גליקריוס

אחד הקיסרים הרומיים האחרונים

גליקריוסלטינית: Glycerius; נולד בערך 420, נפטר אחרי 480) היה אחד הקיסרים הרומיים האחרונים. שלט במשך 8 חודשים בין השנים 473 ו-474 ומאוחר יותר שימש בישוף קתולי.

גליקריוס
גליקריוס על מטבע
גליקריוס על מטבע
לידה סביבות 420
פטירה אחרי 480
דלמטיה, קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרומית המערבית
עיסוק קיסר האימפריה הרומית המערבית, בישוף, איש דת
דת נצרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

גליקריוס החזיק בתואר ראש הארמון בחצר הקיסרית ברוונה כאשר הועלה לכס הארגמן על ידי המגיסטר מיליטום (אדון החיילים) החדש של האימפריה המערבית, גונדובאד הבורגונדי בערך ב-3 במרץ 473. כשליט בובה של גונדובד, שירש את הקיסר הנבחר הלגיטימי אנתמיוס שנרצח, הוא לא זכה להכרה מטעם חצר האימפריה הביזנטית של הקיסר ליאו הראשון.

פעולתו העיקרית הייתה משלוח כוחות צבא רומיים לגאליה בסוף שנת 473 כדי לבלום את הכוחות האוסטרוגותים המתקדמים. פעולה זו, עם זאת, לא תרמה לחיזוק הלגיטימיות שלו בעיני האימפריה הביזנטית ובתוך זמן לא רב מונה במקומו יוליוס נפוס, שהפליג מדלמאטיה לנמל אוסטיה וביוני 474 כפה על גליקריוס לעזוב את רומא. כתמורה על שיתוף הפעולה שלו, הוא קיבל מינוי כבישוף בסלונה שבדלמאטיה, ארץ מולדתו של נפוס.

על–פי טענותיו של ההיסטוריון מלקוס, גליקריוס היה מעורב בקשר שהביא לרציחתו של נפוס מאוחר יותר, ככל הנראה ב-25 באפריל 480. מי שהורה על הרצח, המלך הברברי של איטליה אודואקר העניק לגליקריוס תמורה הולמת במנותו אותו לבישוף מדיולנום, מילאנו של היום, שהייתה כבר אחת הערים החשובות באירופה (מידע זה אינו ידוע בוודאות ושנוי במחלוקת[דרושה הבהרה]).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גליקריוס בוויקישיתוף