו לשוב לרומניה, אך לא ניתן לו היתר לכך. חסידי המונרכיה ברומניה התמרמרו ומחו על כך.

האירועיםעריכה

 
יון איליאסקו, מנהיג חזית ההצלה הלאומית, שזכה בבחירות לנשיאות רומניה

החל מ-22 באפריל התחילה סדרה של הפגנות ומחאות שנערכו בכיכר האוניברסיטה ברציפות במהלך 53 ימים. התביעה העיקרית של המפגינים והמוחים הייתה יישום סעיף 8 של הכרזת טימישוארה, סעיף שתבע מניעת השתתפותם בחיים הפוליטיים של הפעילים הקומוניסטים וקציני הסקוריטטה במהלך שלוש מערכות הבחירות הבאות. האזור של כיכר האוניברסיטה הוכרז על ידי המפגינים כ"אזור חופשי מנאו-קומוניזם". המרפסת של הפקולטה לגאולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט, הפונה אל הכיכר, הפכה לבימת נואמים עבור אישים שונים וגם אנשים מהשורה, שבאו לדבר אל קהל המוחים והמפגינים.


  ערך מורחב – הכרזת טימישוארה

ב-20 במאי 1990 נערכו בחירות כלליות ברומניה וחזית ההצלה הלאומית ומנהיגה יון איליאסקו זכו בניצחון מוחץ. בעקבות הניצחון הזה בבחירות, ליגת הסטודנטים הרומנים הודיעה על פרישתה מההפגנות בכיכר האוניברסיטה. בכיכר נותרו כמאתיים וחמישים מוחים, חלקם שובתי רעב.

מינריאדהעריכה

  ערך מורחב – המינריאדה של יוני 1990

אטימולוגיה של גולניאדהעריכה

בתגובה לאירועים בכיכר האוניברסיטה, התכנסה המועצה הזמנית של האיחוד הלאומי לדון באירועים ובפורום זה, ביום 25 באפריל 1990, נשא יון איליאסקו נאום בו כינה את המפגינים בשמות huligani (חוליגנים) ו-golani (פרחחים, כלומניקים). הנאום פורסם ברבים והמפגינים התייחסו בהתרסה לדבריו והכינוי הפוגעני "גולני" הפך בעיניהם לאות כבוד ורבים נשאו כרזות ושלטים מאולתרים בהם הגדירו את עצמו כ"גולן" ביחיד או "גולני" ברבים. בשלטים היו כיתובים דוגמת: "גולן מברשוב", "גולן פרופסור", "כולנו גולנים" ועוד.

הפירוש החדש למילה גולן הפך לחלק מהשפה הרומנית ונקלט במילונים השונים. מהשם הזה נגזר השם שניתן לאירועים, "גולניאדה", במשקל של "איליאדה".

קישורים חיצונייםעריכה