דול מצוי
דּוֹל מצוי (שם מדעי: Cuon alpinus) הוא מין יחיד בסוג דול שבמשפחת הכלביים.
 דול
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | דול |
| מין: | דול מצוי |
| שם מדעי | |
 Cuon alpinusפאלאס, 1811 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
מאפיינים
עריכהפירוש שמו המדעי "כלב הרים" – פירוש Cuon הוא כלב ביוונית, ו-alpine הוא הר בלטינית. שמו השני ניתן לו בגלל נטייתו לשרוק. הדול שוכן ביערות מלזיה והודו וצד בלהקות. צבעו אדמדם, זנבו עבות ואורך גופו כ-90 ס"מ.
הדול הוכרז כמין בסכנת הכחדה על ידי איגוד השימור הבינלאומי בעיקר עקב איבוד מתמשך של אזורי גידול טבעיים, התמעטות הטרף, תחרות עם חיות אחרות, רדיפה ומחלות מכלבים מקומיים.
הדול פעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובערב, ולעיתים בלילה. אורך חייו עד 16 שנה בשבי, ואילו בטבע הוא חי בדרך כלל 10 שנים. יש לו 39 זוגות כרומוזומים.
אורך גופו וראשו 83–133 ס"מ, אף שבדרך כלל מגיע האורך ל-100 ס"מ. באוכלוסיות צפוניות האורך גדול בכ-20%. אורך זנבו 28–50 ס"מ, גובהו עד לכתפיו 42–55 ס"מ. משקל הנקבות 10–16 ק"ג ואילו משקל הזכרים 14–20 ק"ג בממוצע.
תת-מינים
עריכהלדול אחד עשר תת-מינים. שניים מהם מסווגים כתחת סכנת הכחדה על ידי איגוד השימור העולמי, כלומר הם ניצבים בפני סכנת הכחדה חמורה. שניים נוספים מצויים על גבול הכחדה.
- Cuon alpinus javanicus, מצוי ביאווה, לו פרווה קצרה בצבע אדום בהיר, אם כי יש שוני בין פרטים מאזורים שונים.
- Cuon alpinus sumatrensis, מצוי בסומטרה, לו פרווה קצרה בצבע אדום בהיר ושיער כהה בפניו.
- Cuon alpinus infuscus, מצוי בדרום מיאנמר, מלזיה, תאילנד, וייטנאם, פרוותו חומה כהה ולו מאפייני גולגולת שונים.
- Cuon alpinus adjustus, מצוי בצפון מיאנמר ובהודו-סין, פרוותו חומה אדמדמה.
- Cuon alpinus dukhunensis, מצוי מדרום לנהר הגנגס בהודו, לו פרווה אדומה ועל כפות רגליו שיער קצר.
- Cuon alpinus primaevus, מצוי באזורי ההימלאיה של נפאל, סיקים, ובהוטן, פרוותו אדומה וכהה יותר משל תת-המין dukhunensis, ולו שיער ארוך בכפות רגליו.
- Cuon alpinus hesperius, מצוי במזרח טורקסטן, דרום סיביר ומערב סין, לו פרווה ארוכה בצבע צהוב בהיר ובחלקו התחתון צבעה לבן.
- Cuon alpinus laniger, מצוי בקשמיר ודרום טיבט, פרוותו חומה-צהובה.
- Cuon alpinus fumosus, מצוי במערב סצ'ואן, סין ומונגוליה, פרוותו אדומה צהבהבה הצבע בגבו כהה ובצווארו אפור.
- Cuon alpinus lepturus, מצוי מדרום לנהר היאנגטסה בסין, לו פרווה אדומה.
- Cuon alpinus alpinus, מצוי ברוסיה המזרחית (מזרחה מהסייאנים המזרחיים), לו פרווה עבה בצבע אדום-חום, צווארו אפרפר וחרטומו חום-צהוב.
תפוצת הדול הייתה נרחבת בכל רחבי יבשת אסיה, אולם כיום תפוצתו מקוטעת. במחקר[2] שנעשה באוכלוסיות הקיימות, נמצא כי למין שתי קבוצות פילו-גאוגרפיות: מדרום, מרכז וצפון הודו (דרום מהגנגס) עד מיאנמר. והודו (מצפון לגנגס, צפון מזרח הודו, מיאנמר, תאילנד וחצי האי המלאי.
גלריה
עריכה
.jpg)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה