האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

אגודה מקצועית בתחומי הסביבה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
תחום איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1970–הווה (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
isees.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרות

עריכה

מטרותיה העיקריות של האגודה הן:

  • קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל
  • חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור
  • הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה
  • יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות
  • והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל

היסטוריה

עריכה

תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח תל השומר, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים להם עניין משותף בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר הבינו את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, וכן פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ופרופ' הלל שובל.

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פרסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.

האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותן שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם החי מחוץ לשמורות, לטבע המתקיים בתוכן. האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע.

היו אלו ימי תחילתה של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון חיים וסביבה (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.

בעת הקמתה של האגודה התגלע ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות מערכות אקולוגיות) לבין מדענים שגישתם תאמה למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה הייתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים. לקראת סוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80, החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. בשנת 1984 החליטה אספת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. יושבת הראש הנוכחית של האגודה הוא פרופ' רון מילוא ומנכ"ל האגודה הוא ד"ר אורי שרון.

פרויקטים עיקריים

עריכה

כתב העת "אקולוגיה וסביבה"

עריכה

האגודה מוציאה לאור את כתב העת השפיט "אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה". הרבעון משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.

הגיליון הראשון יצא בינואר 2010.

הוועידה השנתית למדע ולסביבה

עריכה

לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי - בכנסי האגודה, ולפרסום המחקר - בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה, להצגתו בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הטרום-אינטרנטי זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים וליצור מחקר רב תחומי.

האגודה אף מקיימת באופן סדיר, אחת למספר שנים כנסים בין לאומיים, בהשתתפות מאות חוקרים מובילים מהארץ ומהעולם.

זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

עריכה

בשנת 2014 הושקה סכנות הידיעות למדע ולסביבה בישראל - "זווית", אשר מספקת לכלי התקשורת המרכזיים בישראל כתבות, ראיונות ומידע נוסף בנושאים סביבתיים ומדעיים, תוך דגש על נושאים שרלוונטיים לקהל הרחב. כתבות זווית כוללות באופן קבוע ראיונות עם מומחים מתחומם מהאקדמיה וממשרדים ממשלתיים רלוונטיים, וכולן עוברות עריכה מדעית. הכתבות מתפרסמות מדי שבוע במדורים שונים באתרים כגון ynet, וואלה!, מאקו, הארץ ועוד.

ממשק - תוכנית יישום מדע בממשל

עריכה

תוכנית ממשק אמונה על חיזוק שיתוף הפעולה וקידום הדו-שיח בין הקהילה המדעית ובין קובעי המדיניות הציבורית בישראל (להמשך קריאה בנושא). ממשק חרתה על דגלה להיטיב את התמיכה המדעית שבבסיס גיבוש מדיניות ציבורית בעלת היבטים סביבתיים בישראל, באמצעות שילוב ידע מתחום מדעי הסביבה והאקולוגיה בתהליכי קבלת ההחלטות וביישומו בגופי הממשל.

רשת מומחי הסביבה של ישראל

עריכה

האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר המידע יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ, ובשל חשיבותו, זמין לכול.

אנשי הסביבה של ישראל

עריכה

החל משנת 2023, האגודה מפרסמת רשימה של סוכני השינוי הירוק המשפיעים ביותר בישראל.[1] בשנה הראשונה אנשי הסביבה היו יוסי ועופרי אוד, יעלי אטשטיין, נחי ברוט, יניב גולן, פרופ' אמציה גנין, פרופ' עדי וולפסון, סיניה זילברמן, ירדן ישראלי, סיוון כהן שחרי, מיקי חיימוביץ' ודניאלה לונדון דקל, שרון מרק, מרוות עודה, איתי צחר, פרופ' נגה קרונפלד-שור, עזרי קידר, ד"ר עודד קינן, עינט קרמר, עודד רהב, ראניה סלמאן ורון שני.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רומי בן צבי, זווית, 22 הנבחרים: אלו אנשי הסביבה של ישראל השנה, באתר ynet, 6 באוקטובר 2023