דרוריים

משפחה של ציפורים
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דרוריים (שם מדעי: Passeridae) היא משפחה של ציפורי שיר קטנות המכונים גם "דרורים אמיתיים" או "דרורי העולם הישן". רוב בני המשפחה הם ציפורים קטנות ושמנמנות בצבעי חום ואפור, בעלות זנב קצר ומקור פחוס אך חזק. המינים נוטים להיות דומים מאוד אחד לשני. רוב הדרוריים ניזונים בעיקר מזרעים, אך לעיתים הם משלימים את ארוחותיהם בחרקים קטנים.

קריאת טבלת מיוןדרוריים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: דרוריים
שם מדעי
Passeridae
יליגר, 1811
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Montifringilla nivalis
דרור מקור התוכי (Passer gongonensis)

הדרוריים אינם חובבי יערות, והם נוהגים לשכון באזורים פתוחים. ניתן למצוא אותם במגוון רב של אזורי מחיה, כגון מדבריות סלעיים, קרחות יער, ביצות ואף בתוך בניינים. זוג אחד של דרורים השתכן בעומק של 640 מטר מתחת לפני האדמה, בתוך מכרה פחם בבריטניה, שם הואכל על ידי הכורים. מינים אחדים מאספים מזון בסביבות ערים, ובדומה לשחפים ויונים, עשויים לאכול כמויות קטנות מכל מזון שימצאו.

גודלם של בני המשפחה נע בין זה של דרור האגוז (Passer eminibey), שגודלו 11.4 ס"מ ומשקלו 13.4 ג', ועד לדרור מקור התוכי (Passer gongonensis), שגודלו 18 ס"מ ומשקלו 42 גרם.

דרורי העולם הישן נמצאים באופן טבעי רק באירופה, באפריקה ובאסיה. לאוסטרליה ולאמריקה הובאו הדרורים על ידי מתיישבים מוקדמים, והתאקלמו במהרה, במיוחד באזורים מיושבים. את דרור הבית, לדוגמה, ניתן למצוא כיום בכל צפון אמריקה, בכל אחת ממדינות אוסטרליה למעט אוסטרליה המערבית, וברוב האזורים המיושבים של דרום אמריקה. דרור הבית ודרור הרים הם המינים שהתאקלמו בצורה הנרחבת ביותר באזורים אלו, ודרור הבית הפך כתוצאה מכך לציפור הנפוצה בעולם.

רוב מיני הדרוריים הם מונוגמיים, אך מקרים של פוליגמיה אינם נדירים. גם בקרב המינים המונוגמיים הזדווגות שלא עם בן הזוג אינה נדירה.

הרבייה מתבצעת במועדים בהם האוכל זמין - בדרך כלל באביב, אך באזורים מדבריים בעונה הגשומה. בעונה זו הזכרים מכריזים על טריטוריה, ומזמינים את הנקבות אליה, באמצעות שירה. מנהגי החיזור של הזכרים כוללים, בחלק מהמינים, פרישה וניעור של הכנפיים, התפחת הנוצות, פרישת הזנב וקולות חיזור. בעונת החיזור הזכרים עשויים לאיים על זכרים אחרים ואף לתקוף אותם כדי להגן על הטריטוריה שלהם.

הדרוריים מקננים בקבוצות. הקינים נבנים בתוך עצים חלולים, בקיעים בסלע, חורים בבניינים מעשי ידי אדם או תיבות קינון. הקן, העשוי מעשב ומנוצות, סגור לרוב מלמעלה, והוא בעל מראה לא מסודר. הקינים עשויים לשמש את בעליהם שוב, לעיתים במשך שנים. בכל מחזור קינון מוטלות בין ביצה אחת לשמונה, הבוקעות כולן יחדיו, לאחר כשבועיים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים, ואלו פורחים מהקן לאחר 10–21 ימים, אם הקן לא הופרע - שאז יפרחו מוקדם יותר. גם לאחר פריחת הגוזלים מהקן, הזכרים ממשיכים להאכילם עד שאלו יצטרפו ללהקת דרורים צעירים. הם מגיעים לבגרות מינית לאחר כחצי שנה עד שנה.

חלק מהמינים מקננים יותר מפעם בשנה - בדרך כלל בין פעמיים לארבע, אך נקבה של דרור הבית נצפתה כשהיא מקיימת שבעה מחזורי קינון בשנה אחת.

הדרוריים הם יצורים חברתיים החיים בדרך כלל בלהקות, המקיימות בתוכן היררכיות פנימיות. הם ציפורים הפעילות ביום, ורוב המינים אינם נודדים. הם חובבי אמבטיות מים וחול, בכל מקרה בו יש אפשרות כזו.

שיעור השרידה של דרוריים במשך שנה נע בין 45-65%. הדרור הזקן ביותר שנצפה בטבע הגיע לגיל של 13 שנה וארבעה חודשים. הטורפים העיקריים שלהם הם נצים, דורסי לילה, נחשים ודביבונים - אך בעיקר חתולי בית.

מיון עריכה

בעבר סווגה משפחת הדרוריים כתת-משפחה במשפחת האורגיים, או שקיבלה מעמד של תת-משפחה במשפחה שנקראה גם היא דרוריים, אליה סופחו גם האורגים. כיום נהוג להעניק לה מעמד של משפחה עצמאית.

חלק מהחוקרים מסווגים את משפחת האסטרילדיים (Estrildidae), תושבי האזורים המשווניים וחלקים מאוקיאניה, כתת-משפחה במשפחת הדרוריים. בדומה לדרוריים, בני משפחה זו הם אוכלי-גרגירים קטנים וגרגרניים עם מקורים קצרים, עבים ומחודדים. מבנה הגוף והרגלי המחיה של שתי הקבוצות דומים, אך האחרונים הם צבעוניים ובעלי מגוון רב של צבעי פלומה. עם זאת, רוב התרשימים הטקסונומיים מעניקים לאסטרילדיים מעמד של משפחה בפני עצמה, ומותירים במשפחת הדרוריים רק את הדרורים האמיתיים.

למרות דמיון גופני מסוים, הדרורים האמריקאים, או הגבתוניים, אינם קרובים באופן מיוחד לדרוריים.

סוגים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרוריים בוויקישיתוף