מסכת שבת

מסכת במשנה

מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא

נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ"[1], "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה"[2].

במסכת שבת 24 פרקים[3] ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. כמו כן מובאים שם דיני מצוות היום (הדלקת הנר, תפילה ושלוש סעודות), וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.

בגמרא של מסכת שבת ישנם 156 דפים בתלמוד הבבלי ו-92 דפים בתלמוד הירושלמי. המסכת היא הגדולה מבין המסכתות שבכל התלמוד מבחינת מילים (116,533) ואותיות (463,595)[4].

מיקומה של המסכת בסדר מועד

עריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הסיבה הראשונה שמסכת שבת היא המסכת הפותחת את סדר מועד היא שהשבת היא "קדמון במעלה" (בכירה במעלה). סיבות נוספות שמונה הרמב"ם הן שזמנה קבוע מאז בריאת העולם (כל שבעת ימים) ובנוסף שהיא פותחת את פרשת המועדות.

סיבה אחרת לפתיחה במסכת היא שהמסכת היא המסכת הגדולה ביותר (מבחינת מספר המשניות שבה) בסדר מועד.

פרקי המסכת

עריכה
  1. יְצִיאוֹת הַשַׁבָּת (אחת עשרה משניות[5]) – דיני הוצאה מרשות לרשות, דיני ערב שבת, 18 גזרות שגזרו בעלית חנניה בן חזקיה.
  2. בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבע משניות) – דיני השמנים והפתילות הכשרים להדלקת נרות שבת, דיני חנוכה ודיני ערב שבת בין השמשות.
  3. כִּירָה (שש משניות) – דיני בישול בשבת ודיני מוקצה.
  4. בַּמֶּה טוֹמְנִין (שתי משניות) – דיני הטמנה.
  5. בַּמֶּה בְהֵמָה (ארבע משניות) – דיני הכלים שבהמה יוצאת ולא יוצאת בהם לרשות הרבים.
  6. בַּמָּה אִשָּׁה (עשר משניות) – דיני תכשיטים ואביזרים שונים, שאישה ואיש יוצאים ולא יוצאים בהם לרשות הרבים.
  7. כְּלָל גָּדוֹל (ארבע משניות) – דיני חיוב חטאות על חילול שבת בשוגג, ל"ט מלאכות שבת ודיני הוצאה מרשות לרשות.
  8. הַמּוֹצִיא יַיִן (שבע משניות) – דיני שיעורים בהוצאה מרשות לרשות.
  9. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבע משניות) – סדרת משניות הפותחות ב'מניין' בנושאים שונים, מתן תורה ודיני הוצאה מרשות לרשות.
  10. הַמַּצְנִיעַ (שש משניות) – דיני הוצאה מרשות לרשות, מלאכות שונות של טיפוח הגוף ודיני תלישה.
  11. הַזּוֹרֵק (שש משניות) – דיני זריקה והושטה מרשות לרשות.
  12. הַבּוֹנֶה (שש משניות) – דיני הבונה, מלאכות חקלאיות שונות ודיני הכותב.
  13. הָאוֹרֵג (שבע משניות) – דיני האורג והצד.
  14. שְׁמֹנָה שְׁרָצִים (ארבע משניות) – דיני החובל, הכנת ואכילת מאכלים שונים בשבת, דיני רפואה בשבת.
  15. אֵלּוּ קְשָׁרִין (שלוש משניות) – דיני הקושר והמתיר, וקיפול הבגדים.
  16. כָּל כִּתְבֵי (שמונה משניות) – דיני שרפה בשבת, שבות ואמירה לנכרי,
  17. כָּל הַכֵּלִים (שמונה משניות) – דיני טלטול כלים בשבת.
  18. מְפַנִּין (שלוש משניות) – דיני טלטול חומרים, הנעת בעלי חיים וילדים, ילוד בהמות ונשים.
  19. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמִילָה (שש משניות) – דיני מילה בשבת ובכלל.
  20. תּוֹלִין (חמש משניות) – דיני סינון, השריה, טיפול בקש ושימוש במכבש.
  21. נוֹטֵל (שלוש משניות) – דיני טלטול שונים ופינוי פסולת.
  22. חָבִית (שש משניות) – דיני מלאכת דש, מלאכת בונה, מלאכת מלבן ועוד דינים נוספים.
  23. שׁוֹאֵל (חמש משניות) – דיני מסחר והעסקה בשבת, דיני טיפול במת בשבת.
  24. מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ (חמש משניות) – דינים שונים.

בסה"כ במסכת 139 משניות.

מקורות נוספים

עריכה
  • יואל קרצ'מר-רזיאל, מבנה מסכת שבת – הררים תלויים בשערה, משלב מא, ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, ניסן תשס"ח, עמודים 7–35.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   משנה, מסכת שבת, באתר ויקיטקסט
  •   תוספתא, מסכת שבת, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד בבלי, מסכת שבת, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    עריכה
    1. ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"א
    2. ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ג
    3. ^ ובטעם הדבר כתבו המקובלים הוא משום שהשבת מכונה כלה ומצינו שכלה מקושטת ב24 קישוטים בשמות רבה פרק כג פסיקתא ה
    4. ^ על פי מספרי מילים ואותיות שבפרויקט השו"ת (המספרים בקירוב).
    5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.