פתיחת התפריט הראשי

ואלריוס גראטוס היה נציב יהודה מטעם האימפריה הרומית בין השנים 15 עד 26 לספירה.

ואלריוס גראטוס
Valerius Gratus
לידה המאה ה־1 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פרובינקיית יהודה
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
נציב יהודה ה־4
1526
(כ־11 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גראטוס היה רומאי בן למעמד הפרשים, הוא מונה על ידי טיבריוס בשנת 15 לספירה לנציב יהודה. שלא כמו הנציבים הקודמים כיהן גראטוס בתפקידו במשך תקופה ארוכה כתוצאה ממדיניותו של טיבריוס להאריך את זמן כהונתם של הנציבים בפרובינקיות.

גראטוס הוא הנציב הראשון שיודעים עליו שהתערב באופן פעיל במינוי הכהנים הגדולים, תחילה הורה להפסיק את כהונתו של חנן בן שת ומינה תחתיו את ישמעאל בן פיאבי (הראשון), כעבור זמן קצר הדיח את ישמעאל ומינה תחתיו את אלעזר בן חנן שגם הוא לא החזיק בכהונתו מעל לשנה וגראטוס בחר את יוסף כייפא ככהן גדול. ייתכן שהמינוים וההדחות התכופים נבעו מהצורך למצוא מועמד שיהיה מקובל על המוני העם אבל בה בעת יהיה עושה דברה של רומא.

גראטוס סיים את כהונתו בשנת 26 לספירה והוחלף על ידי פונטיוס פילטוס.

בקדמוניות היהודים נכתב שהקיסר טיבריוס שלח רק שני נציבים ליהודה במהלך כהונתו, גראטוס ופונטיוס פילאטוס. כן כתוב בקדמוניות שגראטוס כיהן במשך 11 שנה ופילאטוס 10 שנים. בהתאם לכך מוסכם על רוב רובם של החוקרים שגראטוס כיהן בשנים 15–26 לספירה. עם זאת, דניאל שוורץ, ועוד קודם לכן רוברט אייזלר, טענו שציון שנות הכהונה של גראטוס ופילאטוס הוא טעות או זיוף וכי גראטוס כיהן עד שנת 19 לספירה בלבד. לטענתו של אייזלר, תיאור תקופת גראטוס בקדמוניות היהודים הוא קצר מאוד וכולל התייחסות למינוי של 4 כהנים גדולים בלבד, כאשר שלושה מהם כיהנו פחות משנה, ועל כן מתקבל הרושם שהוא כיהן 4 שנים בלבד. כן טען אייזלר שהדין וחשבון שמביא אוסביוס על משפטו של ישו מייחס אותו לשנת 21 לספירה בתקופת כהונת פילאטיוס[1].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דניאל שוורץ, מינויו של פונטיוס פילאטוס והכרונולוגיה של קדמוניות יח-כ, בתוך ציון שנה מ"ח, חוב' ד, תשמ"ג, עמ' 325-345