פתיחת התפריט הראשי

גשר וראזאנו נארוזאנגלית: Verrazano Narrows Bridge) הוא גשר תלוי המחבר בין רובע סטטן איילנד לבין רובע ברוקלין בעיר ניו יורק. הגשר מחבר את הרבעים בעוברו מעל הנרוז - מצר הים שבפתח נמל ניו יורק במעבר בין מפרץ ניו יורק העליון למפרץ ניו יורק התחתון.

גשר וראזאנו נארוז
Verrazano-Bridge-Dawn.jpg
גשר וראזאנו נארוז וסטטן איילנד בזריחה
מאפיינים כלליים
שימוש כלי רכב
מיקום סטטן איילנד - ברוקלין
קואורדינטות 40°36′23″N 74°02′44″W / 40.60639°N 74.04556°W / 40.60639; -74.04556
מידע על ההקמה
מתכנן אות'מאר אמאן
עלות 320 מיליון דולר
מבנה גשר תלוי
חומרים פלדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך התחלה 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום מפלס עליון 1964
מפלס תחתון 1969
מידות
אורך 1,600 מטר
גובה 207 מעל גובה פני הים
האתר הרשמי
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גשר וראזאנו מכיוון מעבורת סטטן איילנד
גשר וראזאנו - מבט מברוקלין
השלט על הגשר המסמל את קו הגבול בין שני הרבעים

הגשר קרוי על שם המגלה האיטלקי ג'ובאני דה וראזאנו - שהיה האירופאי הראשון שנכנס לאזור נמל ניו יורק והפליג במעלה נהר ההדסון.

אורך חלקו המרכזי של הגשר 1,298 מטרים, והיה הגשר התלוי הארוך בעולם בעת שנפתח בשנת 1964. כיום הוא השביעי באורכו בעולם.

הגשר מכונה בקרב תושבי העיר בשם "הוראזאנו".

הקמת הגשרעריכה

הגשר הוא האחרון מהמבנים הציבוריים של העיר ניו יורק שנבנו תחת פיקוחו וביוזמתו של רוברט מוזס - ראש רשות המנהרות וגשר טרייבורו. הגשר תוכנן על ידי אותמר אמאן (אשר תכנן גם את גשר ג'ורג' וושינגטון, גשר ברונקס וייטסטואון, גשר טרייבורו ואת גשר ת'רוגס נק).

עבודות הקמת הגשר החלו ב-13 באוגוסט 1959. המפלס העליון של הגשר נפתח לציבור ב-21 בנובמבר 1964 בעלות של 320 מיליון דולרים. בטקס הפתיחה נכחו למעלה מ-5,000 מוזמנים והוא נערך על ידי ראש העיר באותה עת - רוברט פ. ואגנר. המפלס התחתון של הגשר נחנך ב-28 ביוני 1969.

הגשר היה הגשר התלוי הארוך בעולם בין 1964 ל-1981 עם בניית גשר האמבר באנגליה.

הגשר בבעלות העיר ניו יורק ומנוהל על ידי רשות גשר ומנהרת טרייבורו.

סטטיסטיקהעריכה

ע"פ משרד התחבורה של ארצות הברית:

  • כל אחד משני המגדלים מכיל 1 מיליון ברגים ו-3 מיליון מסמרים.
  • קוטר כל אחד מארבעת הכבלים הוא 914 מ"מ. כל כבל מורכב מ-26,108 חוטים באורך כולל של 230,136 ק"מ.
  • בגלל גובה המגדלים (211 מ') והמרחק ביניהם (1,298 מ'), היה צורך להביא בחשבון את העקמומיות של פני כדור הארץ בעת תכנון הגשר – המרחק בין שני המגדלים בקצה העליון גדול ב-41.275 מ"מ מהמרחק בסיס; המגדלים אינם מקבילים זה לזה.[1]
  • בגלל ההתפשטות התרמית של כבלי הפלדה, גובה מפלס הכביש בקיץ נמוך ב-3.66 מ' מאשר בחורף. [2]

מחלוקת בדבר שם הגשרעריכה

שמו של הגשר היה נתון במחלוקת במשך שנים רבות. שם הגשר הוצע לראשונה על ידי האגודה ההיסטורית האיטלקית של אמריקה כאשר הגשר היה עוד בשלבי התכנון. אף שהתכנון הראשוני נזנח, המשיכה האגודה לפעול למען הקמת הגשר וקריאתו על שמו של וראזאנו. במסגרת מאמצי האגודה ופעולותיה הכריז בשנת 1954 מושל ניו יורק ו. אווריל הרימן שה-17 באפריל יום הגעתו של ואראזנו למפרץ ניו יורק יקרא "יום וראזאנו".

בעקבות הכרזה זו פנה ראש האגודה ג'ון נ. לה קורט לרשות המנהרות וגשר טרייבורו וביקש שנית הקמת גשר על שמו של וראזאנו. מנהל הרשות הודיע לו כי מעולם לא שמע על וראזאנו, וכי השם ארוך מידי.

בעקבות תשובתו של מנהל הרשות, הוצע חוק באספת הנבחרים של מדינת ניו יורק לקרוא לגשר על שם המגלה. החוק עבר ונחתם בשנת 1960 על ידי מושל המדינה נלסון רוקפלר.

המחלוקת על שם הגשר התעוררה שוב בשנה האחרונה לבנייתו, לאחר הירצחו של ג'ון פ. קנדי. בעקבות הרצח נערכה עצומה שדרשה לקרוא לגשר על שמו. העמותה פנתה לאחיו של קנדי, רוברט קנדי שהודיע כי לא יסכים שיקראו לגשר על שם אחיו.

על אף המאבק הארוך, רבים מתושבי העיר קוראים לגשר "גשר נארוז" או "גשר ברוקלין - סטטן איילנד".

שימושי הגשרעריכה

בכל שנה נערך על הגשר (ובחלקים אחרים בעיר) מרוץ המרתון של העיר ניו יורק, המתחיל בקצהו של הגשר המצוי על הסטטן איילנד. פתיחת המרוץ בו רואים את הגשר מלא אצנים היא אירוע טלוויזיוני שנתי.

בקולנועעריכה

הגשר הופיע בסרט משנת 1977 - "Saturday Night Fever" בכיכובו של ג'ון טרבולטה המגלם את דמותו של טוני מנרו, ומטפס על כבלי הגשר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Verrazano-Narrows Bridge". MTA Bridges & Tunnels. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2010. 
  2. ^ Guide to Civil Engineering Projects In and Around New York City (מהדורה שנייה). Metropolitan Section, American Society of Civil Engineers. 2009. עמ' 36–37.