פובליוס הרניוס דקסיפוסיוונית: Δέξιππος, בלטינית: Publius Herennius Dexippus;‏ 210273 לספירה לערך) היה היסטוריון, מדינאי ומצביא יווני.[1]

חייו עריכה

דקסיפוס היה כהן בירושה של המשפחה האלאוסיאנית (אנ') של הקריקס (אנ'), וכיהן במשרות ארכון בסיליאוס (אנ') ואפונימוס ארכון (אנ') באתונה.[1]

כאשר ההרולים (אנ') פשטו על יוון וכבשו את אתונה (בשנת 267), דקסיפוס הראה אומץ אישי גדול והחיה את רוח הפטריוטיות בקרב בני-ארצו. לכבודו הוקם פסל, שנשמר ממנו בסיסו, עם כיתוב המתעד את שירותיו. ראוי לציון שהכתובת אינה מציינת דבר לגבי הישגיו הצבאיים.[1]

כתביו עריכה

פוטיוס (קודקס 82) מזכיר שלושה חיבורים היסטוריים של דקסיפוס, שמתוכם נשארו קטעים ניכרים:[1]

  1. "האירועים לאחר אלכסנדר" (Τὰ μετ᾽ Ἀλέξανδρον), ככל הנראה תקציר של חיבור מאת אריאנוס.
  2. סקיתיקה (Σκυθικά), היסטוריה של מלחמות רומא עם הגותים (הנקראים "סקיתים" בשפה ארכאיסטית) במאה ה-3.
  3. כרוניקה היסטוריה (Χρονικὴ ἱστορία) ב-12 ספרים, שככל הנראה מכסים אלף שנים עד לשלטונו של הקיסר קלאודיוס השני גותיקוס (בשנת 270).

את ה"כרוניקה" המשיך אונאפיוס מסרדיס (עד לשנת 404),[1] הפותח את החיבור ההיסטורי שלו עצמו בביקורת על קודמו. נראה כי ה"כרוניקה" היא המקור העיקרי של ההיסטוריה אוגוסטה בין השנים 238–270, אך פרנסואה פשו (François Paschoud) הראה כי מחברה של ההיסטוריה אוגוסטה לפעמים מייחס חומר לדקסיפוס באופן שגוי, ולכן יש להשתמש בראייה זו בזהירות.

פוטיוס מדבר בהערכה רבה על הסגנון של דקסיפוס,[1] אותו הוא מכנה תוקידידס שני.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה