דני מירב
דני מירב, המכונה הטייס (נולד ב-16 באוגוסט 1973), הוא מעצב גופנים ישראלי, מרצה ומעצב גרפי. בעל סטודיו המתמחה במיתוג, טיפוגרפיה ועיצוב אותיות. זוכה פרס העיצוב של משרד החינוך והתרבות (2006).[1]
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1973 (בן 50) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
| תחום יצירה |
עיצוב גופנים, עיצוב גרפי |
| פרסים והוקרה |
פרס הרמן שטרוק (1998) פרס משרד החינוך והתרבות (2006) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מירב נולד בתל אביב. בשנת 1996 החל את לימודיו בבצלאל בירושלים.
בשנת 1998 יצא לחילופי סטודנטים לסמסטר באקדמיה המלכותית לאמנות ועיצוב בהאג, הולנד, שם החל לעצב גופנים. בשנת 2000 סיים בהצטיינות את לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בשנת 2000 עבד בסטודיו עדי שטרן. בשנים 1999 ו-2000 זכה פעמיים ברציפות בפרס פלהיים עבור עבודה ייחודית בעיצוב טיפוגרפי. בשנים 2001–2002 עבד בסטודיו דינה שהם. בשנת 2003 הקים את סטודיו הטייס לעיצוב גופנים ועיצוב גרפי, ובמקביל הצטרף אל מיכל סהר ועודד עזר ל"הגילדה" קואופרטיב מעצבי פונטים עצמאיים.
בשנת 2006 זכה בפרס העיצוב של משרד החינוך והתרבות. בנימוקיהם למתן הפרס לדני מירב כתבו השופטים: "השפה העיצובית של מירב, המכונה 'הטייס', שואבת ממקורות גרפיים מימיה הראשונים של ישראל ועושה בהם שימוש פופי יומיומי מלא הומור ושמחת חיים. למרות זאת אין מדובר בעיצוב נוסטלגי גרידא, כי אם בעיצוב עדכני ומתוחכם המבקש להניח בדרכו רובד נוסף על שכבות מתהוות של התרבות הישראלית".[1]
בשנת 2007 הגילדה נכנסה לרשימת ארבעים הקולקטיבים לעיצוב המשפיעים ברחבי העולם (The I.D. 40).
בשנים 2009–2017 הוא לימד במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ומשנת 2017 מלמד במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה בצלאל.
עבודתו עריכה
מירב מתמקד במחקר ועיצוב גופנים מתוך אותיות שצוירו בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. בהם הפונטים כוס חלב, מן, המעשן, לימונארק, קרטיב וכן חידוש ועיצוב מחדש גופנים שהיו בשימוש בעבר כמו הטכנאי הצעיר (מבוסס על פונט פולי מקטלוג לטרסט של ארטא), פונט כלבו שמבוסס על סגנון אותיות וגופנים משנות השישים והשבעים של המאה ה-20 ורולי חדש שהוא חידוש לפונט רולי (רהט) של רוטשילד וליפמן (סטודיו רולי).
פונטים נבחרים עריכה
רענן (2006), קרטיב (2008), ארטיק (2011), המעשן סנס וסריף (2003), כוס חלב (2003), מן (2003), הטכנאי הצעיר (2018), כלבו (2017) ורולי חדש (2022).
פרסים ותערוכות עריכה
פרסים עריכה
- 1998 - זוכה פרס ההדפס ע"ש הרמן שטרוק, בצלאל
- 1999 ו-2000 - פרס ע"ש מייק פלהיים לטיפוגרפיה המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל
- 2006 - זוכה פרס העיצוב של משרד החינוך והתרבות[1]
- 2007 - הגילדה נכנסה להיכנס לרשימת 40 קולקטיבי העיצוב המשפיעים בעולם של מגזין ID
תערוכות נבחרות עריכה
- 2005 - 57x57 כרזות יום העצמאות. מרכז עמיעד, יפו. שנקר.
- 2005 - תערוכה בשבוע העיצוב באיסטנבול.
- 2005 - הכנסת - "לראות את האות" - הגילדה מציגה את השפה העברית - פוסטרים[2]
- 2006 - תערוכת זוכי פרס שר החינוך והתרבות, מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- 2012 - תערוכת מעצבים פלוס 10 מוזיאון העיצוב חולון[3]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 מרב יודילוביץ', הוכרזו הזוכים בפרסי העיצוב של משרד התרבות, באתר ynet, 16 ביולי 2006
- ^ רוני שני, גילדה בשלושה טעמים, באתר ynet, 13 בינואר 2005
- ^ מעצבים פלוס עשר, באתר מדיטק חולון, 8 באפריל 2012 – 19 במאי 2012