האיים: אממי-אושימה, טוקונושימה ואיריומוטה והחלק הצפוני של אוקינאווה
האיים: אממי-אושימה, טוקונושימה ואיריומוטה והחלק הצפוני של אוקינאווה (ביפנית: 奄美大島、徳之島、沖縄島北部及び西表島) הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו המורכב מחמישה חלקים בארבעה איים יפניים בשרשרת איי ריוקיו. האתר נבחר במונחים של מגוון ביולוגי (קריטריון 10 של מורשת עולמית) בשל מערכת אקולוגית מגוונת של מיני צמחים ובעלי חיים ייחודיים לאזור.[1]
 | |||||||||
| האי איריומוטה | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||||
| קואורדינטות | 28°16′45″N 129°22′42″E / 28.279166666667°N 129.37833333333°E | ||||||||
| שטח | 42,698 הקטאר, 24,467 הקטאר | ||||||||
| נתונים מדיניים | |||||||||
| מדינה |
 יפן | ||||||||
  | |||||||||
היסטוריה עריכה
ההצעה להציע את האיים כמועמדים לאתר מורשת עולמית הועלתה ב-2003. המועמדות המקורית נוספה לרשימת המועמדים לאתר מורשת בשנת 2016 לאחר הערכה ראשונית של ארגון ה-IUCN. בשנת 2018, משכה יפן את המועמדות במטרה לעדכן את הפרטים, לפני הגשה מחדש בשנה שלאחר מכן. לאחר הערכה נוספת, בשנת 2021 המליץ IUCN לרשום את המועמדות המתוקנת.[2][3] אונסק"ו הצביע על הכללת האיים כאתר מורשת עולמית ביולי 2021.[4]
מגוון ביולוגי עריכה
אתר המורשת משתרע על שטח הכולל של 426.98 קילומטרים רבועים המחולק בין חמישה אזורים על ארבעה איים בשרשרת איי ריוקיו. בהשפעת זרם קורושיו החם ומערכת הלחץ הגבוה הסובטרופית, יש לאיים אלו אקלים סובטרופי גשום, והם מכוסים בעיקר ביערות גשם סובטרופיים רחבי עלים וירוקי עד. השטחים המרכיבים את אתר המורשת כוללים את הביוטה העשירה ביותר ביפן, ואחת מנקודות החמות של מגוון ביולוגי בעולם.[5] באתר יש מספר גדול של מינים, רבים מהם אנדמיים ובסכנת הכחדה.
בשטח זה, המהווה פחות מ-0.5% משטחה של יפן, נמצאים 1,819 מינים של צמחים וסקולריים, 21 מינים של יונקים יבשתיים, 394 מינים של עופות, 21 מינים של דו-חיים, 36 מינים של זוחלים יבשתיים, ו-267 מינים של דגים של מים מתוקים. מינים רבים הם אנדמיים, ו-95 מינים מצויים בסיכון.[5] בין המינים האנדמיים כלולים ארנב אממי שחי רק באיים אממי אושימה וטוקונושימה, רלית אוקינאווה (Hypotaenidia okinawae), שחיה אך ורק באוקינאווה, שלושה מינים של חולדות קוצניות מהסוג האנדמי Tokudaiada וחתול איריומוטה (אנ') (Prionailurus bengalensis iriomotensis), שחי אך ורק על האי איריומוטה.[5] מתוך כלל המינים, 188 מינים של צמחים וסקולריים הם אנדמיים (כ-10% מסך המינים), וכך גם 13 יונקים יבשתיים (62%), 5 עופות, 18 דו-חיים (86%), 23 זוחלים (64%), 14 דגים של מים מתוקים וכל סרטני היבשה. מתוך 6,153 מיני חרקים שנמצאו, 1,607 הם אנדמיים.[5]
20 מינים מוגדרים כמיני EDGE (אנ')[א] ובהם: חולדה קוצנית מואננינק (אנ') (Tokudaida muenninki), שממית קרקע מפוספסת (אנ') (Goniurosaurus splendens) ומין הצב Geoemyda japonica (אנ').[5]
הסיבה למגוון הביולוגי העשיר ולמידת האנדמיות הגדולה נעוצה בהיסטוריה הגאולוגית של איי ריוקיו. איים אלו היו בעבר חלק מיבשת-העל של אירואסיה עד אמצע המיוקן, ואז הם נפרד מהיבשת תוך יצירת ארכיפלג עקב התפתחות שקע אוקינאווה (אנ') ושלושה מצרי ים עמוקים. על האיים השונים שנוצרו הפכו בעלי החיים היבשתיים למבודדים ועברו תהליך ייחודי של אבולוציה.
המרכיבים עריכה
כאמור, אתר המורשת מורב מחמישה שטחים על ארבעה איים:
| מספר מזהה[6] | מרכיב | ארכיפלג | מחוז | תמונה | מרכז המרכיב | שטח בקמ"ר |
אזור החיץ בקמ"ר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1574-001 | האי אממי אושימה 奄美大島 |
איי אממי (אנ') | קגושימה |  |
28°16′45″N 129°22′42″E / 28.27917°N 129.37833°E | 116.40 | 146.63 |
| 1574-002 | האי טוקונושימה (a) 徳之島 |
איי אממי (אנ') | קגושימה |  |
27°45′48″N 128°58′02″E / 27.76333°N 128.96722°E | 17.24 | 18.13 |
| 1574-003 | האי טוקונושימה (b) 徳之島 |
איי אממי (אנ') | קגושימה |  |
27°51′48″N 128°55′46″E / 27.86333°N 128.92944°E | 7.91 | 9.99 |
| 1574-004 | החלק הצפוני (אנ') של האי אוקינאווה 沖縄島北部 |
איי אוקינאווה (אנ') | אוקינאווה |  |
26°43′29″N 128°13′12″E / 26.72472°N 128.22000°E | 77.21 | 33.98 |
| 1574-005 | האי איריומוטה 西表島 |
איי יאאיאמה (אנ') | אוקינאווה |  |
24°19′34″N 123°48′31″E / 24.32611°N 123.80861°E | 208.22 | 35.94 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האיים: אממי-אושימה, טוקונושימה ואיריומוטה והחלק הצפוני של אוקינאווה (ביפנית)- Amami-Oshima Island, Tokunoshima Island, the northern part of Okinawa Island, and Iriomote Island
ביאורים עריכה
- ^ ראשי תיבות של Evolutionarily Distinct and Globally Endangered, כלומר "ייחודיים מבחינה אבולוציונית ובסיכון עולמי", מונח שנטבע ב-2007 ומתייחס למינים שקיבלו "ציון EDGE גבוה", מדד המשלב מצב שימור בסכנת הכחדה עם הייחודיות הגנטית של הטקסון המסוים. למינים ייחודיים יש מעט מינים קרובים, ומיני EDGE הם לרוב המין היחיד ששרד בסוג או אפילו בדרגה טקסונומית גבוהה יותר. הכחדה של מינים כאלה תייצג אפוא אובדן לא פרופורציונלי של היסטוריה אבולוציונית ייחודית ושל מגוון ביולוגי.
הערות שוליים עריכה
- ^ "Four Japanese islands added to Unesco World Heritage list". timeout.com. 28 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History of Effort Toward Inscription on the World Heritage List". Ministry of the Environment.
- ^ IUCN (ed.). "IUCN World Heritage Evaluations 2020 and 2021 (WHC/21/44.COM/INF.8B2)" (PDF). UNESCO. pp. 3–13.
- ^ "Four natural and three cultural sites added to UNESCO's World Heritage List". UNESCO.
- ^ 1 2 3 4 5 Executive Summary
- ^ "Amami-Oshima Island, Tokunoshima Island, Northern part of Okinawa Island, and Iriomote Island : Multiple locations". UNESCO World Heritage Centre.