דין פרוטה כדין מאה

דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה הוא כלל במשפט העברי המנחה את הדיינים להתייחס באותה חשיבות לדין על סכום פעוט כמו לדין עם סכום שערכו רב. הוא משמש גם כניב בשפה העברית המתאר את הצורך בשוויון בין עשירים לעניים.

דינים שנאמרו בהלכה זועריכה

אסור לדיין להקדים דין של מאה פרוטות, על פני דין פרוטה בגלל ערכו הכספי של הדיון, וודאי שאין לו לזלזל בשקילת והכרעת הדין מחמת הסך הנמוך.[1]

מקור ההלכהעריכה

"'כקטן כגדול תשמעון' (דברים, א', י"ז) אמר ריש לקיש: מכאן, שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ח', עמוד א').

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.