הפיגוע במסעדת מקסים

הפיגוע במסעדת מקסים היה פיגוע התאבדות שביצע הג'יהאד האסלאמי ביום שבת, 4 באוקטובר 2003, ב"מסעדת מקסים" בחיפה. בפיגוע נרצחו 21 אנשים.

הפיגוע במסעדת מקסים
חלק מהאינתיפאדה השנייה
מסעדת מקסים, 2009
מסעדת מקסים, 2009
תאריך 4 באוקטובר 2003
מקום חיפה
מטרה מסעדת מקסים
קואורדינטות 32°48′45″N 34°57′20″E / 32.8126°N 34.9556°E / 32.8126; 34.9556
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 21
פצועים 51
מבצע הנאדי ג'רדאת (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
הפיגוע במסעדת מקסים
הפיגוע במסעדת מקסים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

המסעדהעריכה

 
האנדרטה לזכר הנרצחים בפיגוע במסעדת מקסים

מסעדת מקסים נמצאת במבואות הדרומיים של חיפה, ליד חוף הים. המסעדה, בבעלות משותפת של יהודים וערבים-נוצרים, מגישה תפריט ים-תיכוני הכולל בשר ודגים. למסעדה יש קהל סועדים קבועים נרחב, והיא מלאה בעיקר בימי שבת.

אינתיפאדת אל-אקצא וקריסת ההודנהעריכה

  ערך מורחב – אינתיפאדת אל-אקצא

במרץ 2003 מינה ערפאת את אבו מאזן לראש ממשלת הרשות הפלסטינית. אבו מאזן פעל להשגת הודנה, שהוסכמה לבסוף ב־26 ביוני 2003 (לאחר ועידת עקבה). בתקופת ההודנה חלה ירידה גדולה בכמות הפיגועים, אך עדיין בוצעו מספר פיגועי התאבדות קטלניים. ישראל בתגובה המשיכה לפעול נגד מחבלים, שלטענתה היו בגדר "פצצות מתקתקות". ההודנה קרסה באופן מעשי ב־19 באוגוסט. שני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת ההודנה - ישראל ציינה את הפיגוע בקו 2 בירושלים באותו יום (23 הרוגים, ביניהם 7 ילדים, ו-130 פצועים) ואילו הפלסטינים את חיסולם של מוחמד סידר ב־15 באוגוסט ושל אסמאעיל אבו שנב ב-20 באוגוסט. בעקבות קריסת ההודנה חידשה ישראל את מדיניות הסיכולים הממוקדים והחלה בסדרת פעולות ממושכת (אוגוסט-נובמבר) בחברון.

הפיגועעריכה

הפיגוע תוכנן על ידי הג'יהאד האסאלמי בג'נין. אמג'ד עבידי הכין את חגורת הנפץ. סאמי ג'רדאת איתר את הנאדי ג'רדאת, עורכת דין בת 29 מג'נין, שארוסה ואחיה, חברי הג'יהאד האיסלאמי, נהרגו כמה חודשים לפני כן בפעולה של צה"ל בג'נין וגייס אותה להשתתף בפיגוע כמחבלת מתאבדת. כמו כן צילם אותה לפני הפיגוע בסרט וידאו.

ביום שבת, 4 באוקטובר 2003, בשעה 14:10, נכנסה המחבלת למסעדה. המחבלת עברה את הקו הירוק בברטעה והוסעה על ידי מסיע של שוהים בלתי חוקיים לחדרה ומשם לחיפה, לטענתה כדי לבקר את אביה בבית חולים רמב"ם[1]. בדרך עצרו המסיע והמחבלת לאכול במסעדה ולאחר סוף הארוחה המתאבדת פוצצה את עצמה בלב המסעדה. מעוצמת הפיצוץ נהרגו 15 אנשים ונפצעו עשרות סועדים. מאוחר יותר מתו מפצעיהם 6 אנשים נוספים, ובכך עלה מניין הנרצחים ל-21.

 
אורן אלמוג, שנפצע והתעוור בפיגוע כשהיה בן 10, ושכל את סבו וסבתו, אביו, אחיו ובן דודו

בפיגוע נרצחו בין השאר שתי משפחות בנות 5 נפשות כל אחת שכללו שלושה דורות, לרבות זקנים, ילדים ופעוטות. גם צוות המסעדה, שכולו היה ערבי-ישראלי, נפגע; 4 מעובדי המסעדה נרצחו, בהם המאבטח ואחד מבעליה[2].

בפיגוע נפצעו קל גם שלושה מאנשי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.

מסיע המחבלת נעצר בלילה שאחרי הפיגוע. הוא נדון ל-10 שנות מאסר על גרימת מוות ברשלנות, לאחר שזוכה מהאשמות של ניסיון לרצח והריגה, כאשר בית המשפט קיבל את טענתו שלא ידע שמדובר במחבלת[1].

התגובות לאירועעריכה

מנהיגים ברחבי העולם, בהם נשיא ארצות הברית, גינו את הפיגוע. הנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' ווקר בוש, כינה את הפיגוע "אקט מרושע של טרוריזם" והדגיש שמדובר במעשה מתועב שכוון כנגד משפחות שבסך הכול ביקשו לאכול ולנפוש בשבת.

התגובה הצבאיתעריכה

גורמים במערכת הביטחון בישראל אמרו שהפיגוע בוצע תחת הכוונה סורית, ושההוראה ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי בדמשק[3]. בתגובה, מטוסי חיל האוויר הישראלי הפציצו מחנה אימונים של מחבלים בעין-צאחב[4][5]. כתוצאה מכך הורה בשאר אל-אסד להנהגת ארגון חמאס בסוריה, ובכלל זה חאלד משעל, לעזוב את סוריה[6].

הדים לפיגוע בעולםעריכה

בינואר 2004 עמד הפיגוע בלב של תקרית דיפלומטית-אמנותית בין ישראל לשוודיה בעקבות מיצב אמנותי של האמן הישראלי לשעבר, דרור פיילר ושל רעייתו גונילה חולד-פיילר, שהוצג במוזיאון ההיסטורי הלאומי בסטוקהולם בתערוכה "עושים שינוי", שליוותה כינוס בינלאומי בנושא מניעת רצח עם. ביצירה, שנקראה "שלגיה וטירוף האמת", צפה סירה ועליה תמונת המחבלת בתוך בריכה מלאה בנוזל אדום, בליווי מוזיקה, וטקסט המשלב מעין אגדה על שלגיה עם סיפור הפיגוע, ממניעיה של המחבלת לנקמה על מות אחיה וארוסה, דרך ביצוע הפיגוע, ועד אזכור הנרצחים הישראלים. שגריר ישראל בשוודיה, צבי מזאל, זעם על המיצג ופגע בו פיזית (על ידי ניתוק החשמל, והשלכת זרקור לבריכה) בטענה שהוא מפאר את הטרור ופוגע במשפחות השכולות. במיוחד הוא הביע את זעמו על הופעת המיצב דווקא בהקשר של מניעת רצח עם. ממשלת ישראל ואריאל שרון בראשה גיבתה את השגריר והוא זכה לתמיכה רבה בקרב הציבור הישראלי והמשפחות השכולות. לעומת זאת, עוררה החבלה ביקורת בשל הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האמנותי על ידי נציג רשמי של מדינת ישראל.

בעקבות הפיגועעריכה

בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה אנדרטה הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים. האנדרטה נחנכה ב-2007 ועפר שטייר שאיבד את בנו בפיגוע הסביר:

אנחנו זוכרים את יקירנו כל הזמן. אבל האנדרטה נועדה להזכיר לציבור הישראלי והחיפאי מה קרה כאן. היא נמצאת בכניסה לחיפה וכל מי שנכנס לעיר או יוצא ממנה, רואה אותה ויודע מה קרה במקום הנורא הזה. האנדרטה ניצבת גם על שפת הים, וניתן לראות מבין עמודיה את האופק הכחול המעיד כי יש עתיד

[7]

ב-2005 פרסם העיתון אל-איאם שירי הלל לזכרה של המחבלת הנאדי ג'רדאת. ב-13 באוקטובר 2012 העבירה משלחת של ארגון מצרי בשם "איגוד עורכי הדין הערבים" למשפחתה של ג'רדאת את העיטור הגבוה ביותר על ביצוע הפיגוע, לציון גאוות עורכי הדין הערבים על הפיגוע[8]. בראיון ב-8 באוקטובר 2019 בערוץ אל-קדס אל-יום שיבחו בני משפחתה של המחבלת את הפעולה. אחיה של המחבלת אמר:[9]

מה ישראל אמרה? היא אמרה שהרגה ילדים תמימים.
אבל הם שרפו לנו את הלב. כאשר אחי נהרג, האם הם לא הרגו משפחה שלמה?

לאחר הפיגוע הגישו חלק מהפצועים ובני משפחה של נרצחי הפיגוע תביעה שהתבררה בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 57066-01-16 נגד הרשות הפלסטינית, אש"ף, הג'יהאד האיסלאמי ושותפים לפיגוע. השופטת פיצוי של כ-90 מיליון שקל לטובת המשפחות שנפגעו.[10]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ע"פ 9826/05 ג'מאל מחאג'נה נ' מדינת ישראל
  2. ^ הותרו לפרסום שמות כל 19 הרוגי הפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2003
  3. ^ זאב שיףאיתות לסוריה על החלטה ישראלית להרחבת המאבק בטרור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2003
  4. ^ עמוס הראל‏, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2003
    רן רוזנברג, ‏"מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק", באתר חיל האוויר הישראלי, ביטאון חיל האוויר, גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003
  5. ^ אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמודים 230–231
  6. ^ אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמוד 125
  7. ^ אחיה ראב"ד, אחרי 3 שנים נחנכה האנדרטה להרוגי "מקסים", באתר ynet, 19 באפריל 2007
  8. ^ Khaled Abu Toameh, Arab Lawyers Union honors Palestinian suicide bomber, באתר הג'רוזלם פוסט, 13 באוקטובר 2012 (באנגלית)
  9. ^ בני משפחתה של המחבלת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים, משבחים את פעולתה, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
  10. ^ קרוב למאה מיליון שקל פיצויים למספר משפחות מנפגעי הפיגוע במסעדת מקסים | מגפון ניוז Megafon News, מגפון ניוז Megafon News, ‏4 בינואר 2021


האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | תפיסת הסנטוריני (6.5) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי עארה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | הפיגוע במצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה ומבצע קטיף כלניות (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבדות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל