דיסאוטונומיה

דיסאוטונומיה (Dysautonomia) היא מצב המאופיין בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית (ANS). מצב זה עלול להשפיע על תפקוד הלב, שלפוחית השתן, המעיים, בלוטות הזיעה וכלי הדם. למצב זה יש סיבות רבות, לא כולן נוירופתיות. ישנן מספר מחלות דיסאוטונומיות, בהן מחלת פרקינסון, איידס, ניוון רב מערכתי, כשל אוטונומי, תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית, נוירופתיה אוטונומית.

דיסאוטונומיה
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 G90 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה פונקציונלית של מערכת העצבים האוטונומית, תוך התמקדות בהשפעתה על מערכות הגוף. הבדיקה מבקשת לזהות את מרכיבי המחלה הבסיסיים אשר הובילו להתפתחות של סימפטומים או נוירופתיה אוטונומית. הטיפול במחלות דיסאוטונומיות הוא לרוב טיפול סימפטומטי, אם כי כמה מהם יכולות להיות מטופלות ישירות. 

תחת ההגדרה של דיסאוטונומיה כלולות מחלות רבות, ותופעה זאת משפיעה על אנשים רבים, למרות זאת רופאים רבים לא מכירים את המאפיינים והבדיקות הנדרשות ולכן חולים רבים מתקשים בקבלת האבחנה ובקבלת הטיפול הנדרש.

דיסאוטונומיה היא תוצר של מחלה תורשתית או מחלה ניווניות נוירולוגיות; היא יכולה להתרחש גם עקב פגיעה של מערכת העצבים האוטונומית כהפרעה משנית הנגרמת ממצב רפואי קודם, לעיתים לא ברור המקור לבעיה ולכן לא ברור משנית לאיזה בעיה רפואית היא הופיעה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דיסאוטונומיה בוויקישיתוף