גרט פלוקה
גְרֶט פַּלוּקָה (בגרמנית: Gret Palucca; 8 בינואר 1902 - 22 במרץ 1993) הייתה רקדנית ומורה גרמנייה למחול, שב־1925 הקימה בית ספר ידוע למחול בדרזדן, "בית הספר פאלוקה למחול".
חייה ויצירתה עריכה
מרגרֵטֶה פַּלוּקָה נולדה במינכן. זמן קצר לאחר לידתה עקרה משפחתה לסן פרנסיסקו, ובשנת 1909 חזרה פלוקה עם אמהּ לדרזדן.[1] היא למדה בלט אצל היינריך קרלר מ־1914 עד 1916. מ־1917 עד 1918 למדה בבית הספר של מרגרֵטֶה בַּלְזַט לבנות המעמד הגבוה בדרזדן.[2][3]
בשנת 1921 שינתה את שמה לגְרֵט פַּלוּקָה (תוך שינוי כתיב שם המשפחה לצורה איטלקית), והחלה ללמוד אצל מרי ויגמן, והופיעה כחברת להקת המחול הקאמרי של ויגמן.[4]
בשנת 1924 נישאה פלוקה לפרידריך בִּינֶרט, שעבד במפעלים של אביו. דרך חמותה, אידה בינרט, התוודעה לאמני הבאוהאוס.[2]
ב־1925 פתחה בית ספר משלה לריקוד, בית הספר לריקוד פאלוקה, בתמיכת בעלה, ומאז הפכו היא ומרי ויגמן למתחרות. ב־1927 פתחה סניף של בית ספרה בברלין.[3] ב־1931 נפתח סניף נוסף בשטוטגרט.
על אף שבשנת 1936 הופיעה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בברלין, סגרו השלטונות הנאציים בשנת 1939 את בתי הספר שלה בשל מוצאה היהודי, והיא לא הורשתה ללמד מחול, אולם הורשתה להמשיך לרקוד בעצמה.[5]
במהלך הפצצת דרזדן בשנת 1945, איבדה פאלוקה את כל רכושה. לאחר 1945, הפך סגנון הבלט הרוסי לסגנון השליט בבית הספר פאלוקה.[6]
פאלוקה, שנותרה בגרמניה המזרחית, הפכה לחברה מייסדת באקדמיה לאמנויות של אותה מדינה. בשנת 1959, דרשו פקידי מדיניות התרבות של מזרח גרמניה להפוך את בית הספר למוסד מקצועי למחול סוציאליסטי בסגנון סובייטי. כדי לקבל תמיכה בדרישותיה נגד התערבות זו, נסעה פאלוקה לזמן קצר לגרמניה המערבית.[7]
פרסים וכיבודים עריכה
- חברה מייסדת של האקדמיה הגרמנית לאמנויות, ברלין (1950, סגנית נשיא 1965–1970)
- חברה באקדמיה הגרמנויות לאמנויות הבמה, המבורג (1965)[3]
- הפרס הלאומי של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (דרגה ב' 1960 ו־1976, דרגה א' 1981)[3]
- עיטור הכבוד של המולדת של גרמניה המזרחית, בזהב (1972)[3]
- פרס האמנות על שם מרטין אנדרסן נקסה של העיר דרזדן (1972)[3]
- אזרחית כבוד של דרזדן (1979)[3]
- כוכב (1980) וכוכב גדול של ידידות העמים מגרמניה המזרחית (1987)[3]
- פרס המחול הגרמני (1983)[3]
- הצלב הגדול של עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית (1992)[3]
בין תלמידיה היו רות ברגהאוס, לוטה גוסלר ודורה הוייר.[10]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Gret Palucca: Nicht nur auf Sylt unvergessen". Sylter Zeitung (בגרמנית). Flensburg. epd. 22 במרץ 2013. נבדק ב-24 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Biografie von Gret Palucca (1902–1993) – ISGV e.V." Sächsische Biografie (בגרמנית). נבדק ב-24 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 רלף שטאבל, גרט פלוקה ב־Neue Deutsche Biographie. (גרמנית)
- ^ Kachelrieß, Andrea (14 בדצמבר 2009). "Wenn Ruhm zu einer Ware wird". Stuttgarter Nachrichten. Stuttgart. נבדק ב-23 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rögner, Katharina (19 במרץ 2018). "Mit den Beinen denken". Jüdische Allgemeine (בגרמנית). Berlin. נבדק ב-23 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Palucca dance school – history".
- ^ Beyer, Susanne (26 במרץ 2009). "Abriss eines Sehnsuchtsorts". Der Spiegel (בגרמנית). Hamburg. נבדק ב-24 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anderson, Jack (15 באוגוסט 1993). "Who Was Gret Palucca? A Legend in Her Time". הניו יורק טיימס. New York City. נבדק ב-23 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Famed dance teacher Gret Palucca, 91". Chicago Tribune. Chicago. 26 במרץ 1993. p. 101. נבדק ב-23 באוגוסט 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Partsch-Bergsohn, Isa (1994). Modern dance in Germany and the United States : crosscurrents and influences. Chur: Harwood Acad. Publ. p. 122. ISBN 3-7186-5557-8.