פתיחת התפריט הראשי

גליה גביש

אמנית רב תחומית ואוצרת ישראלית

ביוגרפיהעריכה

גליה גביש נולדה בשם גניה גרובשטיין בטשקנט שבברית המועצות (כיום אוזבקיסטן), לשם נמלטו הוריה מפולין מפני הנאצים במלחמת העולם השנייה. בשנת 1947 חזרה משפחתה לפולין, וב-25 בינואר 1952 עלו לישראל.

במשך שנים רבות חיה גליה גביש בירושלים. בשנת 2011, לאחר פרישתה לגמלאות, עברה לתל אביב.

גביש למדה ציור אצל אריה אָלְוִאַיל בתיכון עירוני א' בתל אביב ואצל מינה זיסלמן-בליך באופן פרטי. לימודי "עיצוב תערוכות" באוניברסיטת סינסינטי בארצות הברית בשנים 69–1968 והדפס אמנותי (תחריט) בגולדסמית' קולג' בלונדון בשנים 74–1973. לימודי אוצרות באוניברסיטת תל אביב ב-1990 עד 1992 וניהול מוסדות תרבות במכון לה"ב באוניברסיטת תל אביב בשנת 1994.

מ-1965 עד 1990 עבדה במשרדי אדריכלות שונים, בהם אברהם יסקי, דן איתן, משה ספדיה ודוד קסוטו. בתקופה זו מלאה תפקיד בוועדת שימור אתרים של עיריית ירושלים. בשנים 1990–1994 ניהלה את מוזיאון הנגב ומ-1994 עד פרישתה לגמלאות בשנת 2010 עבדה כמנהלת ואוצרת במוזיאון חצר היישוב הישן ע"ש יצחק קפלן ברובע היהודי ירושלים העתיקה.[1]

תערוכות וכנסיםעריכה

תערוכות יחיד[2]עריכה

  • 1974 - ״רישומים״, אינטרנשיונל ארט סנטר, לונדון.
  • 1981 - ״ממצאים ארכאולוגיים״, מכון כרם, ירושלים.
  • 1982-83 - ״ציורים״, גלריה אלון, ירושלים.
  • 1988 - ״קוים בנוף״, תערוכת רישום על נייר, מוזיאון הסינמטק, ירושלים.
  • 1989 - ״מגלופה להדפס״, מוזיאון לאמנות הדפוס, צפת.
  • 1992 - ״בעיקר שחור לבן״, המשכן לאמנות, חולון.
  • 1994 - "בונים...בונים...בונים 3!" מוזיאון אשדוד לאמנות.
  • 2000 - ״נוף מתועש״, צילום - גלריה טובה אוסמן, תל אביב.
  • 2011 - "נוף סגור", גלריה נורה, ירושלים.

תערוכות קבוצתיותעריכה

  • 1975 - גלריה בן אורי, לונדון.
  • 1982 - ״צבעי ירושלים״, מרכז ברומפמן מונטריאול, קנדה. התערוכה נדדה בדרום אמריקה.
  • 1983 - ״טריאנלה לגרפיקה ישראלית״, מוזיאון חיפה.
  • 1985 - ״אקול דה בוזאר״, גראנד פאלה, פריס.
  • 1987 - אירוע תל-חי; אירוע סדום; אירועי מצפה רמון.
  • 1988 - הדפס רשת באמנות ובתעשייה, בית האמנים בירושלים.
  • 1988 - ״תערוכת כרזות״, ביאנלה לכרזות בינלאומי של הגרפיקאים הפולניים, ורשה; המוזיאון לאמנות תעשייתית, קופנהגן; ״יריד גרזות אמנותיות״, טוקיו, יפן.
  • 1989-99 - ״הביתה״, ו״אדריכלות על נייר״, מוזיאון ישראל.
  • 1992 - ״הדפס +״, מוזיאון אשדוד.
  • 1992 - ״הדפס״, מוזיאון אשדוד.
  • 1992 - ״אוצרים באמנות הישראלית״, גלריה שרה קומפורטי, יפו.
  • 1993 - ״בעיקר שחור לבן״, בית מאירוב, חולון
  • 1994 - ״דיאלוג״, קיסינגר אמנות ותרבות, באד קיסנגר, גרמניה.
  • 1995 - ״מיניאטורה״, פרוג׳ה, איטליה.
  • 1996 - ״אמנים שולחים שלום״, מוסיאון ארץ ישראל, תל אביב; רבת עמון, ירדן; סינסינטי, ארה״ב.
  • 1988 - הדפס רשת באמנות ובתעשייה, בית האמנים בירושלים
  • 1992 - הדפס, מוזיאון אשדוד
  • 1992 - הדפס +, מוזיאון אשדוד
  • 1993 - בעיקר שחור לבן, בית מאירוב, חולון
  • 2000-2001 - "קו מקשר", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד.
  • 2012 - "תקוה", גלריה ורנון, פראג, צ׳כיה.
  • 2012 - "תקוה", גלריה ורנון, פראג.
  • טרייאנלה לגרפיקה ישראלית, מוזיאון חיפה לאמנות
  • תהליכים בתחריט ותצריב, בית האמנים בירושלים
  • אמנים, המכללה לאמנות חזותית, באר שבע.

[3][4]

עבודת אוצרותעריכה

  • 1981-1990 - אוצרת שמונה-עשרה תערוכות בבית האמנים, ירושלים.
  • 1990 - אוצרת תערוכות אולם פישר, משכנות שאננים, ירושלים.
  • 1990-1994 - מנהלת ואוצרת מוזיאון הנגב, אוצרת חמש-עשרה תערוכות.
  • 1994-1995 - אוצרת תערוכות בשיתוף עם פרויקטיב בנושא ״אמנותעשייה״.
  • 1994-2010 - מנהלת ואוצרת מוזיאון חצר היישוב הישן ע״ש יצחק קפלן, הרובע היהודי, ירושלים. אוצרת ועיצוב מחדש של תערוכת הקבע. אוצרת ארבע תערוכות מתחלפות.

מבחר תערוכות - אוצרת ומשתתפתעריכה

  • 1984-1990 - ״הבט חזותי לרישום מוזיקלי״, בית האמנים, ירושלים; מרקין קונצרט הול, ניו-יורק; המחלקה למוזיקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; מכון ון-ליר, ירושלים; קיבוץ אילון; בית דניאל, זכרון יעקב.
  • 1987-1989 - ארבע תערוכות בנושא הדפס אמנותי, ״חיתוך עץ/תחריט/ליטוגרפיה/הדפס משי״, בית האמנים, ירושלים.
  • 2000-2001 - ״קו מקשר״, תשעה אמנים שהיו ילדים בשואה. בית האמנים, ירושלים; מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד; קיבוץ ברעם.

עבודה אדריכליתעריכה

  • 1965-1968 - עיצוב תערוכות, קיבוץ כברי.
  • 1968-1969 - Downing Display עיצוב תערוכות ניידות, סינסינטי, ארה״ב.
  • 1970-1976 - משרדי אדריכלים בת״א: ירמיצקי; אברהם יסקי; דן איתן.
  • 1975-1976 - Ov Erobs לונדון, העבודה כללה שיקום מבנים היסטוריים.
  • 1978-1985 - משרדי אדריכלים בירושלים: משה ספדיה; דוד קאסוטו.
  • 1983-1986 - מ״מ מהנדס עיר בהקמה, גבעת זאב.
  • 1986-1989 - נציגה בוועדת השימור של עיריית ירושלים לקביעת אתרים לשימור.

כתביםעריכה

  • "מקום טוב לגדל דבורים", גליה גביש, 1994, הוצאת ירון גולן
  • קטלוגים: ראיון עם גליה גביש בקטלוג "אוצרות לאמנות מקומית", 1992

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה