אלן אור
אלן אור (באנגלית: H. Allen Orr) הוא גנטיקאי אבולוציוני המכהן כפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק. הוא זוכה מלגת גוגנהיים ומדליית דרווין-וולאס (אנ').
 | |
| לידה |
11 ביולי 1960 (בן 64) המפטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Harold Allen Orr |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ג'רי קווין |
| מוסדות |
אוניברסיטת רוצ'סטר |
| תלמידי דוקטורט |
Corbin D. Jones |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| ביולוגיה אבולוציונית, גנטיקה | |
  | |
השכלה
עריכהלאור תואר ראשון בביולוגיה ובפילוסופיה מקולג' ויליאם ומרי (אנ'), אוניברסיטה בווירג'יניה, ודוקטורט מאוניברסיטת שיקגו. בשיקגו למד אור אצל ג'רי קוין. את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס.
מחקר
עריכהמחקרו של אור מתמקד בגנטיקה של ספציאציה ובגנטיקה של אדפטציה, בייחוד בבסיס הגנטי של עקרות בקרב בני כלאיים. מחקרו עוסק בין השאר בנושא כמות הגנים השונים הנדרשת לשם היווצרות מחסום רבייה בין מינים (מה שלמעשה מגדיר מין – אי יכולת להתרבות זה עם בני מינו של זה). הוא בודק מה תפקידיהם של גנים אלה ואילו כוחות אבולוציוניים הניעו אותם לקראת התפלגות, שונות ולבסוף ספציאציה. אור חוקר נושאים אלה על ידי אנליזה גנטית של מחסומי רבייה בזבובי דרוזופילה.
אור חוקר את החוקים או הדפוסים שעשויים לאפיין את גנטיקת האדפטציה של אוכלוסיות. הוא חוקר דפוסים אלה על ידי שימוש בתאוריה של גנטיקה של אוכלוסיות ועל ידי ניסויים. עבודתו המוקדמת על הדרוזופילה ביססה את קווי המחקר הנוכחי על ספציאציה ותרמה להבנת האופן שבו מתחולל שינוי בשושלות על פני תקופת זמן, שינוי שמביא להיווצרותם של מינים חדשים.
ספציאציה
עריכהבספרו ספציאציה (Speciation), שנכתב בשיתוף עם ג'רי קוין, בדק אור את ההנחה שחקר הספציאציה קשור במישרין עם חקר הבידוד הרבייתי, וחקר את התנאים להיווצרותם של מחסומי רבייה. בהמשך לארנסט מאייר טענו אור וקווין שספציאציה נוצרת בדרך כלל במקומות שבהם אוכלוסיות מבודדות זו מזו באופן גאוגרפי (ספציאציה אלופטרית). הם הציגו ראיות לשכיחותה הרבה יותר של ברירה מינית או טבעית על פני סחף גנטי בתור גורם לספציאציה. אותות לברירה נמצאו בקרב גנים המעורבים בבידוד האורגניזם לאחר שלב הזיגוטה וחלבונים הקשורים ברבייה. אור וקווין מצאו עדות ניסויית, הן במעבדה (אין ויטרו) והן בטבע (אין ויוו), לקשר בין אדפטציה וברירה מינית לבין בידוד רבייתי. השניים מצאו ראיות לאמיתותו של מודל דובז'נסקי-מולר בדבר הקשר בין האבולוציה של הבידוד הרבייתי הפוסט זיגוטי לבין הגנטיקה של אי תאימויות בקרב בני כלאיים.
פילוסופיה של המדע
עריכהאור כותב לעיתים סקירות על ספרים המנסים לקשור בין דת למדע או בין דת לפילוסופיה. לטענתו "מדענות, הגישה לפיה כל האמיתות הן בבסיסו של דבר מדעיות", היא גישה נאיבית, מלאת היבריס ושגויה. הוא ביקורתי כלפי הניסיון לשאוב הכללות או מסקנות פילוסופיות מעובדות מדעיות. הוא מבקר גישות בריאתניות המנסות לגזור גזרה שווה בין תוכנת מחשב המיועדת להשיג מטרה מסוימת לבין התהליך הדרוויני האבולוציוני, שלא חותר להגיע לשום מטרה, לא במודע ולא באופן לא מודע. הוא טוען שישנן מערכות ביולוגיות שהן בלתי פריקות, כטענת הבריאתנים, אבל – וזאת בניגוד לטענת הבריאתנים – הוא טוען, בדומה לקן מילר, שיש ראיות לכן שמערכות אלה נבנו על ידי התלכדות חומצות אמינו באופן הדרגתי עד שהתהוו לכדי מערכת ששיתוף הפעולה בין חלקיה יוצר תפקודים חדשים ולכן – ורק מבחינה זו – אפשר להגדיר אותה כ"בלתי פריקה". אור טוען שבריאתנים המפגינים ידע בביוכימיה חסרים, עם זאת, ידע חיוני בפרטים הטכניים של אבולוציה.
אור מבקר גם רבים מטיעוניהם של סטיבן פינקר, ריצ'רד דוקינס ודניאל דנט, וכן את טיעון אי החפיפה (Non-overlapping magisteria) (אנ') של סטיבן ג'יי גולד, לפיו אין קשר בין "ממלכת" החקירה והידע לבין "ממלכת" הערכים. הוא מצביע על כך שרבים מהחוקרים המובילים במאה העשרים במדעי הטבע היו גם אנשים דתיים, בהם תאודוסיוס דובז'נסקי ורונלד פישר, וכן מיסטיקנים כג'ון הלדיין וטוען שהדת לא עוסקת רק בערכים; שאלה המפגינים ומקיימים ערכי דת לא חולקים תמיד אותן מטרות וערכי מוסר; ושישנם מדענים דתיים שמנסים לגזור מסקנות דתיות
הוא טוען שההגדרה של גולד לדת בתור מבנה תודעתי שעוסק רק בערכי מוסר אינה ההגדרה שרוב הדתיים עצמם מתכוונים לה, בדברם על דת. הוא טוען – בדומה לטיעונו של צ'ארלס פרסי סנואו במאמרו שתי התרבויות (The Two Cultures) – שדרכו של גולד בעייתית, אם כי יש בה יתרון על החלופה, שהיא ניתוק בין עולמות התודעה והמחשבה של הדת והמדע.
פרסומים
עריכה- Speciation. 2004. ISBN 0-87893-091-4.
מאמרים
עריכה- "A test of Fisher’s theory of dominance", PNAS
- "Haldane's rule has multiple genetic causes", Nature
- "A mathematical model of Haldane's rule", Evolution
- "The evolutionary genetics of speciation", Phil. Trans. Roy. Soc. Lond. B
- "The population genetics of adaptation: the distribution of factors fixed during adaptive evolution", Evolution
- "Haldane's rule is obeyed in taxa lacking a hemizygous X", Science
- "Morphological innovation and developmental genetics", PNAS*
- "Adaptive evolution drives divergence of a hybrid inviability gene in Drosophila", Nature
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אלן אור, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אלן אור, באתר ResearchGate