דליס אלאלוף מימון

סופרת ישראלית

דליס אלאלוף מימון (נולדה ב-30 במאי 1953) היא משוררת ומבקרת ספרות ישראלית. מפרסמת רשימות ביקורת בכתבי עת שונים, כמו מאזנים. שם העט שלה הוא "דליס", ובשם זה היא חותמת על מאמריה ושיריה.

דליס אלאלוף מימון
דליס- צילום - יאיר בן־חיים.jpg
לידה 30 במאי 1953 (בת 69)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

דליס נולדה בשנת 1953 בתל אביב. היא בתו של אלפרד אלאלוף, שנולד בסלוניקי והצליח לחמוק מהנאצים אף על פי שכמעט כל בני משפחתו נספו באושוויץ. הוסתר באתונה כמורה לשפות אנגלית וצרפתית. לפני עלותו לארץ הקים משפחה ועסק בלונדון, בענף נכסי דלא ניידי שנקרא: "אדמת-ישראל".

אלאלוף היא מנהלת ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. מנחה ועורכת אירועים ספרותיים, מופיעה בערבי קריאה, בבית הסופר, בוויצו גבעתיים ועוד. היא חברה באגודת הסופרים העברים, משתתפת בוועדותיה, וכן חברה באקו"ם ופא"ן. כותבת ספרי זיכרונות עם אנשים מבוגרים ועורכת ספרים של כותבים אחרים. עוסקת לפרנסתה בעיצוב פנים.[1]

ספריהעריכה

שירהעריכה

  • תלתלים פרועים, הוצאת עקד תל אביב, 1992
  • קורעת קו האבן, הוצאת ירון גולן, תל אביב, 1994
  • חיבוקים של רוח, הוצאת עקד תל אביב, 1998
  • פתקאות שהשארתי על הרצפה, הוצאת עקד, תל אביב, 2003
  • סיפורים מחנות יד-שנייה, הוצאת עקד, תל אביב, 2011
  • לחזור ולגעת, הוצאת עקד, תל אביב, 2013
  • הסיפור בקצה הקפה, פרוזה, סיפורים חוויות אנושיות שהתרחשו בבתי קפה. הוצאת 'חדרים-בית הוצאה לאור', ר"ג, 2017

עריכהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משה בן-שאול, "מתוך החדר אל התמסרות לאור". כתב העת מאזנים, כרך ע"ח, גל' 1 (שבט תשס"ד, פברואר 2004), עמ' 19. (על ספרה של דליס: פתקאות שהשארתי על רצפה)[2]
  • יערה בן דוד, "חפצים מספרים", כתב העת מאזנים, כרך פ"ה, גל' 1 (ניסן תשע"א אפריל 2011), עמ' 55–56.( על הספר: סיפורים מחנות יד-שנייה)
  • דליס, "המונולוג של דליס: משוררת כותבת פרוזה". בכתב העת פסיפס, גל' 81 (חורף תשע"א 2011), עמ' 41.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה