דני דוהרטי
דניס ג'ררד סטפן דוהרטי (באנגלית: Dennis Gerrard Stephen Doherty; 29 בנובמבר 1940 – 19 בינואר 2007) היה זמר, פזמונאי, מוזיקאי ושחקן קנדי. הוא ידוע במיוחד כאחד מהחברים המייסדים של להקת The Mamas & the Papas ("האמהות והאבות")' שהייתה להקה ווקלית מובילה בשנות ה-60 של המאה ה-20.
.JPG) | |
| דני דוהרטי, תמונה משנת 1967 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1940 הליפקס, נובה סקוטיה, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 2007 (בגיל 66) מיסיסוגה, אונטריו, קנדה |
| שם לידה | דניס ג'ררד סטפן דוהרטי |
| מוקד פעילות | ארצות הברית, קנדה |
| תקופת הפעילות | 1960–2007 (כ־47 שנים) |
| עיסוק | זמר, פזמונאי, מוזיקאי שחקן |
| סוגה | פולק, פופ |
| סוג קול | טנור |
| חברת תקליטים | דנהיל |
| שיתופי פעולה בולטים |
The Halifax III The Mamas & the Papas |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של המוזיקה הקנדית (1996)  |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קריירה מוקדמת עריכה
דני דוהרטי נולד בהליפקס, נובה סקוטיה, קנדה. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו ב-1956 במסגרת להקה שנקראה "הפסטרס" (Hepsters) יחד עם שלושת חבריו ריצ'רד שיהן, אדי תיבודאו ומייק או'קונל. הלהקה הופיעה ממספר מועדונים באזור הליפקס ועל פי שיהן הם משכו קהל בכל מקום בו הם הופיעו הודות לקולו היוצא דופן של דני. שנתיים לאחר מכן הם התפרקו וב-1960 הקים דוהרטי, אז בן 19, יחד עם פט לקרואה וריצ'רד בירן, להקת פולק שנקראה "הקולוניאליים" (The Colonials). כמה חודשים לאחר מכן החתימה אותם חברת קולומביה רקורדס על חוזה ובאותו זמן הם שינו את שמם ל"שלישיית הליפקס" (The Halifax III) הם הקליטו שני תקליטים אריכי נגן ושירם הבולט ביותר היה "האיש שלא היה יכול לשיר עם מיץ'" (The Man Who Wouldn't Sing Along With Mitch), אך ב-1963 הם התפרקו. בצירוף מקרים הם נפרדו בלוס אנג'לס במלון שנקרא The Colonial.
ב-1963 הכיר דוהרטי את קאס אליוט כאשר היא שרה בלהקה שנקראה The Big 3. עוד בהיותו בסיבוב הופעות עם The Halifax III הכיר דוהרטי את ג'ון פיליפס ואת אשתו הטרייה, הדוגמנית מישל פיליפס.
כמה חודשים לאחר מכן התפרקה להקת The Halifax III וזמר הליווי שלהם, זל ינובסקי ודוהרטי נותרו בהוליווד כשהם מרוששים. הידיעה על כך הגיע לאוזניה של קאס אליוט והיא שכנעה את המנהל שלה להעסיק אותם. כך, הצטרפו דוהרטי וינובסקי ל- Big 3. זמן קצר לאחר שהצטרפו ללהקה חברים נוספים היא שינתה את שמה ל- The Mugwumps שגם היא התפרקה עד מהרה עקב פשיטת רגל וינובסקי עזב כדי להקים את להקת הכפיות המאוהבות (Lovin' Spoonful) עם ג'ון סבסטיאן. בערך באותה תקופה, נזקקה להקתו החדשה של ג'ון פיליפס, The New Journeymen, באופן דחוף להשלמת מסע ההופעות שלה, לזמר טנור במקום מרשל בריקמן שעזב לטובת קריירה בתסריטאות לטלוויזיה. דוהרטי היה אז מובטל והוא מילא את החסר. בראשית 1965, לאחר שגם להקה זו התפרקה, הוזמנה אליוט להצטרף ללהקה חדשה שנקראה "מעגל הקסמים" (The Magic Cyrcle). בספטמבר אותה שנה חתמה הלהקה על חוזה הקלטות עם חברת דנהיל. הם שינו את שמם ל- The Mamas & the Papas ("האמהות והאבות") ועד מהרה הם החלו להקליט את אלבום הביכורים שלהם, If You Can Believe Your Eyes and Ears. שירם Creeque Alley מספר בקצרה על כך.
האמהות והאבות עריכה
בסוף שנת 1965 החל רומן בין דוהרטי לבין מישל פיליפס. בראשית תקופת ההצלחה של הלהקה עלה בידם לשמור על מערכת היחסים שלהם בסוד.
כאשר התגלה הרומן, עברו ג'ון ומישל פיליפס לבית משלהם (קודם לכן הם חלקו בית עם דוהרטי) והלהקה המשיכה להקליט יחדיו. בסופו של דבר הוציאה הלהקה ביוני 1966 מכתב, בתמיכתה המלאה של חברת ההקלטות, בו הם הודיעו למישל על הדחתה מהלהקה. עד מהרה היא הוחלפה על ידי ג'יל גיבסון, חברתו של מפיק הלהקה, לו אדלר. חברותה של גיבסון בלהקה ארכה לא יותר מחודשיים וחצי.
באוגוסט אותה שנה, עקב דרישת הקהל, הורשתה פיליפס לשוב ללהקה, ולגיבסון שולם סכום חד-פעמי עבור מאמציה. הלהקה השלימה את הקלטת אלבומה השני (שנקרא בפשטות The Mamas and the Papas) באמצעות הקלטות מחדש והחלפת את קטעי השירה של גיבסון באלו של פיליפס.
לאחר סדרה של הופעות מרשימות, הופעות רבות בטלוויזיה (כולל הופעה מיוחדת ובולטת שקיבלה ביקורת חיובית בה הם הופיעו בשיריהם של רוג'רס והארט), אלבום אולפן שלישי מוצלח (The Mamas and the Papas Deliver שיצא במרץ 1967), ופסטיבל הפופ הבינלאומי במונטריי, שהיווה פריצת דרך חברתית ושאורגן ביוני 1967 על ידי ג'ון פיליפס ולו אדלר, גרמה נסיעה חסרת מזל לאנגליה באוקטובר 1967 לערעור המרקם החברתי בלהקה. קאס אליוט פרשה לאחר שספגה עלבון מג'ון פיליפס (אף על פי שהיא שבה כדי להשלים את חלקה בהקלטת האלבום הרביעי שיצא באיחור בסופו של דבר במאי 1968). באותה עת ילדה מישל פיליפס את בתה שיינה פיליפס ופורסמה הודעה רשמית על פירוק הלהקה.
קריירת סולו עריכה
לאחר פירוק הלהקה נשארו דוהרטי ואליוט חברים, וזאת במקביל לתחילת קריירת הסולו המזהירה של אליוט. בסופו של דבר היא הציעה לו נישואים, אך הוא דחה את ההצעה. באותן שנים הוא הוציא כמה אריכי-נגן וסינגלים סולו, כשהשניים הבולטים מבניהם הם "מה תעשה?" (?Watcha Gonna Do) שיצא ב-1971 ו"מחכה לשיר" (Waiting for a Song) שיצא ב-1974. כשקאס ומישל שרות את קולות הרקע היו אלו ההקלטות האחרונות של קאס שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. דוהרטי היה המום ונעצב אל ליבו כאשר שמע על מותה של קאס אליוט ב-1974 בגיל 32. הוא נכח בהלווייתה כמה ימים לאחר מכן בתחילת אוגוסט יחד עם ג'ון ומישל פיליפס.
ב-1982 הצטרף דוהרטי למסע האיחוד של האמהות והאבות שבו השתתפו גם ג'ון פיליפס, בתו מקנזי פיליפס ואיליין "ספנקי" מקפרלן ובו בוצעו להיטים ישנים ושירים חדשים פרי עטו של ג'ון עצמו.
דוהרטי הפיק הופעה באוף ברודוויי שנקראה " Dream a Little Dream" ושבה נפרש סיפורה של להקת האבות והאמהות מנקודת מבטו של דוהרטי. ההופעה זכתה לביקורות חיוביות. הופעה זו הייתה בחלקה תגובה לסרט התיעודי של ג'ון פיליפס ברשת PBS, שנקרא Straight Shooter: The True Story of John Phillips and The Mamas and the Papas. בהופעה הושרו שירים של הלהקה והיא התמקדה ביחסיו של דוהרטי עם קאס אליוט. לדבריו של דוהרטי מטרת ההופעה הייתה "להעמיד דברים על דיוקם".
ב-1993 גילם דוהרטי את מנהל הנמל ודיבב דמויות בסדרת הטלוויזיה לילדים "טדי ספינת הגרר" של רשת CBC הקנדית.
בשנת 1997 שיחק בסרט הטלוויזיה המוקומנטרי "Elvis Meets Nixon" של רשת שואוטיים; בו גילם את ורנון פרסלי, אביו של אלביס פרסלי.
ב-1999 גילם דוהרטי את צ'רלי מק'גיניס ב-22 פרקים של סדרת הטלוויזיה של רשת CBC "פיט פוני" (Pit Pony).
ב-2004 הופיע בקונצרט חצי היובל של "שרון, לויס ובראם" (Sharon, Lois & Bram) ששודר ברשת CBC ב-1 בינואר אותה שנה. דוהרטי שר שני שירים עם השלישייה: California Dreamin' ו-Who Put the Bomp.
אחת מהופעותיו האחרונות של דוהרטי היו בפרק העשירי של העונה השביעית של סדרת הטלוויזיה הקנדית Trailer Park Boys כסוכן ה-FBI המיוחד ריאן צ'לקנק. צילומי הפרק הסתיימו זמן קצר לפני מותו של דוהרטי בראשית 2007 ושידור הפרק הסתיים בהודעה: "פרק זה מוקדש לזכרו של דני דוהרטי".
מותו עריכה
דני דוהרטי מת ב-19 בינואר 2007 בביתו במיסיסוגה, אונטריו עקב אי-ספיקת כליות שסבל ממנו לאחר ניתוח מפרצת באבי העורקים.
סרט תיעודי על חייו שנקרא Here I Am, על שם השיר שכתב יחד עם הגיטריסט ג'יימס אנתוני, יצא לאקרנים זמן קצר לאחר מכן. דוהרטי נקבר בבית הקברות "שער גן עדן" שבהליפקס.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דני דוהרטי
דני דוהרטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דני דוהרטי, באתר Last.fm (באנגלית)
דני דוהרטי, באתר AllMusic (באנגלית)
דני דוהרטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דני דוהרטי, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דני דוהרטי, באתר Discogs (באנגלית)- דני דוהרטי, באתר SecondHandSongs
דני דוהרטי, באתר בילבורד (באנגלית)- Dream a Little Dream – Doherty's narrative of the Mamas & the Papas
- דני דוהרטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
