גשר הל גייט
גשר הל גייט (באנגלית: Hell Gate Bridge), אשר נקרא במקור גשר קישור הרכבת של ניו יורק הוא גשר קשת פלדה, שאורכו 310 מטרים, החוצה את האיסט ריבר, בין קווינס והברונקס, בעיר ניו יורק שבארצות הברית.
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשתי, גשר פלדה, tied-arch bridge, through arch bridge, גשר רכבת  |
| מיקום |
קווינס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בעלים |
אמטרק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 30 בספטמבר 1916 |
| תאריך פתיחה רשמי |
30 בספטמבר 1916 |
| אדריכל |
גוסטב לינדנתל |
| מידות | |
| אורך |
310 מ' |
| גובה |
93 מ' |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
310 מ' |
| קואורדינטות | 40°46′57″N 73°55′19″W / 40.7825°N 73.921944444444°W |
  | |
הקמת הגשר עריכה
בתחילת המאה ה-20 החלו לתכנן את הקמת הגשר, במטרה שישמש את רכבת פנסילבניה המחברת בין מדינת ניו יורק לניו אינגלנד. הגשר נבנה בתכנונו של גוסטב לינדנתל, והושלם ב-30 בספטמבר 1916.
בשנת 1996 שופץ הגשר לראשונה מאז הקמתו - ונצבע בצבע התואם את שמו - צבע הקרוי "צבע שער הגיהנום האדום" (משמעותו שמו של הגשר - "גשר שער הגיהנום"). משתמשות בגשר חברות הרכבות אמטרק, סי אס אקס, קנדיאן פסיפיק, וניו יורק ואטלנטיק. הגשר עובר במקביל לגשר רוברט פ. קנדי.
עד בניית גשר בייון בשנת 1932 היה גשר הל גייט גשר קשת הפלדה הארוך בעולם. מסיבה זו, במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו מרגלים של גרמניה הנאצית במטרה לפוצץ את הגשר (אולם תוכניתם לא יצאה אל הפועל).
גשר הל גייט השפיע על מתכנני גשר נמל סידני.
הגשר נחשב לאחד הגשרים החזקים בעולם, ומגזין דיסקברי משער שאם יפסיקו לתחזקו, הגשר יתמוטט רק לאחר כאלף שנים של שחיקה מכנית טבעית (גשרים אחרים בעולם יתמוטטו לאחר כ-300 שנים).
ראו גם עריכה
- גשר נמל סידני - תוכנן בשנת 1916 בהשפעת גשר הל גייט.
