מלחמה ושלום

מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир, במקור, באורתוגרפיה של לפני 1917: Война и миръ) הוא ספר רחב יריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי, הנחשב בעיני רבים אחד משיאי הרומן הריאליסטי וליצירתו הטובה ביותר של טולסטוי, לצד הרומן "אנה קארנינה". הספר מופיע במקום השביעי ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים. [כיום מקום 16]

מלחמה ושלום
Война и мир

עטיפת המהדורה הראשונה
מידע כללי
מאת	לב טולסטוי
שפת המקור	רוסית
סוגה	רומן
נושא	מלחמת רוסיה-צרפת
מקום התרחשות	האימפריה הרוסית, האימפריה האוסטרית
תקופת התרחשות	המאה ה־19 (1805–1820)
הוצאה
הוצאה	The Russian Messenger
מקום הוצאה	רוסיה
תאריך הוצאה	1865-9
הוצאה בעברית
תרגום	ראו תרגומים לעברית
סדרה
ספר קודם	הקוזאקים
הספר הבא	אנה קארנינה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001300695, 001300694, 001300696, 001300693, 001764066, 001764068, 001764069, 001792215, 002205180, 002207842, 002241037, 002293884, 003863921, 003956593, 001764070, 001119953

טולסטוי, שעד לכתיבת רומן זה כתב רק סיפורים קצרים ורומנים בהיקף מצומצם, שחלקם אף לא הושלמו, החל משתעשע ברעיון לכתוב "סיפור על ימים עברו" כבר בקיץ 1863, על בסיס רעיונות מוקדמים אף יותר, ובמיוחד רומן אותו שאף לכתוב על מרד הדקבריסטים. חלקים ראשונים ברומן, אף כי אלו היו רחוקים מדמותם הסופית, פורסמו בכתב העת הספרותי "השליח הרוסי" בשנים 1865–1869, והרומן כולו ראה אור בשנת 1869.

ברומן רחב־היריעה, שטולסטוי לא ראה בו רומן בעת כתיבתו, משולבים תיאור היסטורי של מלחמות נפוליאון, עלילות חייהם של דמויות דמיוניות, ומסות העוסקות בפילוסופיה של ההיסטוריה. במסות מבטא טולסטוי את תפישתו כי לא המצביא הדגול, התכנון והפעולה המכוונת הם שמעצבים את פני ההיסטוריה אלא יד אקראית ולא מכוונת, שהיא תוצר אינספור הפעולות הקטנות והיומיומיות של החיילים והאזרחים. רעיון זה מנחה את טולסטוי גם בהצגת האירועים ההיסטוריים והדמיוניים שבספר, כשהאפילוג בסופו מתנער לחלוטין מכל הירואיות או נוסטלגיה והופך שיר הלל ליומיומי ולפרוזאי.

עלילה

עלילת הסיפור מתחילה ביולי 1805 ומסתיימת באפילוג בשנת 1819, וחלק גדול ממנה מתרחש בעת פלישת נפוליאון לרוסיה. במוקד העלילה נמצאות שלוש דמויות: פייר בֶּזוּחוֹב, בנו מחוץ לנישואין של אציל עשיר, שהתחנך בצרפת, מסור לקדמה ומעריץ את נפוליאון, המתקשה להתאקלם באריסטוקרטיה הרוסית; אנדריי בּוֹלְקוֹנְסְקי, קצין הלאה מחייו, אותם הוא רואה כאפרוריים ומחניקים, וחסר חיבה לאשתו; ונטשה רוֹסְטוֹב, נערה צעירה בת למשפחת אצולה המתבגרת לאטה. סביב שלושתם נעות עוד עשרות רבות של דמויות, רבות מהן היסטוריות.

אנדריי המהורהר ופייר המגושם נפגשים בסנט פטרבורג של 1805 ונעשים חברים על רקע ניכורם המשותף במעגלי החברה הגבוהה. אנדריי מתנדב לשרת בצבא היוצא להילחם בצרפתים באוסטריה, כדי להימלט ממשפחתו ומאשתו. אביו הגוסס של פייר מכיר בו כלגיטימי, והצעיר נעשה מיד מטרה לחיזורים. הוא נושא לאישה את אֶלֶן קוּראגין, בת אצולה חמדנית ותככנית, הבזה לו ונואפת עם גברים אחרים. אנדריי נפצע קשות בקרב אוסטרליץ, ואשתו מתה בלידה.

ב-1809 פוגש אנדריי בנטשה בת ה-16 ומתאהב בה. אביו דורש להשהות את נישואיהם. בינתיים, נטשה מוקסמת על ידי אנטול קוראגין, אחיה של אלן, ונקרעת בין שני הגברים. אנדריי מגלה זאת, ומבטל את האירוסין. פייר, מצדו, מתאהב אף הוא בנטשה השבורה.

ב-1812 פולש נפוליאון לרוסיה. פייר, בהשפעת אימי הפלישה, הופך לאטו מבונפרטיסט המקווה לכך שהסדר החברתי המיושן ברוסיה יוחלף, לפטריוט. אנדריי, המשרת כקצין בשדה, נפצע פצעי מוות בקרב בורודינו, בו משתתף פייר כמתנדב. הוא מנותח בסמוך לאנטול, שמת אף הוא. משפחת רוסטוב נמלטת מאחוזתה כשהצרפתים מתקרבים, ונוטלת עמה חיילים פצועים, ביניהם גם אנדריי. פייר מתחפש לאיכר ומנסה להסתנן למחנה הצרפתי ולהתנקש בנפוליאון. הוא נעצר ומבלה חודשים בשבי, שם הוא פוגש באפלטון קרטאייב, צמית מרוד הגורם לו להעריך לראשונה את נפשם של פשוטי העם. הצרפתים מוכים ונסוגים בחורף. על ערש דווי, אנדריי סולח לנטשה, המכירה עתה באהבתה לפייר. השניים נישאים.

דמויות

הספר מספר את סיפורן של חמש משפחות - הבזוחובים, הבולקונסקים, הרוסטובים הקוראג'ינים והדרובצקים.

הבזוחובסקים:

הרוזן קיריל ולדימירוביץ' בזוחוב: אביו של פייר.

הרוזן פיוטר קירילוביץ' ("פייר") בזוחוב: דמות מרכזית שמאבקיה ואמונותיה הם לעיתים קרובות קולו של טולסטוי עצמו. פייר הוא בנו הבלתי חוקי של הרוזן בזוחוב, לו יש עשרות ילדים לא חוקיים. הוא התחנך בחו"ל וחזר לרוסיה לתרבות שבה הוא מרגיש לעיתים כנטע זר. לפני מותו אביו מכיר בו כבן לגיטימי ומוריש לו את כל הונו. משכך, הוא הופך להיות דמות חברתית מבוקשת ושידוך נחשק. מבחינה חברתית הוא קצת אוקוורד, מסורבל, ולעיתים קרובות נאבק בין אמונותיו לגבי איך שדברים צריכים להתנהל ולגבי איך שהוא מנהל אותם בפועל.

הבולקונסקים:

הנסיך ניקולאי אנדרייך בולקונסקי: אביהם של אנדריי ומריה. דמות אקסצנטרית וכהורה הוא מאד לא רגיש לצרכים הרגשיים של ילדיו. הוא קשוח, אך לעיתים נדירות מראה שקיימים בו עומקים נסתרים של רגשות.

הנסיך אנדריי ניקולוייביץ' בולקונסקי: בתחילת הסיפור מופיע כבעלה היפה תואר והמנותק של הנסיכה הקטנה וכאדם קר ונטול רגשות. הוא מותיר את אשתו ההרה בביתו של אביו עם אחותו מריה, מתגייס לצבא ומשתתף בהקואליציה האנטי-צרפתית החמישית כקצין בתפקיד Aide-de-camp. באחד הקרובות הוא נפצע ונופל בשבי. משפחתו חושבת שהוא נהרג בקרב אך הוא מופיע בבית זמן במהלך הלידה של אשתו. זמן קצר לאחר מכן, היא מתה בלידה. הילד שורד, והמאורע מותיר את אנדריי מוכה אשמה, מדוכא עם תחושת חוסר משמעות.

הנסיכה מריה ניקולייבנה בולקונסקאיה: מריה היא בחורה שמרנית ואדוקה בדתה. היא חיה בצילו של אביה, אדם נוקשה ותוקפני שרודה בה לעיתים קרובות. למרות יחסו אליה היא נשארת מסורה אליו ונענית לכל גחמותיו. היא אוהבת מאד את אחיה אנדריי ותומכת בו בכל משבר בחייו. אופיה כאישה נוצרית ודתיה החיה תחת עקרונות של צניעות אהבה וסליחה הם שנותנים לה את הכוח להמשיך להיות לצד אחיה ולשאת באורח רוח את חייה הלא קלים.

הרוסטובים:

הרוזן איליה אנדרייביץ' רוסטוב: הפטריארך של משפחת רוסטוב; הוא אבא מסור, חביב על הכל, נדיב ואופטימי. יש לו נכסים רבים אבל בגלל אורח חייו הפזרני ונדיבותו הוא מביא את משפחתו לעיתים קרובות למצוקה כלכלית.

הרוזנת נטליה רוסטוב: אשתו של הרוזן איליה רוסטוב: מתוסכלת מההתנהגות הלא אחראית של בעלה עם כספי המשפחה. היא אמא מסורה, קרובה מאד לילדיה שמקפידה לשמור על ערוץ פתוח בינה לבינם. היא לא מהססת להביע את דעתה ולהתערב כשהיא חושבת שילדיה מתנהלים באופן שגוי שיזיק לעתידם.

הרוזנת נטליה איליניצ'נה "נטשה" רוסטובה: דמות מרכזית מרכזית ברומן. נערה שמתפתחת לבחורה יפהפייה שמושכת תשומת לב ויש לה הרבה מחזרים. היא מלאת חיים, אימפולסיבית ורומנטית. דמותה האימפולסיבית מתפתחת ומתעדנת ככל שמתקדם הרומן.

הרוזן ניקולאי איליץ' "ניקולנקה" רוסטוב: הבן הבכור האהוב למשפחת רוסטוב. בתחילת הרומן הוא נלהב לשרת בצבא, אך ככל שמתקדמת המלחמה הוא מבין את המחיר המוסרי והאנושי שהיא גובה.

סופיה אלכסנדרובנה "סוניה" רוסטובה: בת הדודה היתומה של ורה, ניקולאי, נטשה ופטיה רוסטוב, שמתגוררת יחד איתם. היא מאוהבת בניקולאי מגיל צעיר, אך הוא לא תמיד נשאר נאמן לה. היא מתוארת כדמות מסורה ולא אנוכית שתעשה הכל בשביל האנשים שהיא אוהבת, גם כאשר הם מאכזבים אותה.

הרוזנת ורה איליניצ'נה רוסטובה: הבכורה מבין ילדי רוסטוב. נישאת לחייל גרמני, ברג.

פיוטר איליץ' "פטיה" רוסטוב: הצעיר מבין ילדי רוסטוב. בתחילת הרומן הוא ילד צעיר שכמעט לא מוזכר, בהמשך הוא מתבגר והופך לנער סקרן שמנסה למצוא את מקומו בעולם.

הקוראגינים:

הנסיך וסילי סרגייביץ' קוראגין: אדם קשה ושאפתן שנחוש לחתן את ילדיו עם בני זוג עשירים בכל מחיר.

הנסיכה אלן וסילייבנה "הלנה" קוראג'ינה: אישה יפהפייה ונחשקת שיש לה הרבה מחזרים. מתוארת כאישה קרה ולא מוסרית, שכלפי חוץ נחשבת לחכמה ואינטלקטואלית. אחרי שפייר יורש הון רב מאביו, אביה של אלן ואנה פבלובנה דואגים להפגיש ביניהם מתוך תקווה שפייר יתאהב בה והם יתחתנו. עם זאת, די מהר לאחר נישואיהם פייר מבין שהוא לא חושק בה, ויחסיהם מתוחים. היא מנהלת רומנים מן הצד למגינת ליבו של בעלה, כך שבסופו של דבר רוב הזמן הם חיים בנפרד.

הנסיך אנטולי וסילייביץ' קוראגין: אחיה של הלנה. כמו אחותו אף הוא יפה תואר והוא מעורב בפרשיות אהבה רבות. נטשה מתאהבת בו והוא מנסה לברוח איתה כדי להתחתן.

הנסיך איפוליט וסילייביץ' קוראגין: אחיו הצעיר של אנטולי ואלן. מתואר כדמות שטחית ואנוכית, עסוק בשאיפות החברתיות שלו ולא רואה את האנשים שסביבו.

הדרובצקויים:

הנסיך בוריס דרובצקוי: צעיר עני ואמביציונר ממוצא אריסטוקרטי. לאחר שג'ולי קראגינה יורשת הון רב הוא מתחתן איתה למרות שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב אותה.

הנסיכה אנה מיהלובנה דרובצקיה: אמו הענייה והשאפתנית של בוריס, שעוזרת לו להתקדם בקריירה שלו.

דמויות משמעותיות נוספות ברומן:

פיודור איבנוביץ' דולוחוב: קצין קר ונטול מצפון. הוא גורם לניקולאי רוסטוב להיקלע לחובות בגלל הימורים כנקמה על כך שסוניה רוסטוב דחתה את הצעת הנישואים שלו. לפי השמועות הוא ניהל רומן עם אלן בזוחובה, וכשבעלה פייר שומע על כך הוא קורא אותו לדו-קרב. דולוחוב מפרנס את אמו הענייה ואחותו הגיבנת.

אדולף קרלוביץ' ברג: קצין גרמני צעיר, שמתחתן עם ורה רוסטובה הצעירה.

אנה פבלובנה שרר: ידועה גם בשם אנט, היא המארחת של סלון שהוא התפאורה של חלק גדול מהתרחשות הרומן בפטרבורג. ידידתו של הנסיך ואסילי קוראגין.

מריה דמיטרייבנה אכרוסימובה: גברת מבוגרת בחברה מוסקבה, בעלת חוש הומור כנה באופן אכזרי.

אמליה יבגנייבנה בוריין: צרפתייה שחיה עם הבולקונסקים, בעיקר כבת לוויה של הנסיכה מריה אם כי בהמשך הרומן הנסיך ניקולאי בולקונסקי מקרב אותה אליו מה שגורם למתיחות קשה בינה לבין מריה. בסופו של דבר אנדריי מתערב והנסיך שם קץ ליחסים בינו לבין בוריין.

וסילי דמיטרי דניסוב: חברו של ניקולאי רוסטוב שמשרת איתו כקצין, הציע נישואים לנטשה אך סורב.

בנוסף, מספר דמויות היסטוריות מהחיים האמיתיים (כגון נפוליאון והנסיך מיכאיל קוטוזוב) לוקחות חלק בולט בספר. רבות מדמויותיו של טולסטוי התבססו על אנשים אמיתיים. סבו וסבתו וחבריהם היו המודלים לרבות מהדמויות הראשיות.

מלחמה ושלום בעברית

"מלחמה ושלום" תורגם כבר ב-1920 על ידי י. א. טריווש (ויצא בהוצאת שטיבל). גרסה חדשה של התרגום נעשתה בידי לאה גולדברג בשנת 1952 ומהדורה חדשה ומתוקנת של תרגום זה, מעשה ידיו של חיים פלג, יצאה בהוצאת ספריית פועלים בשנת 1976.

אזכורים של הרומן

בשנת 2012 הועלה בתיאטרון ארס נובה המחזמר "נטשה, פייר והשביט הגדול של 1812", שהוא עיבוד של 70 עמודים מתוך הרומן.

שירו של יהונתן גפן "איפה נטשה ופייר" הדן בעליבות החיים ברוסיה הקומוניסטית, מזכיר את גיבורי הרומן "מלחמה ושלום".

לקריאה נוספת

• Rimvydas Silbajoris, War and Peace: Tolstoy's Mirror of the World, Twayne Publishers, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
• Kathryn B. Feuer, Tolstoy and the Genesis of "War and Peace", Cornell University Press, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
• Rick McPeak (ed.), Donna Tussing Orwin (ed.), Tolstoy on War: Narrative Art and Historical Truth in War and Peace, Cornell University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
• Brett Cooke, Tolstoy's Family Prototypes in War and Peace, Academic Studies Press, 2020 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• מלחמה ושלום בתרגום יוסף אליהו טריווש, באתר פרויקט בן-יהודה
• מלחמה ושלום : כרכים א'-ב' בתרגום לאה גולדברג, לקריאה חופשית (לסטודנטים וחוקרים) בפסיק הספרייה הדיגיטלית
• למה לא תסיימו לעולם את 'מלחמה ושלום?'- מתוך הפודקאסט 'עושים רוח'
• אריאנה מלמד, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, באתר ynet, 23 בינואר 2004
• לב ניקוליויץ' טולסטוי (1828-1910.), מלחמה ושלום, דף שער בספרייה הלאומית
• מלחמה ושלום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)