דג'יגה ורטוב

דג'יגה אבלביץ' ורטוברוסית: Дави́д А́белевич Ка́уфман; ‏2 בינואר 1896 - 12 בפברואר 1954) היה קולנוען ותאורטיקן קולנוע יהודי-רוסי. אחיו, מיכאל ובוריס קאופמן, היו גם הם יוצרי קולנוע ידועים.

דג'יגה ורטוב
Дави́д А́белевич Ка́уфман
David Kaufman (Dziga Vertov) 1913.jpg
לידה 2 בינואר 1896
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 1954 (בגיל 58)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת ריאליזם סוציאליסטי, סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1917 - 12 בפברואר 1954 (כ־37 שנים)
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע, עורך סרטים, צלם קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Yelizaveta Svilova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנותיו הראשונותעריכה

ורטוב נולד בביאליסטוק שבפולין הקונגרסאית (אז בשליטה רוסית) כדוד אבלוויץ' קאופמן (רוסית - Давид Абелевич Кауфман) למשפחה של אינטלקטואלים יהודים. בצעירותו שינה את שמו האמצעי לארקדיויץ' כדי להקנות לו צליל רוסי.

קאופמן למד מוזיקה בקונסרבטוריון של ביאליסטוק עד 1915, ימי מלחמת העולם הראשונה, עת ברחה משפחתו למוסקבה מפני צבא האימפריה הגרמנית הפולש והתיישבו לבסוף בסנקט פטרבורג.

בשנים 19161917, למד קאופמן רפואה במוסד הפסיכנוירולוגי בסנקט פטרבורג והתנסה ב"קולאז' צלילים" בזמנו הפנוי. בשלב זה של חייו אימץ קאופמן את השם דג'יגה ורטוב שמשמעו באוקראינית סביבון. כתיבתו הפוליטית ועבודתו ביומן הקולנוע "קינו פארבדה" (ברוסית, "סרט-אמת") הצביעו על גישתו המהפכנית רומנטית.

לאחר מהפכת אוקטוברעריכה

ורטוב החל את דרכו הקולנועית בשנים 19181919 לאחר מהפכת אוקטובר באיסוף קטעים מצולמים והפיכתם ליומני חדשות. בשנים 19201922 עבר לעריכת סרטי איסוף באורך מלא שכללו גם קטעים אישיים שלו. ורטוב התעסק בעיקר בתחום שהיום מוגדר כדוקומנטארי, טען שמטרת הקולנוע היא להציג את האמת ושקולנוע עלילתי הוא בעצם אשליה בורגנית שמטרתה לפגוע בפועלים.

סרטו המפורסם ביותר הוא האיש עם מצלמת הקולנוע שיצא בשנת 1929 וזכה להצלחה רבה. 5 שנים אחר כך ביים את הסרט שלושה שירים על לנין שהביא בעצם לסוף הקריירה שלו. סטלין, שהופיע בסרט פעם אחת בלבד ולמשך 4 שניות כעס מאוד וחיבל בקריירה שלו למרות הפופולריות שבה זכה.

מורשת והנצחהעריכה

באוגוסט 2014 זכה סרטו של ורטוב, האיש עם מצלמת הקולנוע, בתואר "הסרט התיעודי הטוב בכל הזמנים" על ידי מגזין הקולנוע הבריטי Sight & Sound.[1]

החל משנת 2017 מוענק פרס האקדמיה האוקראינית לקולנוע הנקרא על שמו "דג'יגה הזהב".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דג'יגה ורטוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה