גזרת המרובעים

גזרת שורש בדקדוק העברי

גזרת המרובעים היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.

בעברית, גזרה זאת היא גזרה שלמה, כלומר גזרה המכילה שורשים שכל אותיותיהם נכתבות ונשמעות כעיצורים. גזרת המרובעים נבדלת מגזרת השלמים בכך שהיא מכילה שורשים בעלי ארבע אותיות שורש בלבד. שורשים אלה יכולים להופיע רק בבניינים הכבדים: פיעל, פוּעל והתפעל, תוך ביטול הדגש החזק בע' הפועל[1] שלהם - דגש חזק מתפקד כהכפלת אות, כלומר הפועל קִישֵּׁר ולמעשה צריך להיהגות כ-קִישְׁשֵׁר (עם שווא נח בש' הראשונה), ובגזרת המרובעים מופיעות שתי אותיות שורש שונות על חשבון ע' הפועל הדגושה, הראשונה תמיד בשווא נח והשנייה תמיד עם תנועה.

לעיתים, השורשים המרובים קשורים במשמעותם לשורשים בגזרת ע"ע בעלי אותיות דומות: ג.ל.ג.ל. ו-ג.ל.ל., ד.ל.ד.ל. ו-ד.ל.ל., מ.ש.מ.ש[2]. ו-מ.ש.ש., מ.ל.מ.ל. ו-מ.ל.ל[3]., ע.ר.ע.ר. ו-ע.ר.ר. ועוד.

בעגה עברית מודרנית קיימים שורשים מעטים בגזרת המרובעים הנוטים גם בבניין הפעיל: השפריץ[4] והסגביר[5]. בתנ"ך מופיע בבניין זה הפועל "השמאיל":

הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מניית אותיות השורש מתבססת על השורש פ.ע.ל., כלומר האות הראשונה בשורש נקראת פ' הפועל, האות השנייה נקראת ע' הפועל והאות השלישית נקראת ל' הפועל.
  2. ^ משנה, מסכת שבת, פרק כ"ב, משנה ו' ועוד.
  3. ^ השורש של "מִלָּה", וכן של הפועל למולל (לספר).
  4. ^ שורש ש.פ.ר.צ., מהמילה היידית שפריץ (התזה) או שפריצן (להתיז).
  5. ^ שילוב של ס.ב.ר. (להסביר) וג.ב.ר. (גבר), תרגום של המונח האנגלי mansplaining שהוא שילוב של explain (להסביר) ו-man (גבר).