האימפריה הקולוניאלית השוודית
שוודיה הייתה בעלת מושבות מעבר לים משנת 1658 לשנת 1663 ומשנת 1784 לשנת 1878. אולם רק בסנט בארטלמיי (סן בָרתֶלֵמי) נמשך שלטונה יותר מאשר שנים ספורות, ולמעשה הייתה זו המושבה הקולוניאלית היחידה של שוודיה מעבר לים.
המנון לאומי | Kungssången | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
שפה נפוצה | שוודית | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך הקמה | 1638 | ||
פירוק | |||
תאריך פירוק | 1878 | ||
אוכלוסייה בעבר | 2,200,000 (נכון ל־1650) | ||
דמוגרפיה | |||
דת | נצרות | ||
כלכלה | |||
מטבע | ריקסדאלר וודי | ||
שונות | |||
רקע
עריכהבמהלך המאה ה-17 גדלה שוודיה והייתה לאחד הכוחות החשובים ביותר באירופה באותה התקופה, בזכות השתתפותה במלחמת שלושים השנים, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה המשיך להתערער בכיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. ערעורה נמשך במרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדג (Riksdag).
באמריקה
עריכהלשוודיה היו שלוש מושבות באמריקה:
- גוואדלופ (1813–1814 ; הוחזר לצרפת).
- סן ברתלמי (1784–1878; נמכר לצרפת).
- שוודיה החדשה (1638–1655; אבדה להולנד).
שוודיה החדשה
עריכהבאמצע המאה ה-17 הגיעה האימפריה השוודית לשיאה הטריטוריאלי. השוודים רצו להגדיל את השפעתם על ידי סחר במוצרים חקלאיים (טבק) ובפרוות, כדי לעקוף את הסוחרים הבריטים הצרפתים וההולנדים. ב-1638, הם הקימו את מבצר קריסטינה (כיום וילמינגטון, דלאוור), שנקרא על שם כריסטיאנה מלכת שוודיה. רבים מהמתיישבים היו פינים, משום שעד 1809 הייתה פינלנד חלק משוודיה. ההתיישבות הייתה פלישה להולנד החדשה. המושל הראשון, פטר מינואי, מת לאחר חזרתו מסטוקהולם מהוריקן על האי סנט כריסטופר שבקריבים. בקולוניה הוקם מבצר "ניה אלפסבורג" צפונית לסלם המודרנית, ניו ג'רזי ב-1643. במאי 1654 המבצר ההולנדי כאסימיר נכבש על ידי שוודיה חדשה. כפעולת תגמול, המושל ההולנדי פיטר סטויוסנט שלח צבא לנהר הדלוור, שהשיג את כניעת המבצרים השוודים.
האנטילים
עריכהכתוצאה מתמיכתה של שוודיה באויבותיה של צרפת בזמן המלחמות הנפוליאוניות, ניתן לה האי גוואדלופ. אך האי הוחזר לצרפת שנה לאחר מכן בחוזה פריז.
אפריקה
עריכהחוף הזהב השוודי באפריקה (1650–1663 ; אבד לדנמרק ולהולנד) כלל את המושבות הבאות:
- אפולוניה, בבנין המודרנית 1655–1657.
- מבצר כריסטיאנבורג/מבצר פרדריקסבורג, המכונה כיום טירת אוסו ושוכן באקרה המודרנית, 1652–1658.
- מבצר באטנסטין, בוטרי המודרנית, 1649–1656.
- מבצר וויטסן, סקונדי-טקורדי המודרנית, 1653–1658.
- קרולוסבורג (טירת קייפ קוסט): מאפריל 1650 עד ינואר/פברואר 1658, ומה-10 בדצמבר 1660 ועד ה-22 באפריל 1663.
שוודיה השתלטה זמנית על כמה מושבות בחוף הזהב (גאנה המודרנית) מה-22 באפריל 1650, אך איבדה את האחרונה שבהן, מבצר קרלסבורג והבירה מבצר כריסטיאנבורג לדנמרק ב-20 באפריל 1663. ב-1652, כבשו השוודים את חוף קמפ (בגאנה המודרנית) שלפני כן היה בשליטה הולנדית.
באותו הזמן החלה שוודיה לפתח סחר עבדים משלה. לאחר נפילת שוודיה החדשה להולנדים, פסק סחר העבדים, אך הסחר התחדש בתקופתו של גוסטב השלישי, מלך שוודיה שהקים קולוניה שוודית על האי סנט ברטלמיי ב-1785 והפך את האי למרכז בסחר בעבדים. חברת הודו המערבית השוודית הוקמה על האי בשנת 1786.
קישורים חיצוניים
עריכה