דוד מגיד

דוד מגיד (1942-1862) היה סופר וחוקר תולדות ישראל ותרבות יהודית. נולד בוילנה. בנו של המלומד הלל נח מגיד שטיינשניידר. עבודותיו הספרותיות של דוד מגיד בעברית, יידיש ורוסית מקיפות נושאים רבים ומגוונים, בתולדות עם ישראל ותרבותו: אמנות, פולקלור ואמונה, מוזיקה יהודית. הוא התמקד בחקר העת העתיקה וימי הביניים.

חייו

דוד מגיד השלים את חוק לימודיו בסנט פטרבורג, ושם התגורר. בין השנים 1890–1897 לימד שם בתיכון יהודי ושימש מורה לדת היהודית גם בתיכונים מטעם הממשלה הרוסית. בשנת 1918 החל לעבוד כספרן ליהדות במדור לאוריינט בספריה הממשלתית של סנט פטרסבורג. בשנת 1921 התמנה לפרופסור להיסטוריה של האמנות במכון הרוסי לעמי אסיה. בשנת 1925 הפך לפרופסור היהודי הראשון לשפה העברית באוניברסיטת לנינגראד.

חיבוריו

בצעירותו, שימש דוד מגיד אחד ממזכיריו של שמואל יוסף פין וסייע לו בהדפסת חיבוריו 'האוצר' (1903-1884) ו'כנסת ישראל' (1900-1886)- ביוגרפיה של מלומדים וסופרים יהודיים. דוד מגיד פרסם מאמרים רבים בכתבי עת יהודיים, וכן תרם ערכים לאנציקלופדיה הרוסית (Yevreiskaya Entziklopedia). הוא ערך לדפוס (1897) את החיבור 'צמח דוד' מאת דוד בן מרדכי כוכיזוב, וערך גם את 'לוח התחיה'. שם העט העברי של דוד מגיד היה 'צפוני מערבי'. פרסומיו העבריים כוללים גם את תולדות מרק אנטוקולסקי ('הפרופיסור מרדכי בן מתתיהו אנטוקולסקי :קצור תולדותיו ופרשת עבודתו בשדה מלאכת המחשבת עד היום הזה', ורשה 1897), ומונוגרפיה על מרדכי אהרן גינצבורג. עבודה ביבליוגרפית שלו -רשימת פרסומיו של א. הרכבי - הושלמה ופורסמה בעזרתו של אברהם פוזנסקי (1909). פרסומיו בשפה הרוסית עסקו בעיקרי האמונה היהודית ובליטורגיה, והיסטוריה של יהדות הקווקז. הוא הכין מהדורה רב-לשונית של התנ"ך עם כ40 שפות ודיאלקטים שונים. עבודה אחרת שלו עניינה זכרונותיו על חיי אביו ועל משכילי וילנה הראשונים, נתפרסמה ביידיש ב'פון נאענטן עבר' (1937). הוא גם השלים והוציא לאור את חיבורו של אביו 'תולדות משפחות גינצבורג' (1899).

קישורים חיצוניים

• מגיד, דוד באתר מאגרי מידע - בית התפוצות (באנגלית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.