גוסטב פון אלבנסלבן

גנרל פרוסי אשר לחם במלחמות איחוד גרמניה

גוסטב פון אלבנסלבןגרמנית: Gustav von Alvensleben;‏ 30 בספטמבר 1803 - 30 ביוני 1881) היה גנרל פרוסי אשר לחם במלחמות איחוד גרמניה.

ריימר קונסטנטין פון אלבנסלבן
Gustav von Alvensleben
Gustav von Alvensleben 2.jpg
קונסטנטין פון אלבנסלבן
לידה 30 בספטמבר 1803
אייכנברלבן, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892)
פטירה 30 ביוני 1881 (בגיל 77)
גרנרודה, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
השתייכות פרוסיהפרוסיה הצבא הפרוסי
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות 18211873 (כ־52 שנים)
דרגה גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-4
פעולות ומבצעים
מלחמת אוסטריה–פרוסיה
מלחמת צרפת–פרוסיה
עיטורים
  • פור לה מריט
  • אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אלבנסלבן נולד ב-30 בספטמבר 1803 בעיר אייכנברלבן שבפרוסיה. משפחת פון אלבנסלבן הייתה משפחת אצולה ותיקה. אביו, גבהרד יוהאן פון אלבנסלבן, היה אוברסט לוטננט בצבא הפרוסי, ואמו נקראה קרוליין פרדריקה אלאונור. היו לו שלושה אחים גדולים, מהם שניים ורנר וקונסטנטין הגיעו לדרגות גנרלים. כמו אחיו, הוא התחנך בבית הספר לקצינים בברלין, וב-1821 התגייס לצבא הפרוסי. הוא הוצב כלויטננט ברגימנט הגרנדירים ה-1 של המשמר ("קייזר אלכסנדר"). בשנת 1841 הוא הועלה לדרגת האופטמן, ובשנת 1847 הוא הועלה לדרגת מיור. בשנת 1849 הוא מונה לראש מטה של הכוח בבאדן במהלך מערכת פאלץ-באדן. בשנת 1850 הוא מונה לראש מטה הקורפוס ה-8, וכעבור ארבע שנים הוא מונה לקצין במטה המחוז הצבאי של מחוז הריין וווסטפאליה. בשנת 1855 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ובשנת 1858 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור ושירת שלוש שנים עם וילהלם, נסיך פרוסיה. ב-8 בפברואר 1863 הוא חתם על אמנת אלוונסלבן עם רוסיה, ושנתיים לאחר מכן הוא הפך לדרגת גנרל לוטננט.

במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה בשנת 1866 הוא שירת במטה המלך, וב-30 באוקטובר הוא קיבל פיקוד על הקורפוס ה-4. בשנת 1868 הוא הועלה לדרגת גנרל של הרגלים. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה הוא פיקד שוב על הקורפוס ה-4, בעוד אחיו קונסטנטין פון אלבנסלבן פיקד על הקורפוס ה-3, והוביל אותו בקרבות של בומון וסדאן. הוא גם התקדם עם כוחותיו נגד פריז, ועל שירותיו במלחמה זו הוא קיבל מענק של 100,000 טלארים. ב-10 באוקטובר 1872 הוא פרש מהצבא, וב-30 ביוני 1881 הוא מת בביתו בגרנרודה.

קישורים חיצונייםעריכה