האיטים פולנים

האיטים פולנים הם תושבי האיטי, שמוצאם פולני.

קזאלה, כפר קטן כ-45 קילומטר מפורט-או-פרנס, נחשב למרכז האוכלוסייה העיקרי של הקהילה הפולנית בהאיטי, אך ישנם גם כפרים אחרים. בקזאלה ישנם צאצאים של חברי הלגיון הפולני, יחידות צבאיות ששירתו בצבא הצרפתי, שהצטרפו לעבדים במרד העבדים בהאיטי. ההערכה היא כי כ-400 עד 500 מהפולנים הללו התיישבו בהאיטי לאחר המרד. הם קיבלו מעמד מיוחד מז'אן-ז'אק דסאלין, קיסר האיטי ואזרחות מלאה.[1][2][3]

היסטוריה עריכה

בשנת 1802 הוסיף נפוליאון ללגיון הפולני כ-5,200 איש בכדי לעזור לכוחות הצרפתיים ששלח לסן דומנג כדי לדכא את מרד העבדים. לחלקם נאמר שיש בסן דומינג מרד של אסירים. לאחר שהגיעו, נודע להם כי הצרפתים מנסים לדכא מרד על של אפריקאים משועבדים שנלחמים למען חירותם.[1][2][3]

פולנים רבים האמינו שאם הם יילחמו למען צרפת, נפוליאון בונפרטה יגמול להם על ידי השבת עצמאות פולין, שהסתיימה.[1][2][3]

הרבה מן החיילים הפולנים עזבו את הצבא הצרפתי והצטרפו למורדים.[1][2][3]

לאחר שהאיטי קיבלה את עצמאותה, עזר דסאלין לפולנים והורה שלא לטבוח בהם, כמו שטבחו בשאר הלבנים האיטי. הוא העניק את סיווג הפולנים כשחורים, והעניק להם אזרחות האיטית מלאה. דאסלין את העם הפולני "הכושים הלבנים של אירופה", שנחשבה אז לכבוד גדול, מכיוון שמשמעותו אחווה בין הפולנים להאיטים.[1][2][3]

צאצאי הפולנים בהאיטי היו איכרים כמו הרוב הגדול של התושבים באי.[2]

עשרות שנים מאוחר יותר, באמצע המאה ה-20, פרנסואה דובליה, נשיא האיטי שהיה ידוע בדעותיו הלאומיות והשחורות, השתמש באותו מושג של "כושים לבנים אירופיים" תוך שהוא מתייחס לעם הפולני.[2]

בתקופתו של דובליה, הפכה העיירה הקטנה קזאלה למעוז קומוניסטי, שם התעמתו צעירים רבים עם משטרו של דובליה. ב-29 במרץ 1969 התרחש טבח קזאלה, כאשר הטונטון מקוט תקף את הכפר. בטבח זה נרצחו 23 צעירים, נאנסו נשים ונפצעו רבים.[2]

בשנת 1983, ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בהאיטי. הוא הזכיר כיצד הפולנים תרמו למרד העבדים שהוביל לעצמאותה של האיטי.[2]

הערות שוליים עריכה