דוד נחמה

חזן ופייטן יווני וארץ ישראלי

דוד אברהם נחמה (19001984) היה חזן ופייטן יווני וארץ ישראלי, שפעל גם בצרפת ובאיטליה.

דוד אברהם נחמה
לידה 1900
סלוניקי, יוון
פטירה 1984 (בגיל 84 בערך)
מוקד פעילות סלוניקי, פריז רומא ישראל
עיסוק חזן
סוגה חזנות
סוג קול טנור
שיתופי פעולה בולטים אגודת הפייטנים "נעים זמירות" (סלוניקי). אגודת הפייטנים "הלל וזימרה להלבשת יתומים" (תל אביב).

תולדות חייו עריכה

נולד בעיר סלוניקי שביוון לאברהם שהיה בעל איטליז, ולפרלה. בהיותו ילד קטן נפטרה אמו. אביו נישא בשנית, לאשה בשם שמחה (סונחולה) והם הביאו לעולם שני בנים: מרדכי (מנטש) ושמואל, ובת בשם בלה. בנעוריו למד אצל אביו את מקצוע הניקור ועבד אתו באיטליז. כישרונו המוזיקלי בלט בקרב הקהילה היהודית בסלוניקי, ונשלח מטעמה בשנות העשרים לווינה על מנת ללמוד פיתוח קול. לאחר שסיים הכשרתו, שימש כחזן בעיר הולדתו בסלוניקי ואחר תקופת זמן הוזמן לשמש כחזן בחגים בערים פריז ורומא. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל והשתקע בשכונת פלורנטין (אז בשטח המוניצפלי של יפו) עבד באטליזים ביפו ובתל אביב, כמנקר בשר, ושימש כחזן בבית הכנסת. בשנת 1934 נישא לדודון לבית מולכו והתגורר בשכונת פלורנטין. בשנת 1940 נולדה לו בת יחידה (סימה).

משנתו ופעילותו המוזיקלית עריכה

כבר מגיל צעיר, היה מצטרף לדודו אליהו נחמה שהיה בין הפייטנים משכימי קום ל"שירת הבקשות" בימי שבת (לפני תפילת השחרית). הוא ואחרים היו משתתפים בתפילה ובזמרה ומלמדים את השירים לקהל המתפללים, ומשמיעים פזמונים ופיוטים חדשים.[1] במקביל לעבודתו באטליז למד דוד נחמה עם המורה למוזיקה צדיק גרשון, שלימד אותו וגם אחרים פיוטים ומוזיקה דתית במסגרת אגודת הפייטנים "נעים זמירות" בסלוניקי. דוד נחמה היה אהוד ומקובל בקהילתו, ושימש כחזן בבית הכנסת "בית שאול" בסלוניקי, בחגים שימש כחזן בבית הכנסת "יהודי המזרח" בפריז. כמו גם ברומא. כאשר הגיע לארץ ישראל שימש כחזן בבית הכנסת "יוסף ובנימין שושנה" והיה שותף לאגודת הפייטנים "הלל וזימרה להלבשת יתומים" בספר הקהילה, מצוין כי דוד נחמה היה "אחרון החזנים המצוינים שקמו לשלוניקי".[2][3] דוד אברהם נחמה היה שותף ליוזמות מוזיקליות רבות בשנות החמישים והשישים במסגרת הקלטות סקר של קול ישראל בתחום הזמר המזרחי, השתתף בהקלטות של מזמורים דתיים כמו גם שירים עממיים, בעברית ובלדינו. במגוון ביצועים.[4] במאמר משנת 1967 סוקר דוד נחמה את יסודות הפיוט הסלונקאי ויהודיי המזרח ומציין: "המוזיקה הדתית מושפעת בהרבה מהמוזיקה הטורקית הערבית [ ...] שמקורה בפרס...אך גם מארצות היעד בפזורה היהודית". לדבריו, עולמם התרבותי הושפע השפעה יסודית ובמידה רבה מכרעת על פי תפוצתם של יהודי ספרד. לדבריו, אף על פי שאחד המרכיבים בליטורגיה היהודית הוא הפיוט, ולכאורה מדובר בשירה דתית, נדמה כי יהדות סלוניקי הידרה ומיקצעה את השירה (פיוט) והשרים אותה (הפייטנים והחזנים) והוסיפה רבדים נוספים.[5]

פעילות פילנתרופית עריכה

במהלך שנות השלושים הוקמה בשכונת פלורנטין "אגודת הלל וזמרה להלבשת יתומים" כהמשך לאגודת פייטנים "הלל וזמרה" שבסלוניקי, על מנת לעזור לעניי שכונת פלורנטין ושפירא. פעילותם הועצמה במיוחד בתום מלחמת העולם השנייה, והם סייעו לשורדי השואה, יוצאי יוון והבלקן שהגיעו לארץ ישראל. פעילותם התעצמה גם בשנות החמישים, עת העלייה הגדולה ומשטר הצנע שהונהג בישראל. במסגרת זאת המשיכו דוד אברהם נחמה וחבריו במסורות הפיוט כמו גם ציון חגיגות בר מצווה ליתומים וחלוקת בגדים לילדים אלה פעם בשנה בשבת הגדול. כמו כן חיתנו זוגות רבים. בשנות השישים היה שותף ליוזמה שנקראה "מטבח זול" (בית שאלתיאל - ברחוב לוינסקי 94). במסגרת זו, חולקו ארוחות מוזלות לתושבים דלי אמצעים בתל אביב. יוזמה זו הייתה המשך לפעילותה של "אגודת הלל וזמרה להלבשת יתומים". בכל אותה עת המשיך דוד אברהם נחמה לעסוק בתחום ניקור הבשר לפרנסתו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שלוניקי עיר ואם בישראל ,, המכון לחקר יהדות שלוניקי, ירושלים ,, תשכ"ז 1967, עמ' 355
  2. ^ רקנטי, דוד א'., זיכרון שלוניקי, גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן. כרך ב', תל אביב: הועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי,, תשמ"ב, עמ' 352 - 361
  3. ^ אבות מייסדים וחזנים נוספים המוזכרים הם: אמריליו משיריס, יעקב שם טוב, שמואל הכהן, טובי סוסתיאל, חננאל חסיד, אברהם אהרון ברזילי, יוסף חזן, דוד נאג'רו, יוחנן לוי, משה חנן, יצחק פטילון, שאול אנג'ל.
  4. ^ http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,דוד%20נחמה&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&facet=lang,include,lad&lang=iw_IL&offset=0, באתר merhav.nli.org.il (באנגלית)
  5. ^ שלוניקי עיר ואם בישראל, ה, תל אביב, מכון לחקר יהדות שלוניקי, 1967, עמ' 172