פתיחת התפריט הראשי

גוסטבו הוכמן

אהרון גוסטבו הוכמן (נולד ב-12 בינואר 1960) הוכמן הוא צלם עיתונות וצלם רחוב. כחלק מפעילותו השתתף בתערוכות בישראל ובחו"ל, תיעד עבור רשת החדשות "שוקן" ועבור סוכנויות החדשות הזרות את הסכסוך הערבי-ישראלי בישראל ומחוצה לה במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה וצילם פיגועי טרור רבים עבור החדשות בעיתונות, ביניהם הפיגוע במסעדת מקסים, הפיגוע בקו 37, הפיגוע בקו 16 בחיפה, הפיגוע ביגור, הפיגוע בצ'ק פוסט ועוד.

גוסטבו הוכמן
גוסטבו הוכמן.jpg
לידה 12 בינואר 1960 (בן 59)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
www.photo-workshops.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחילת דרכועריכה

הוכמן, יליד בואנוס איירס שבארגנטינה, עסק בצילום מגיל 10. אביו עבד בתור צלם בצעירותו. גוסטבו מספר כי כאשר היה ילד היה מחכה בהתלהבות לאביו שיוציא את מצלמת ה-Kodak Retina מהארון לצורך צילומי משפחה. גוסטבו התאהב בראיית העולם דרך העדשה והחליט מילדותו לעסוק בצילום. הוכמן סיים לימודי תואר כהנדסאי אלקטרוניקה בשנת 1978, במקביל לסיום של ארבע שנות לימודי ערב בבית הספר הגבוה לצילום בארגנטינה Instituto Superior De Fotografia.
בשנת 1979 הגיע הוכמן לישראל והתגורר במשך שנה בקיבוץ כיסופים שבנגב. על אף רצונו להישאר בארץ, נאלץ לחזור לארגנטינה לצורך גיוסו הצבאי. בשנת 1981 התגייס ליחידת קומנדו בחיל הרגלים של צבא ארגנטינה וגיוסו התארך בשנה בעקבות פרוץ העימות בין ארגנטינה לצ'ילה.

פוטו-ז'ורנליזםעריכה

לאחר שחרורו מצבא ארגנטינה, בשנת 1982 התחיל הוכמן לעבוד כצלם עצמאי במגזיני אקטואליה והוצאה לאור, בין היתר במגזין "Perfil". בשנת 1983 החל לעבוד בבית ספר "אורט" ארגנטינה, כעורך סרטים דוקומנטריים במחלקה לתקשורת אור-קולית. בשנים אלו עבד בנוסף כצלם סטילס וצלם טלוויזיה והדריך כיתות של תלמידי תקשורת בנושא צילום.
בשנת 1989, עם הולדת בנו הבכור, החליט הוכמן לעלות לישראל. החל משנה זו ועד לשנת 2005 עבד כצלם מערכת העיתונות ברשת החדשות "שוקן", עבור עיתון "הארץ", עיתון "חדשות", ומקומונים באזור חיפה של אותה רשת. בנוסף, עבד הוכמן כצלם פרילנסר עבור סוכנויות חדשות זרות בישראל. הוכמן תיעד את הסכסוך הערבי-ישראלי במדיה העיתונאית, וסיקר כצלם עיתונות פיגועים רבים כגון הפיגוע בקו 37, הפיגוע בקו 16, הפיגוע במסעדת מקסים ועוד. בנוסף הצטרף הוכמן מטעם העיתונות לצבא ישראל לצורך צילומים בלבנון, עזה ורמאללה.
למרות הצילומים הקשים בעתות של טרור ומלחמה, גישתו לנושאיו בתחומי הצילום השונים במהלך הקריירה שלו היא מעורבות בתוך הסצנה המצולמת אך מעולם לא בימוי של סיטואציה או נושאים מצולמים. גוסטבו מתקשר עם נושאיו המצולמים, ובתצלומים רבים ניכר חוש הומור ואירוניה כחלק מתפיסת הרגע המכריע.

צילום מסחריעריכה

במהלך השנים הוכמן למד באופן מקצועי תאורה מעשית בסטודיו והפקות, והחל לעבוד כצלם עצמאי בצילום מסחרי למותגים שונים. כמו כן, צילם הוכמן פורטרטים רבים של שחקני תיאטרון וקולנוע (בין היתר כחלק מעבודתו עבור פסטיבל הסרטים בחיפה1 בשנים 2006 ועד 2013). הוכמן יוצר ומשתמש בצילום ככלי לאומנות וביטוי אישי.

צילום אומנותיעריכה

גוסטבו הוכמן שאף במהלך קריירת הצילום שלו להביע את הרגש שבצילום ולהוליך את הצופה בתוך התמונה באמצעות קומפוזיציה, זווית ותאורה. הוכמן מספר כי תאורת הסטודיו הקסימה אותו והוא החל בפרויקט אישי אשר מעולם לא פורסם בנושא צילום עירום נשי אומנותי. זהו פרויקט ארוך טווח הכולל צילום של 1,000 נשים שונות שאינן דוגמניות למחייתן, בשאיפה להביע בצילום את האופי הנשי באמצעות התאורה ולהביא לביטוי את החופש הארוטי.

בשנת 1994 החליט גוסטבו הוכמן לראשונה להקים את "המרכז לצילום אומנותי", בית ספר ללימודי צילום. לאחר שלוש שנים פתח הוכמן את בית הספר לצילום אומנותי אשר בניהולו. הוכמן שאף ללמד בישראל את אומנויות הצילום ברמה בינלאומית. במקביל לפעילותו במרכז לצילום אומנותי, הוכמן הוא ראש תחום צילום ומרצה במכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית (מכללת תילתן) ומרצה לצילום במועדוני צילום נבחרים ברחבי הארץ.
במסגרת בית הספר לצילום, הוכמן הנחה סדנאות צילום ופרויקטים. כגון: סדנת צילום עבור נפגעי טרור ופעילויות איבה2

השפעות מעולם הצילוםעריכה

גוסטבו הוכמן הושפע רבות מזרם צילום הרחוב, וממי שנחשב כאבי צילום העיתונות המודרני, אנרי קרטייה ברסון. המונח "הרגע המכריע" שאותו טבע קרטייה ברסון בעולם הצילום, הוביל את גוסטבו בצילומיו לאורך השנים ועד ליום זה, ובהרצאותיו והדרכותיו בתחומי אומנויות הצילום השונות. בעקבות מותו של ברסון בשנת 2004, הוציא גוסטבו קבוצת צלמים למסע צילום בעיר פריז תחת הכותרת "פריז בשחור לבן", לצילום ברחובות העיר במסע אחר גדולי הצלמים אשר צילמו בעיר כמחווה לפועלם. בתום המסע הוצגו הצילומים בתערוכה בבית תרבות צרפת לבקשת הקונסוליה הצרפתית בחיפה.
בנוסף, הוכמן הושפע מהצלם הברזילאי סבסטיאו סלגאדו, עד להחלטה לצאת למסע בעקבות הצילומים במהלך חייו שבברזיל ובאמזונס, אותו הוכמן פגש במפתיע במהלך שיט לכיוון שבט ה-Yawanawa שבאמזונס בשנת 2016.

תערוכות נבחרותעריכה

1986 – Urbaniz – תערוכת צילום קבוצתית בנושא צילום רחוב.
1986 – Recoleta – תערוכת צילום בנושא צילום ארכיטקטורה.
1988 – Galardon – תערוכת צילום בנושא דיוקן שחקני תיאטרון.
1989 – La Viva – תערוכת צילום בנושא חיי תושבי הפחונים.
2002 – World Press Photo – תערוכת צילום עיתונות "עדות מקומית" במגדלי עזריאלי.
2004 – אודיטוריום חיפה – תערוכה צילום עיתונות בנושא אקטואליה.
2008 – פריז בשחור לבן – תערוכה במסגרת סדנת צילום בבית התרבות של הקונסוליה הצרפתית.
2017 – התעוררות – תערוכת צילום המייצגת את ישראל בעולם כאומן יחיד - בשיתוף אומן עם מוגבלויות.

פרסים בינלאומיים נבחריםעריכה

1993 - מקום ראשון בקטגוריית צילום שחור לבן - תחרות צילום בצ'כוסלובקיה לשעבר.
2003 - מקום שני עולמי בתחרות צילום מטעם "AGFA".

קישורים חיצונייםעריכה