האיגוד למען תוצרת הארץ

האיגוד למען תוצרת ארץ ישראל היה איגוד, שמטרתו לשכנע יהודים בישראל ומחוצה לה, לקנות מוצרים תוצרת ישראל, כדי לחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל.

ארגונים ואגודותעריכה

במשך המאה העשרים קמו כמה וכמה אגודות למען תוצרת הארץ, הם עשו תעמולה וההסברה חינוכית לרעיון תוצרת הארץ. במיוחד היה פעיל "האיגוד למען תוצרת הארץ".[1]

בשנת תרצ"ו (1936) קרא המרכז למען תוצרת הארץ לישיבת באי כוח מוסדות וארגונים מחוגים שונים של היישוב. בהם הוחלט על "שלושים ימי תוצרת הארץ". בהם יתגייסו כל שדרות היישוב על מוסדותיו מפלגותיו, וארגוניו לשם הגברת הקניה והמכירה של פרי תוצרתנו בתעשייה ובחקלאות.

ביולי 1936 נערכו טקסים כפתיחה למפעל הימים בתחומי הנוער.

בטקס נקראה "מגילת תוצרת הארץ":

אנשי העבודה והמלאכה בכפר ובעיר שולחים את דברם זה לילדי ישראל, שלומכם ישגה. זרענו וגם קצרנו נטענו וגם בצרנו, מלאו כדינו חלב סלינו - ברכת האדמה, עמול עמלנו בסדנא ובבית החרושת, נעל עשינו לרגל וכסות לעור. ועתה שמור וזכור! שמרו וזכרו תנובת שדותינו ופרי עצינו, מלאכת ידינו ופרי עמלנו! ולקחתם לכם משלכם מעמל אחיכם.

מאורעות תרצ"ו. חבס, ברכה, עמ' 595

אחת מפעילויות הארגון הייתה לשכנע יהודים בישראל ומחוצה לה לקנות אתרוגים תוצרת הארץ.[2]

רבה הראשי של ארץ ישראל הראי"ה קוק תמך ברעיון קניה מתוצרת הארץ.[3]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו חלק ב' עמ' 119,147
  2. ^ הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שו"ת משפטי עוזיאל כרך א - אורח חיים סימן כד
  3. ^ כרוז בעיתון "ההד", בפברואר 1934. מופיע באוצרות הראי"ה ו, צוריאל משה, עמ' 188