קיסרי רומא

רשימת ערכים
(הופנה מהדף קיסרי רומי)

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומיתלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית קמה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה. קדמו לאימפריה: שלב הרפובליקה הרומית (בין 509 לפנה"ס עד למאה ה-1 לפנה"ס), והשלב הקדום ביותר: המלוכה הרומית העתיקה (מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד שנת 509 לפנה"ס).

הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגן הים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). המילה העברית "קיסר" (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצם דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב לקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים – השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן – 'קיסר'.

תקופת הפרינקיפט

עריכה
תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
השושלת היוליו-קלאודית
 
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטביאנוס) 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה 16 בינואר 27 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה יוליו-קלאודיאנית נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
 
טיבריוס קיסר 16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה 17 בספטמבר 14 – 16 במרץ 37 לספירה יוליו-קלאודיאנית היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
 
"קליגולה" (גאיוס קיסר) 31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41 16 במרץ 37 – 24 בינואר 41 יוליו-קלאודיאנית נודע באכזריותו הרבה ובשלטונו המושחת; נרצח על ידי מספר סנאטורים ושומרים של המשמר הפרטוריאני אשר חברו נגדו בשנת 41.
 
קלאודיוס קיסר 1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54 לספירה 24 בינואר 41 – 13 באוקטובר 54 יוליו-קלאודיאנית צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
 
נירון קיסר 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68 13באוקטובר 54 – 9 ביוני 68 יוליו-קלאודיאנית לקה במחלת נפש; בתקופתו פרצה השרפה הגדולה של רומא, הורה על צליבתו של האפיפיור הראשון, פטרוס. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
 
גלבה 24 בדצמבר 3 לפנה"ס – 15 בינואר 69 9 ביוני 68 – 15 בינואר 69 איננו חלק משושלת כלשהי הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה, נרצח בעת כהונתו.
 
אותו 28 באפריל 32 – 16 באפריל 69 15 בינואר 69 – 16 באפריל 69 איננו חלק משושלת כלשהי השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
 
ויטליוס 15–69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
 
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) 9–79 69–79 פלאבית מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
 
טיטוס 39–81 79–81 פלאבית מדכא המרד הגדול
 
דומיטיאנוס 51–96 81–96 פלאבית צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית (אנ')
 
נרווה 35–98 96–98 נרווה-אנטונינית הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
 
טראיאנוס 53–117 98–117 נרווה-אנטונינית תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
 
אדריאנוס 76–138 117–138 נרווה-אנטונינית דיכא את מרד בר כוכבא
 
אנטונינוס פיוס 86–161 138–161 נרווה-אנטונינית יצר קשר עם סין
 
מרקוס אורליוס 121–180 161–180 נרווה-אנטונינית בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
 
קומודוס 161–192 180–193 נרווה-אנטונינית לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
 
פרטינקס 126–193 193 איננו חלק משושלת כלשהי נרצח על ידי שומרי ראשו
 
דידיוס יוליאנוס 133–193 193 איננו חלק משושלת כלשהי קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסוורית
 
ספטימיוס סוורוס 145–211 193–211 סוורית בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
 
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) 186–217 211–217 סוורית בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
 
מקרינוס 165–218 217–218 סוורית הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
 
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) 203–222 218–222 סוורית אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
 
אלכסנדר סוורוס 208–235 222–235 סוורית נרצח
משבר המאה ה-3
 
מקסימינוס 173–238 235–238 הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
 
גורדיאנוס הראשון 159–238 238 שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
 
גורדיאנוס השני 192–238 238 שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
 
פופיאנוס נרצח בשנת 238 238 שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
 
בלבינוס 176–238 238 שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
 
גורדיאנוס השלישי 225–244 238–244 נרצח על ידי שומרי ראשו
 
פיליפוס הערבי 204–249 244–249 נהרג בקרב נגד דקיוס
 
דקיוס 201–251 249–251 נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
 
טרבוניאנוס גאלוס 206–253 251–253 נרצח על ידי חייליו
 
איימליאנוס 207–253 253 שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
 
ולריאנוס 200–260 253–260 היה הקיסר הרומי הראשון שנלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
 
גליאנוס 218–268 260–268 חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס 213–270 268–270 הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
 
קווינטילוס 210–270 שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
 
אורליאנוס 214–275 270–275 איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
 
טקיטוס 200–276 275–276 מצא את מותו מידי מתנקשים.
 
פלוריאנוס 276 מצא את מותו מידי חייליו.
 
פרובוס 232–282 276–282 מצא את מותו מידי חייליו.
 
קארוס 230–283 282–283 נרצח על ידי שומרי ראשו.
 
קארינוס 283–285 בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

עריכה
תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
 
דיוקלטיאנוס 245–313 284–305 שושלת קונסטנינוס שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
 
מקסימיאנוס 250–310 286–305 שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
 
קונסטנטיוס כלורוס 250–306 כ"קיסר" המערב 293–305, כ"אוגוסטוס" המערב 305–306 שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
 
גלריוס 250(משוער) – 311 כ"קיסר" המזרח 293–305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305–311 משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני תאריך לידה לא ידוע – 307 כ"קיסר" המערב 305–306, כ"אוגוסטוס" המערב 306–307 משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
 
מקסימינוס דאיה 270 (משוער) – 313 כ"קיסר" המזרח 305–311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311–313 משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
 
מקסנטיוס תאריך לידה לא ידוע – 312 306–312 בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
ליקיניוס 250–325 308–323 מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
 
קונסטנטינוס 272–337 כקיסר ואוגוסטוס במערב 306–323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323–337 שושלת קונסטנטינוס לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, אף על פי שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
 
קונסטנטינוס השני 316–340 337–340 קונסטנטינוס היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
 
קונסטנטיוס השני 317–361 337–361 קונסטנטינוס נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
 
קונסטנס 320–350 337–350 קונסטנטינוס שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
 
יוליאנוס 331–363 361–363 קונסטנטינוס ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס 332–364 363–364
 
ולנטיניאנוס הראשון 321–375 364–375 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ואלנס.
 
ואלנס 328–378 364–378 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס 359–383 375–383 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
 
ולנטיניאנוס השני 371–392 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
 
תאודוסיוס הראשון 346–395 379–395 תאודוסיוס הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

עריכה
הקיסרות הרומית המערבית
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
 
הונוריוס 384–423 395–423 תאודוסיוס שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
 
ולנטיניאנוס השלישי 419–455 424–455 תאודוסיוס נלחם נגד אטילה ההוני
 
פטרוניוס מקסימוס 396–455 כמה חודשים בשנת 455 רומא נכבשת ונבזזת
 
אוויטוס 395–456 455–456
 
מיוריאנוס 420–461 457–461
 
ליביוס סוורוס 461–465
 
אנתמיוס 420–472 467–472 הוצא להורג
 
אוליבריוס שלושה חודשים וחצי ב-472
 
גליקריוס 420–480 473–474 שלט שמונה חודשים
 
יוליוס נפוס 420–480 474–475 שלט רשמית עד 480
 
רומולוס אוגוסטולוס 475–476 הקיסר הרומי האחרון

קיסרי האימפריה הרומית המזרחית

עריכה
הקיסרות הרומית המזרחית
תמונה שם שנות שלטון שושלת הערות
  ארקדיוס 395408 שושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס
  תאודוסיוס השני 408450 בשנים 414447 העוצרת והשליטה בפועל היא אחותו של הקיסר, פולכריה
  מרקיאנוס 450457 אינו בן ביולוגי לשושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס, אך נישא לפוליכריה לאחר מות אחיה ועל כך נחשב לחלק משושלת זו. שלט יחד עם תאודוס
  לאון הראשון 457474 שושלת לאון מייסד השושלת
  לאון השני 474
זנון 474491 שלט במשותף עם בסיליסקוס בשנים 475476 ועם לאונטיוס הראשון בשנים 484488
בסיליסקוס 475476 שלט במשותף עם זנון
  אנסטסיוס הראשון 491519 חתנו של לאון הראשון
יוסטיניוס הראשון 518527 שושלת יוסטיניאנוס מייסד השושלת. בשנים 523527 שלט עם אחינו יוסטיניאנוס
  יוסטיניאנוס הראשון 527565 שליט בפועל כבר מ-523
  תאודורה 527548 אשתו של יוסטיניאנוס, שלטה בשיתוף עם בעלה עד למותה
יוסטינוס השני 565578 שושלת יוסטיניאנוס
טיבריוס השני קונסטנטינוס 578582 בנו המאומץ של יוסטיניוס השני
מאוריסוס 582602 חתנו של טיבריוס
פוקאס 602610 לא שושלתי
הרקליוס 610641 שושלת הרקליאנוס עם בנו קונסטנטינוס השלישי 612641. החליף את התואר המסורתי "אוגוסטוס" בתואר "בזילאוס", שמשמעו ביוונית מלך. בתואר זה נשאו כל הקיסרים הביזנטים אחריו
קונסטנטינוס השלישי 641 שלט עם הרקלונסוס ב-641
הרקלונסוס 641 שלט עם קונסטנטינוס השלישי ב-641
קונסטנס השני 641668 שלט במשותף עם גרגוריוס בשנים 646647 ועם אולימפיוס ב-649653
  קונסטנטינוס הרביעי 668685 שלט במשותף עם מזזיוס ב-669
יוסטיניאנוס השני 685695 תקופת שלטונו הראשונה
לאונטיוס השני 695698 לא שושלתי
טיבריוס השלישי 698705 לא שושלתי
יוסטיניאנוס השני 705711 שושלת הרקליאנוס תקופת שלטונו השנייה
פיליפיקוס ורדאניס 711713 לא שושלתי
אנסטסיוס השני 713715 לא שושלתי
תאודוסיוס השלישי 716717 לא שושלתי
לאון השלישי 717741 השושלת הסורית מייסד השושלת, הדף את הערבים מעל חומות קונסטנטינופול
קונסטנטינוס החמישי 741, 743775 שלט במשותף עם ארטבסדוס בשנים 741743
לאון הרביעי הכוזרי 775780
קונסטנטינוס השישי 780797 אירינה, אמו, עוצרת 780795
  אירינה 797802
ניקפורוס הראשון 802811 לא שושלתי
סטאוראקיוס 811 לא שושלתי
  מיכאל הראשון 811813 לא שושלתי
  לאון החמישי 813820 לא שושלתי
מיכאל השני 820829 השושלת האמוריאנית מייסד השושלת, שלט במשותף עם תומסוס בשנים 821823
תאופילוס 829842 השושלת האמוריאנית
מיכאל השלישי 842867 השושלת האמוריאנית
בסיליוס הראשון 867886 השושלת המקדונית מייסד השושלת
לאון השישי 886912
  אלכסנדר השלישי 912913
  קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס 913959 שלט במשותף עם רומנוס הראשון לקפנוס בשנים 919944
רומנוס השני 959963
  ניקיפורוס השני 963969
  יוחנן הראשון צימיסקס 969976
  בסיליוס השני בולגרוקטונוס 9761025
קונסטנטינוס השמיני 10251028
  זואי 10281050 בתו של קונסטנטינוס השמיני, שלטה עם בעליה עד למותה.
רומנוס השלישי 10281034 בשיתוף עם זואי
מיכאל הרביעי פפלגוניאן 10341041 בשיתוף עם זואי
מיכאל החמישי קלפאטס 10411042 בשיתוף עם זואי
קונסטנטינוס התשיעי 10421055 בשיתוף עם זואי עד 1050
תאודורה 10551056 בתו של קונסטנטינוס השמיני, אחותה של זואי.
מיכאל השישי סטרטיוטיכוס 10561057 לא שושלתי
איסאאקיוס הראשון קומננוס 10571059 השושלת הקומננית מייסד השושלת
קונסטנטינוס העשירי 10591067
מיכאל השביעי דוקס 10671078 שלט במשותף עם רומנוס הרביעי דיוגנס10671071
  ניקפורוס השלישי בוטניאטס 10781081 שלט במשותף עם ניקפורוס בריניוס ועם ניקפורוס בסילקיוס. בשנים 10801081 שלט עם ניקפורוס מליסנוס.
  אלכסיוס הראשוןקומננוס 10811118
יוחנן השני 11181143
  מנואל הראשון 11431180
אלכסיוס השני 11801183
אנדרוניקוס הראשון (אנ') 11831185
איסאאקיוס השני 11851195, 12031204 השושלת האנגלנית מייסד השושלת. שלט יחד עם אלכסיוס הרביעי
אלכסיוס השלישי 11951203
אלכסיוס הרביעי 12031204 יחד עם איסאאקיוס השני12031204
אלכסיוס החמישי 1204
תאודורוס הראשון (אנ') 12041222 השושלת הלסקרנית מייסד השושלת
יוחנן השלישי 12221254
תאודורוס השני לסקריסוס (אנ') 12541258
יוחנן הרביעי לסקריסוס 12581261
מיכאל השמיני פלאולוגוס (אנ') 12591282 השושלת הפלאיאולוגנית (אנ') מייסד השושלת
אנדרוניקוס השני 12821328
אנדרוניקוס השלישי 13281341
יוחנן החמישי 13411376, 13791391 במשותף עם יוחנן השישי קנטקוזנוס בשנים 13471354 ועם אנדרוניקוס הרביעי בשנים 1373 ו-13761379
יוחנן השביעי פלאולוגוס 1390 שלט למשך חמישה חודשים
  מנואל השני 13911425 מנואל היה בנו של יוחנן ה-5
יוחנן השביעי פלאילוגוס, קיסר במשותף פעם נוספת – 13991402
יוחנן השמיני 14251448
  קונסטנטינוס האחד עשר 14481453 אחיו של יוחנן השמיני

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
  • ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .
  • בארי שטראוס, עשרה קיסרים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2022