פתיחת התפריט הראשי

דונלד דייווידסון

פילוסוף אמריקאי

דונלד הרברט דוידסוןאנגלית: Donald Herbert Davidson‏; 6 במרץ 1917 – אוגוסט 30, 2003) היה פילוסוף אמריקאי. הוא שימש פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי משנת 1981 עד 2003 לאחר שהחזיק משרת מרצה באוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת שיקגו. דוידסון היה ידוע באישיותו הכריזמטית ובעומק מחשבתו.[1] עבודתו השפיעה רבות בתחומים רבים של פילוסופיה מ-1960 ואילך, בעיקר בתחומי הפילוסופיה של הנפש, הפילוסופיה של השפה ותאוריית הפעולה (אנ'). דוידסון היה פילוסוף אנליטי, ורוב השפעתו קשורה במסורת זו. עבודתו משכה תשומת לב אל פילוסופיה קונטיננטלית, במיוחד לתורת הספרות ולתחומים קשורים.[2]

דונלד דייווידסון
Donald Herbert Davidson
אין תמונה חופשית
לידה 6 במרץ 1917
ספרינגפילד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 2003 (בגיל 86)
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת שיקגו, המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ סול קריפקה, עמנואל קאנט, פרנק רמזי, ברוך שפינוזה, אלפרד נורת' וייטהד, הילרי פטנאם, לודוויג ויטגנשטיין, ג.א.מ. אנסקום, וילארד ואן אורמאן קוויין, אלפרד טרסקי, מייקל דאמט, פול גרייס, רודולף קרנפ עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים
פרס הגל (1991)
פרס ז'אן ניקו (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עיקר פרסומיו היו מאמרים קצרים ותמציתיים שלא הסתמכו במפורש על תאוריה כוללת. עם זאת, לעבודתו אופי אחיד, ובמחקריו בתחומים שונים הסתמך על אותן שיטות ורעיונות, באופן שקשר שורה של בעיות שאינן קשורות לכאורה, ובשילוב עבודתם של פילוסופים רבים אחרים. הוא פיתח את שיטת הסמנטיקה המותנית באמת (truth-conditional semantics) (אנ'), תקף את הרעיון של אירועים מנטליים והציגם כנשלטים על ידי חוקים פסיכולוגיים קפדניים. הוא דחה את התפיסה של הבנה לינגוויסטית כקשורה למוסכמות או חוקים, וטבע את המימרה המפורסמת ש"אין דבר כזה 'שפה', לא אם שפה היא מה שהרבה פילוסופים ובלשנים משערים. לכן השפה אינה דבר שניתן ללמוד, להתמחות בו או להיוולד עמו." עבודתו הפילוסופית בכללותה עוסקת באופני התקשורת של בני האדם זה עם זה.

תוכן עניינים

הגותעריכה

פעולות, סיבות, גורמיםעריכה

עבודתו של דוידסון החלה ב-1963, בחיבור, "פעולות, סיבות, גורמים" ("Actions, Reasons and Causes"), שניסה להפריך את הגישה הרווחת, המיוחסת ללודוויג ויטגנשטיין אך הנוכחת ביצירתו של לב טולסטוי מלחמה ושלום, שסיבותיו של סוכן להתנהג בצורה מסוימת אינן יכול להיות גורמי התנהגותו (Malpas, 2005). במקום זאת טען דוידסון כי "רציונליזציה (מתן סיבות כדי להסביר את פעולתו של סוכן) היא מקרה פרטי של הסבר סיבתי רגיל" (1963, עמ' 685). פעולה א' מוסברת על ידי מה שדוידסון כינה סיבה ראשונית (primary reason), שכרוכה בגישה מוקדמת (שהיא, בקירוב, שאיפה) למען השגתה של איזושהי מטרה ב' ובאמונה אינסטרומנטלית כי ביצוע פעולה א' היא אמצעי להשגת מטרה ב'. לדוגמה, סיבתו העיקרית של אדם לקחת מטריה בצאתו ביום גשום היא רצונו להישאר יבש ואמונתו שלקיחת מטריה, משמעה שיישאר יבש באותו יום.

השקפה זו, אשר במידה רבה תואמת את ההגיון העממי, מבוססת בחלקה על ההנחה שבעוד שחוק סיבתי חייב להיות מוקפד ודטרמיניסטי, הרי שהסבר במונחים של הגיון ומניע אינו צריך להיות כזה. דוידסון טען כי גם אם ביטוי ההגיון אינו בהכרח מדויק, חד ערכי וחד משמעי, עדיין יכול קיומו של הגיון לאפשר התנהגות שיוצרת סיבתיות. דייווידסון פיתח במאמרים נוספים את השלכותיה של השקפה זו על תאוריית הפעולות.

מקורותעריכה

  • Malpas, Jeffrey. Donald Davidson and the Mirror of Meaning: Holism, Truth, Interpretation. Cambridge: Cambridge University Press. 1992.
  • "Actions, Reasons, and Causes," Journal of Philosophy, 60, 1963.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ McGinn, Colin. "Cooling it". London Review of Books. 19 August 1993.
  2. ^ Dasenbrock, Reed Way, ed. Literary Theory After Davidson. Penn State Press, 1989.