גרגוריוס השישי
האפיפיור גרגוריוס השישי (בלטינית: Gregorius VI; מת ב-1048) נולד ברומא כיוהנס גרטיאנוס (בלטינית: Johannes Gratianus, באיטלקית: Giovanni Graziano), היה סנדקו של האפיפיור השערורייתי בנדיקטוס התשיעי ורכש ממנו בכסף את משרת האפיפיור. הוא כיהן בתפקיד בין מאי 1045 ועד שאולץ להתפטר על ידי ועידת סוטרי בדצמבר 1046.
 | |||||
| לידה |
1000? רומא, מדינת האפיפיור  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1048 (בגיל 48 בערך) קלן, נסיכות הבוחר מקלן | ||||
| מקום קבורה |
קלוני | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
חייו עריכה
לא קיימים פרטים על משפחתו ומוצאו. יש שקישרו אותו למשפחה הרומאית פיירלאוני, אולם התיעוד על כך מאוחר, מן המאה ה-17, ונמצא בכתובת על קבר של אביה המייסד של המשפחה הזאת, הנמצא בבזיליקה סן פאולו ברומא. יוהנס גרטיאנוס כיהן ככומר בכיר של הכנסייה סן ג'ובני א פורטה לטינה ברומא.[1] ככל הנראה היה סנדקו אחר לידה ("פַטרינוס") של האפיפיור בנדיקטוס התשיעי.
אורח חייו של בנדיקטוס התשיעי היה מופקר והוא המיט קלון על הכס, לפיכך הודח ב-1044 ותחתיו מונה סילבסטר השלישי. אולם באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, כחודש לאחר מכן הסכים למכור את המשרה לסנדקו (אולי בשל רצונו להתחתן) וכך הפך גרטיאנוס לאפיפיור גרגוריוס השישי. לפי מקורות מסוימים שילם לבנדיקטוס אלפיים ליברות.[1] יש המשערים כי העלאתו לכס הקדוש היה תוצאה של הסכמה בין משפחת קרשנצו והרוזנים מטוסקולו (שבנדיקטוס התשיעי נמנה עם בניהם) שהתחרו מזה עשורים על השליטה ברומא.[1]
כמי שתואר כאדם ישר ועניו,[2] שאף גרגוריוס, להחזיר את הסדר בקרב הכנסייה המפולגת ומוכת השחיתות, אך משימתו התגלתה כבלתי אפשרית. ביולי 1046 התחרט בנדיקטוס ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. על מנת להשיב את הסדר על כנו כינס היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו, כתחליף להדחה ונידוי. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני הגרמני.
גרגוריוס נלקח עם הקיסר לגרמניה, שם מת כשנה לאחר מכן, בקלן. מזכירו האישי, הילדברנד (Hildebrand), ליווה אותו לאורך כל חייו ועד מותו. לאחר מכן שב לרומא וב-1073 נבחר לאפיפיור. הוא נטל לעצמו את השם גרגוריוס השביעי, ובכך אישר את הלגיטימיות של כהונתו של גרגוריוס השישי.
קישורים חיצוניים עריכה
- ערך באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- ערך מאת אנטוניו סניס באנציקלופדיה טרקאני (באיטלקית)
- biography/Gregory-VI-antipope גרגוריוס השישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
| הקודם: בנדיקטוס התשיעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: קלמנס השני |