פתיחת התפריט הראשי

יונת הסלע (שם מדעי: Columba Livia) היא מין ממשפחת היוניים. מצוי בה תת-המין יונת הבית שחיה בערים.

קריאת טבלת מיוןיונת הסלע
Paloma bravía (Columba livia), Palacio de Nymphenburg, Múnich, Alemania01.JPG
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: יונאים
משפחה: יוניים
סוג: יונה
מין: יונת הסלע
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Columba Livia
גמלין, 1789
תחום תפוצה
Columba livia distribution map.png
     תפוצה טבעית
     תפוצה בעזרת האדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוכן עניינים

תיאור המיןעריכה

צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, כתם הצוואר בעל ברק ירוק וסגול. הבטן אפורה. הזנב כחול-אפור ובקצהו פס שחור רחב. סוככות[2] הכנף התחתונות בהירות. צבעי הנקבה עמומים מעט מצבעי הזכר ולנוצותיה ברק מתכתי קל. קשתית העין כתומה, המקור אפור-שחור והדונגית לבנבנה. הרגליים אדומות. אורך הגוף 30–35 ס"מ, מוטת כנפיים 62–68 סנטימטרים (24–27 אינץ').

מחזור החייםעריכה

תוחלת החיים הממוצעת של יונה היא כ-5 שנים. היונים לרוב מקיימות מערכות יחסים מונוגמיות, זוג יונים המורכב מזכר ונקבה ימשיכו לחיות ביחד לתקופות ארוכות. יונה לרוב תטיל עד שתי ביצים בקן אחד והדגירה עליהן תארוך בין 17 ל-19 ימים. מרגע בקיעת הביצה הגוזלים מוכנים לעוף לאחר 4-5 שבועות.

תפוצה ומקום חיותעריכה

מקננת במערות ובצוקים תלולים ולעיתים גם בסביבות מגורי האדם: אדני חלונות, מרפסות, מסתורי כביסה, גגות ועוד. תפוצתה הטבעית בעולם מוגבלת למערב ולדרום אירופה, לצפון אפריקה עד לדרום אסיה. בארץ מצויה בעיקר ממזרח לפרשת המים מנחל עיון בצפון ועד לאזור אילת. יציבה בישראל. לעיתים קרובות להקותיה מעורבות ביוני בית שהתפראו[דרושה הבהרה].

בתרבותעריכה

יונת הסלע חיה בתוך יישובי האדם כבר אלפי שנים. לפי מקורות היסטוריים, היונה בויתה כנראה לפני יותר מ-3,000 שנה במסופוטמיה ומצרים.[3] ברחבי ארץ ישראל ניתן למצוא מתקני קולומבריום רבים החל מהתקופה ההלניסטית, בעיקר בשפלת יהודה (ראו מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל). לשלשת היונה שימשה בעבר ועודה משמשת לדישון ובשרה יועד, בין השאר, כקרבן כמצוין בספר ויקרא (ה', ז').

ציונים בתנ"ךעריכה

בתנ"ך מוזכרת היונה 32 פעמים. בסיפור בו שלח אותה נח לבדוק אם פסק המבול (בראשית, ח', ח'-י"ב). כמו כן בהקשר של הקרבת קורבנות בויקרא, א', י"ד; ובישעיה, ל"ח, י"ד; בבקשה להיות בעל כנף לנדוד למרחק (תהילים, נ"ה, ז') וכן ככינוי חיבה לאהובה: "רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים, ה', ב'); ובהקשר זה גם מופיע מקום קינונה "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים, ב', י"ד).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יונת הסלע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יונת הסלע באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון מושגים אתר הצפרות הישראלית
  3. ^ Larson, G., & Fuller, D. Q. (2014). The Evolution of Animal Domestication. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics, 45, 115-136.