פתיחת התפריט הראשי

גסטרין (Gastrin) הוא הורמון המופרש מתאי G בקיבה ובתריסריון וגורם להפרשת חומצה גסטרית מתאי הדופן בקיבה. בנוסף, יש מעט תאים המייצרים גסטרין במעי הדק, בלבלב, ברקמת המוח, בבלוטת יותר הכליה, דרכי הנשימה ואיברי הרבייה.

GAST
מזהים
שמות נוספיםGAST, GAS, gastrin
מזהים חיצונייםOMIM: 137250 HomoloGene: 628 GeneCards: GAST
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 17 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 17 (באדם)[1]
כרומוזום 17 (באדם)
מיקום גנומי עבור GAST
מיקום גנומי עבור GAST
עמדה17q21.2התחלה41,712,331 bp[1]
סוף41,715,969 bp[1]
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000805

n/a

RefSeq (חלבון)

NP_000796

n/a

מיקום (UCSC)Chr 17: 41.71 – 41.72 Mbn/a
חיפוש PubMed[2]n/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם
תא G מופיע בצד שמאל בחצי התחתון של האיור וגסטרין מוצג כשני חצים היוצאים מהתא.

תוכן עניינים

פיזיולוגיהעריכה

גנטיקהעריכה

גן ה-GAS נמצא בזרוע הארוכה של כרומוזום 17 (17q21).

סינתזהעריכה

גסטרין הוא פפטיד ליניארי הנוצר על ידי תאי G בקיבה ובתריסריון ומופרש אל מחזור הדם. הגסטרין מצוי בשלוש צורות עיקריות:

  • גסטרין-34
  • גסטרין-17
  • גסטרין-14

משמעות הערך הנומרי היא מספר חומצות האמינו המרכיבות את הפפטיד. באופן כללי, הגסטרין הוא פרקורסור (קודמן) הכולל 101 חומצות אמינו המתחלקות ויוצרות את הצורות העיקריות דלעיל. הצורות החשובות הקשורות למערכת העיכול הן גסטרין 17, וגסטרין 34.

הפרשהעריכה

גסטרין מופרש בתגובה לדחפים מסוימים, ובהם: התנפחות קיבה, גירוי של עצב תועה (וגוס), נוכחות של חלבונים שעוכלו באופן חלקי, עודף סידן בדם.

הפרשת גסטרין מעוכבת על ידי: נוכחות חומצה (בעיקר HCl שמופרש) בקיבה, סומטוסטטין, או למשל מצבים של צום.

הגירוי להפרשת גסטרין מתחיל בשלב ה- cephalic- זהו השלב טרם הגעת אוכל לקיבה, ובו מופרשת 30% מהחומצה בקיבה, על ידי גירוי ישיר של העצב התועה על תאי G המייצרים גסטרין. לאחר מכן, בשלב ה- gastric, כאשר האוכל מגיע לקיבה, יש שני גורמים להפרשת גסטרין- הראשון הוא התרחבות הקיבה, והשני הוא הגעתם של החלבונים מהמזון. התרחבות הקיבה, והגעת החלבונים, פועלים על תאי G להפרשת גסטרין.

פעילותעריכה

נוכחות גסטרין מעודדת את תאי הדופן בקיבה להפריש חומצת מימן כלורי/חומצה גסטרית. הדבר נעשה בצורה לא ישירה באמצעות היקשרות לקולטני CCK2/גסטרין בתאי ECL בקיבה, אשר בתגובה משחררים היסטמין אשר מאותת לתאי הדופן בקיבה להפריש יוני H+.

בנוסף גסטרין גורם לתאים גסטרים זימוגניים (Gastric chief cell) להפריש פפסינוגן, צורת הזימוגן (הצורה הלא פעילה) של האנזים פפסין. פפסינוגן הופך לפפסין בסביבה שבה pH נמוך וה-HCl מספק סביבה מתאימה לפעילות האנזים.

היפר גסטרינמיהעריכה

היפר גסטרינמיה היא תופעה שבה יש הפרשה עודפת של גסטרין. הפרשה עודפת זו יכולה להיווצר כתוצאה מירידה פתולוגית בחומציות הקיבה (למשל, כתוצאה מדלקת קיבה אטרופית), או כתוצאה מנטילת תרופות המדכאות את הפרשת החומצה כגון מעכבי משאבות פרוטונים- PPI. סיבה נוספת להפרשה עודפת של גסטרין היא תסמונת אליסון זולינגר שבה יש גידול המפריש גסטרין.


קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גסטרין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה