דייוויד הודג'סון
דייוויד הודג'סון (באנגלית: David Hodgson; 13 ביוני 1798 – 24 באפריל 1864) היה צייר נופים אנגלי וחבר פעיל בבית הספר לציירים בנוריץ'. הוא היה בנו של האמן החובב צ'ארלס הודג'סון, אותו ליווה בסיור בוויילס בשנת 1805, כשהיה בן שבע. הוא למד אומנות אצל ג'ון כרום בבית הספר בנוריץ'.
.jpg) | |
| לידה |
1798 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
1864 (בגיל 66 בערך) נוריץ', הממלכה המאוחדת |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דייוויד הודג'סון, בנם של צ'ארלס הודג'סון ואשתו נני צ'יזוול מצפון וולשהאם, נולד ב-13 ביוני 1798 והוטבל בכנסיית הקהילה של העיר ב-18 ביוני. אביו היה אמן בית ספר ואמן חובב, שעודד את בנו באופן פעיל לפתח את כישרונותיו האמנותיים.
בשנת 1805 הילד בן השבע ליווה את אביו בסיור בוויילס,[1] שכלל שהייה בצ'סטר וייתכן שכלל נסיעה לליברפול לביקור קרובי משפחה. הוא למד בבית הספר בנוריץ', שם למד ציור מג'ון כרום ואת המתמטיקה מאביו. כמו אביו, הוא היה תומך קבוע בכרום, ואף השווה אותו אמנותית לרוברט ברנס.
כבוגר חזר לצייר נופים בצ'סטר בהזדמנויות רבות. הוא החליף את מורו ג'ון כרום כמאסטר לציור בבית הספר נורוויץ' בשנת 1825 בערך, הוא התגורר במהלך קריירת ההוראה שלו בטומבלנד, רחוב הממוקם קרוב לבית הספר. עיסוקו בהוראה הגביל בהכרח את תפוקתו האמנותית, אך בעזרת מכירת ציוריו הוא איפשר לו קיום נוח. הוא לימד מספר תלמידים שהיו אמנים בבית הספר לציירים בנוריץ', וככל הנראה היה פופולרי מאוד בקרב תלמידיו.[2]
קריירה אמנותית עריכה
הודג'סון היה מהדור השני של אמני בית הספר לציירים בנוריץ', שחלקם הוכשרו על ידי אבותיהם, אך הושפעו גם מעבודתם של ציירים מאוחרים יותר. כמו הנרי נינהאם בן זמנו, הוא הפך לצייר מוכשר של נושאים אדריכליים, ושני האמנים השלימו זה את זה, אך ציורי השמן של נינהאם נחשבים לבעלי עדינות רבה יותר.
יחד עם נינהאם הוא היה המאייר החשוב ביותר של המורשת האדריכלית של נוריץ' לאחר מותו של ג'ון ת'ירטל בשנת 1839, אך הוא התעניין יותר מאשר נינהאם בתיאור חורבות אדריכליות. הוא תרם תרומה משמעותית לליטוגרפיה טופוגרפית עם איוריו של גשרים של נורפוק, שהתבססו על רישומי חותנו פרנסיס סטון.[3]
הוא הציג את עבודותיו באופן קבוע באגודת נורוויץ' לאמנויות ובערים אחרות ברחבי אנגליה. בנוריץ' הציג 30 נופים, דיוקן אחד, שלוש דמויות, אחד טבע דומם ו-75 רישומי אדריכלות, במשך עשרים שנה, מתוך סך של 114 עבודות.
בלונדון הציג ציור אחד באקדמיה המלכותית לאמנויות, עשרים ושבעה ציורים במוסד הבריטי ואחד עשר ציורים עם האגודה המלכותית לאמנים בריטיים ברחוב סאפוק. היסטוריון האמנות הרולד דיי, אשר יחד עם אנדרו מור סיפק תיאור מפורט על חייו ופועלו של הודג'סון, שיבח אותו על תיאורו את פנים המבנים. מספר הציורים שהציג במהלך הקריירה שלו הושפע הן מקריירתו המקצועית כמנהל בית ספר והן מהמספר הגדול של עבודותיו שמכר לרוכשים פרטיים. הוא זכה לשבחים קבועים בעיתונות המקומית.
בשנת 1822 הוא הפך למזכיר אגודת האמנים נורוויץ' ומילא חלק חשוב בניהול האגודה בתקופה בה היא נאבקה ללא מקום קבוע להציג עבודות. יחד עם רוברט למן ותומאס לונד, הוא הקים את מועדון החובבים של נוריץ' שמטרתו לאפשר לאמנים לתרגל את כישורי הרישום שלהם, ועם לונד הוא החיה את שיחות האמנים, בהן אמנים נפגשו כחברים לדון בעבודתם. המפגש הראשון נערך ב-21 בינואר 1830, כאשר הודג'סון נבחר לכהן כמזכיר כבוד.
בשנת 1832, השנה בה הודג'סון החל את עבודתו כמאסטר לציור בבית הספר, מינה אותו הדוכס מסאסקס לצייר האדריכלות ביתית, מינוי שלכאורה לא הניב עבורו רווח כספי רב בצורה של חסות.
תפוקה אמנותית וספרותית עריכה
הודג'סון עבד בעיקר בצבעי שמן והפיק מעט ציורים בצבעי מים באיכות גבוהה. מאוחר יותר שימשו רישומיו ומחקרי צבעי המים כבסיס לעבודות עתידיות. ציוריו של הודג'סון התבלבלו לעיתים עם אלה של אביו. העבודות שהפיק במהלך החלק האחרון של הקריירה שלו מראות על התפתחות מעטה בסגנון הציור בהשוואה ליצירות קודמות עוד בשנת 1822.[4]
המוניטין של הודג'סון נשען על יכולתו כצייר צבעי שמן, אך לא על התחריטים שלו. אלה הושפעו במידה מסוימת מג'ון סל קוטמן, וייתכן שהושפעו גם מג'ורג' קויט (1774–1854),
הודג'סון היה גם בעל כישורים ספרותיים. "שיעורי הפרספקטיבה" שלו פורסמו בדפוס בנוריץ' ב-20 ביולי 1822. הוא כתב את הזיכרונות של חיי אביו, אשר תיארו את הקריירה של צ'ארלס הודג'סון, והיה לו גם ספר שירה שפורסם.
התכתבויות שלו ששרדו מראות כי הוא היה תומך חזק באמנויות בנוריץ', והיה בין הראשונים שכתבו על בית הספר לציירים בנוריץ' כישות שניתנת לזהותה כאסכולה עצמאית.
גלריה עריכה
-
בתוך כנסיית נוריץ' -
נוף כפרי -
שוק הקש בנוריץ' -
שוק הדגים הישן בנוריץ' -
מצודת נוריץ' (בשיתוף פרנסיס סטון) -
השוק בנוריץ' -
השוק בנוריץ'
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ William Frederick Dickes, The Norwich school of painting : being a full account of the Norwich exhibitions, the lives of the painters, the lists of their respecitve exhibits and descriptions of the pictures, London ; Norwich : Jarrold & Sons, 1905
- ^ C. Geoffrey (Charles Geoffrey) Holme, Herbert Minton Cundall, Studio international, The Norwich school; John ("Old") Crome, John Sell Cotman, George Vincent, James Stark, J. Berney Crome, John Thirtle, R. Ladbrooke, David Hodgson, M.E. & J.J. Cotman, etc., London, New York [etc.] "The Studio", 1920
- ^ Picturesque views of all the bridges belonging to the county of Norfolk in a series of eighty four prints in lithography from drawings by F. Stone and Son. - British Library, explore.bl.uk
- ^ Moore, Andrew W. (1985). The Norwich School of Artists. HMSO/Norwich Museums Service