דבוקית מעוצה
דְּבוּקִית מְעֻצָּה (שם מדעי: Malvaviscus arboreus) היא שיח בינוני ירוק-עד, שאינו דביק ממשפחת החלמיתיים[2][3]. מין זה, שמוצאו מאמריקה משמש לנוי בישראל, לרוב כגדר חיה. דבוקית מעוצה מזכירה את קרובתה היביסקוס במראה הכללי, אך עליה קטנים יותר ופרחיה, שאורכם 2 ס"מ, נראים כאילו הם "לא נפתחים", כאשר עלי הכותרת נשארים גלולים ושזורים, ומתוכם בולטים צינור האבקנים והצלקות בכ-2 ס"מ נוספים. השם המדעי של הסוג נגזר מלטינית, malva (חלמית), ו-viscidus (דביק), הרומז למוהל דביק. למרות השם המדעי מין זה אינו דביק. שם המין arboreus בלטינית מתאר צמח בעל מבנה מעוצה בעוד שהמילה "מעוצה" בעברית מתייחסת לתהליך שבו הגבעולים הירוקים הופכים למעוצים במהלך ההתפתחות.
 דבוקית מעוצה
| |
|---|---|
דבוקית מעוצה
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי הפרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | חלמיתיים |
| סוג: | דבוקית |
| מין: | דבוקית מעוצה |
| שם מדעי | |
 Malvaviscus arboreusקאוונילס, 1787 | |
הפריחה בישראל מתחילה בקיץ ונמשכת לאורך הסתיו ועד החורף[4].
הצמח שנקרא בישראל שנים רבות דבוקית מעוצה הוא למעשה דבוקית משתלשלת. שיח זה, המוכר כצמח נוי ותיק בישראל, הובא ואוקלם על ידי רות בנימין בחוות הנוי. הוא נחשב לצמח חסון ועמיד, המתאים למגוון תנאי גידול, ועם אורך חיים רב בגינות רבות ברחבי הארץ. לפי תיאורו, מדובר בשיח או עץ שגובהו מגיע עד 4 מטרים, המתאים לתנאי גידול של שמש מלאה או צל חלקי, ופרחיו משתלשלים ואורכם מגיע לכ-7 ס"מ. לעומת זאת, דבוקית מעוצה (Malvaviscus arboreus) היא שיח קטן יותר, שמגיע לגובה של מטר אחד בלבד, וגדל בתנאי צל חלקי או מלא. פרחיה קטנים יותר, אורכם נע בין 2 ל-4.5 ס"מ, והם זקופים.
בפרסומים השונים לא מצוין שפרחיה של דבוקית מעוצה (Malvaviscus arboreus), ולא של אחד מזניה בארץ מוצאה באמריקה, הם משתלשלים. ולכן, ברור שיש בלבול בין המינים. למעשה, הצמח הוותיק הנחשב בישראל כ"דבוקית מעוצה" הוא דבוקית משתלשלת (Malvaviscus penduliflorus)[5] אשר נמצאת בגנים טרופיים והסובטרופיים ברחבי העולם הישן והעולם החדש ומשתמשים בה בגינות נוי רבות. ראו הרחבה בפרק מאפיינים של דבוקית משתלשלת.
מורפולוגיה של דבוקית מעוצה
עריכה
אין זה נדיר למצוא תיאורים שונים של דבוקית מעוצה במקורות שונים, במיוחד כשמדובר במין נפוץ בעל שימושים מגוונים כמו דבוקית מעוצה. זה יכול לנבוע מכמה סיבות: השפעת תנאי גידול, שונות גנטית וזנים תרבותיים. ייתכן שיש הבדל בין תיאור שנכתב על בסיס צמחי בר בתנאים טבעיים לבין תיאור שנכתב על בסיס זנים מתורבתים בגינות נוי.
לגבי המאפיינים הייחודיים של הזן דרומונד, הגדל בגינות בישראל, ניתן לקרוא בפרק הבא, שכולל מידע מפורט על הצמח ותנאי גידולו הייחודיים.
גובהה של דבוקית מעוצה נע מחצי מטר ועד 3 מ' ואף עשוי להגיע עד 10 מ'.
הגבעולים הצעירים וצידם התחתון של העלים שעירים.
העלים דמויי ביצה רחבה או כמעט עגולים, בסיסם דמוי לב, בעלי 3 אונות על פי רוב. שפתם משוננת או תמימה כמעט, באורך של 4 עד 20 ס"מ (לעיתים עד 25 ס"מ) וברוחב של 3 עד 12 ס"מ. פני העלים מכוסים בשערות פשוטות וכוכביות באופן דליל עד צפוף. החפים בתחתית הפרח (Involucellar bractlets) הם צרים דמוי מרית.
הפרחים אדומים, זקופים או נוטים כלפי מעלה ואינם נפתחים במלואם, אורכם 2.5 עד 5 ס"מ. לעומת פרחי היביסקוס, הפרחים של דבוקית מעוצה נראים כאילו הם "לא נפתחים"; עלי הכותרת נשארים גלולים ושזורים, כאשר מתוכם בולטים צינור האבקנים והצלקות בכ-2 ס"מ נוספים.
הגביע משתייר ומלווה גביעון בעל 7 עד 12 חפים מפורדים, זקופים וצרים מאוד וכמעט שווים באורכם לגביע. אונות הגביע מאוחות לאורך חצי עד שני-שלישים מאורכן, באורך של 8 עד 15 מ"מ, כשהן קרחות או שעירות.
עלי הכותרת חופפים בזמן הפריחה (עת הבשלת המאבקים והביציות), והם אסימטריים, בצורת ביצה הפוכה-יתד, ומאורכים לכיוון הבסיס, באורך של 1.5 עד 4 ס"מ (לעיתים עד 5 ס"מ). בתחתית העלה יש אוזנית בהירה.
צינור האבקנים שמקיף את עמוד השחלה מסתיים ב-5 שיניים. הצלקות בולטות החוצה.
הפירות שמלווים בגביע דמויי ענבה, בשרניים ואכילים בדרך כלל אדומים בהבשלתם. הם אינם מכונפים, ובאורך של 8 עד 13 מ"מ (לעיתים עד 16 מ"מ) וברוחב של 10 עד 17 מ"מ. הפירות בנויים מפרודות בשרניות רחבות-ביצתיות בצורת יתד, חלקות וקרחות המאוחות לגוף דמוי ענבה. עם הזמן, הפרי הולך, מתייבש ומתפרק לפרודותיו. הגביע המשתייר נותר על הצמח. סוג פרי זה נדיר מאוד בתת-משפחת החלמתיים (Malvoideae).
הזרעים בצורת כליה, רוחבם שווה לשלושת רבעים מאורכם.
טקסונומיה והזנים של דבוקית מעוצה
עריכההסוג דבוקית (Malvaviscus) כולל 10 מינים של שיחים, מטפסים ועצים. הגדלים באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אמריקה[2].
תפוצתה של המין דבוקית מעוצה היא ממקסיקו ועד טרינידד ופרו ובעיקר באזור הטרופי היבשה עונתית. מין זה כולל שני זנים:
- הזן Malvaviscus arboreus var. arboreus היא שיח או עץ שתפוצתו ממקסיקו ועד טרינידד ופרו ובעיקר באזור הטרופי היבשה עונתית. הזן arboreus מאופיין בעלים בדרך כלל בלתי שסועים (חסרי אונות), ארוכים יותר מרחבים, קודקודיהם מחודדים, ובסיסיהם מעוגלים (עד כמעט לבובים, דמויי לב). הגבעולים מכוסים בשערות כוכביות עד כמעט קירחים (או קירחים לגמרי)[6].
- הזן Malvaviscus arboreus var. drummondii היא שיח שגובהו נע מחצי מטר ועד 1.5 מ' ואף עשוי להגיע עד 3 מ' ותפוצתו מדרום אמריקה הצפונית, מטקסס ועד מקסיקו ובעיקר באזורים הסובטרופיים. הזן דרומונד (drummondii) מאופיין הגבעולים קירחים בחלקם הקרוב לבסיס, ובחלקם המרוחק מכוסים בצפיפות בשערות קצרות ורכות. בעלים בעלי טרפים שסועים ל-3 אונות, אורכם 4 עד 9 ס"מ ורוחבם 4 עד 12 ס"מ, אורכם לפחות כאורך רוחבם. הקודקוד קהה (לעיתים מחודד), השוליים משוננים-מסוריים, והבסיס בדרך כלל בעל צורת לב ברורה. עלי הכותרת באורך של 1.5 עד 3.5 ס"מ[6].
בשנת 1999 הביאה סימה קגן הביאה ממשתלה בטקסס שני זנים גנניים של דבוקית מעוצה (Malvaviscus arboreus var. drummondii): זן דרומונד 'סופרבלומר', שמצטיין בפריחה שופעת בצבע אדום, והזן 'אלבה' (Malvaviscus arboreus var. drummondii) שפרחים לבנים. שני הזנים הללו הם סלקציה מעשה האדם. זהו המין היחיד בסוג דבוקית הגדל גם באזורים ממוזגים. הוא מאכלס מדרונות ומצוקים גירניים, ערוצים מיוערים, לאורך נחלים באזורים מוצלים ברום של עד 200 מ'. זן זה הוא הטקסון היחיד בסוג דבוקית בעל יכולת לייצר שורשים חדשים מה שמוביל ליצירת מושבות צפופות של שיבוטים (clones), שהם צמחים זהים גנטית לצמח המקורי, שנוצרים כתוצאה מהתפשטות השורשים. הפריחה בארצות מוצאו מתרחשת במהלך הקיץ ועד הסתיו[6].
דבוקית מעוצה כצמח נוי
עריכה
דבוקית מעוצה מזן דרומונד היא צמח המתאים לצל, חצי-צל, וגם לאור מלא. הצמח עמיד בקור, בשרב ובקרקעות גיריות, אך רגיש למליחות. הוא גדל בכל אזורי ישראל ובקרקעות מנוקזות שונות. מתאים לשתילה בגינה בצל העצים, כצמח כיסוי במפנה צפוני או מזרחי. קצב הגידול של השיח מהיר, והמועד המומלץ לגיזום הוא באביב בלבד. הריבוי נעשה באמצעות ייחורים מעוצים למחצה בחורף, שעוברים השרשה בשולחן השרשה ותחת ערפל באביב ובקיץ. השרשה מתקבלת תוך עשרה ימים[7][8].
מאפיינים של דבוקית משתלשלת
עריכה
דבוקית משתלשלת (Malvaviscus penduliflorus) היא שיח או עץ שגדל בעיקר באזורים טרופיים יבשים עונתיים. תפוצתו הטבעית משתרעת מטקסס שבדרום אמריקה הצפונית ועד ונצואלה ופרו שבאמריקה הדרומית[5]. הפריחה בעיקר בסתיו אך גם לאורך השנה.
דבוקית משתלשלת נפוצה בגינות טרופיות וסובטרופיות ברחבי העולם הישן והעולם החדש. מין זה נראה כמכלוא עקר, שכן הוא אינו מניב פירות ואינו מצוי בטבע. צמחי דבוקית משתלשלת נחשבים חזקים יותר מאלו של דבוקית מעוצה, והם מתאפיינים בפרחים אדומים משתלשלים מרהיבים, שאורכם מגיע עד 7 ס"מ.
מאפיינים: דבוקית משתלשלת היא שיח או עץ נוי ירוק-עד חסון וענף שגובהו עשוי להגיע עד 4 מטרים. הצמח מהיר צימוח ומאריך חיים. הענפים עבים אך גמישים והעלים דמויי ביצה, חרוקה, והאונות אינן בולטות. הפרחים אדומים דמויי פעמון ארוך, סגור למחצה ותלוי על עוקץ ארוך. בניגוד למינים אחרים של דבוקית, האבקנים אינם בולטים לחלוטין, אם כי בדרך כלל עמוד השחלה והצלקות כן.
תנאי גידול: דבוקית משתלשלת מתאימה לגידול בתנאי קרינת שמש ישירה או הצללה חלקית. הצמח עמיד לשרב ולקרקע גירנית, אך רגיש לקרה ולמליחות (מתאים לגידול בקו חוף שני).
טיפול: דבוקית משתלשלת מגיבה היטב לגיזום בעונה החמה, אך אין לגזום בסתיו, שבו מתרחשת הפריחה. צריכת המים שלה בינונית. יש לבצע גיזום, הסחה, דילול וחידוש באביב. הריבוי נעשה באמצעות ייחורים בחורף.
תמונות של דבוקית משתלשלת
עריכה-
דבוקית משתלשלת פרחים צעירים -
פרח שנשר והצלקות של דבוקית משתלשלת -
גביע וגבעון פרח שנשר -
אוזנית בציפורן עלה כותרת של דבוקית משתלשלת
תמונות של דבוקית מעוצה
עריכה-
פרח של דבוקית מעוצה -
פרי ירוק -
דבוקית על מסלעה בגינה בירושלים
קישורים חיצוניים
עריכה
- דבוקית מעוצה, באתר ITIS (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר NCBI (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר Tropicos (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר GBIF (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר The Plant List (באנגלית)
- דבוקית מעוצה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דבוקית מעוצה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Malvaviscus arboreus Dill. ex Cav., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Malvaviscus arboreus Dill. ex Cav, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-4-2022
- ^ דבוקית מעוצה, באתר מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, 14-3-2008
- ^ 1 2 Malvaviscus penduliflorus Moc. & Sessé ex DC, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 3 Malvaviscus arboreus Cavanilles, Flora of North America
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 262
- ^ דבוקית דרומונד 'סופרבלומר', באתר צמחיית הגן של סימה