האישה בלבן (סרט, 1948)

האישה בלבן
The Woman in White
	כרזת הסרט
מבוסס על	האישה בלבן מאת וילקי קולינס
בימוי	פיטר גודפרי
הופק בידי	הנרי בלאנק
תסריט	סטיבן מורהאוס אוורי
עריכה	קלרנס קלוסטר
שחקנים ראשיים	אלקסיס סמית'; אלינור פארקר; סידני גרינסטריט; גיג יאנג
מוזיקה	מקס שטיינר
צילום	קארל אי גאת'רי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
הקרנת בכורה	7 במאי 1948 (הקרנת בכורה בניו יורק); 15 במאי 1948(יצא לבתי הקולנוע ברחבי ארצות הברית)
משך הקרנה	109 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סרט דרמה, פילם נואר
	דף הסרט ב־IMDb

האישה בלבן (באנגלית: The Woman in White) הוא סרט דרמה משנת 1948 בבימויו של פיטר גודפרי ובהשתתפות אלכסיס סמית', אלינור פארקר, סידני גרינסטריט, וגיג יאנג. התסריט מבוסס על הרומן "האישה בלבן" מאת וילקי קולינס.^[1]

תקציר עלילה עריכה

לילה אחד וולטר הרטרייט (גיג יאנג) פוגש בדרכו אישה מסתורית הלבושה כולה לבן, שנעלמת במהירות. גבר שמגיע בכרכרה מסביר לו שלפני זמן קצר אישה נמלטה מבית המחסה לחולי נפש הנמצא בקרבת מקום. כשהכרכרה עוברת לידו רואה וולטר אדם מסתתר בתוכה. זהו הרוזן אלסנדרו פוסקו (סידני גרינסטריט). וולטר מגיע ליעדו, בית לימרידג' של משפחת פיירלי. שם הוא פוגש את דיירי הבית; מריאן (אלכסיס סמית'), בת דודתה של מיס פיירלי, האומנת הקשישה גברת ויזי (אמה דאן), והדוד החולני פרדריק (ג'ון אבוט). עוד הוא פוגש את הרוזן פוסקו שהגיע זה עתה ומתארח בלימרידג'. וולטר מתחיל מיד לחשוד בפוסקו.

בבוקר שלמחרת וולטר פוגש את לורה פיירלי העשירה (אלינור פארקר). הוא נדהם מהדמיון הרב בינה לבין האישה בלבן, עד כדי כך שהוא טועה בזהותה. כשמריאן שומעת ממנו על האישה המסתורית שראה, היא מחליטה לחקור את הנושא. מריאן מגלה מכתב שכתבה אמה של לורה על דודנית רחוקה שדמתה מאוד ללורה. שמה הוא אן קתריק והיא התארחה בבית במשך קיץ אחד. פוסקו גונב את המכתב.

לורה מאורסת לסר פרסיבל גלייד (ג'ון אמרי) שגם בא לביקור. באותו ערב וולטר פוגש בגן את האישה בלבן, אן, כשהיא בוכה. היא אומרת שהיא רוצה להזהיר את לורה על דבר מה, אבל לפתע היא נעלמת. וולטר מתעמת עם פוסקו ועם גלייד לגבי מה שסיפרה לו לורה - שהם מאלצים את פרדריק לאפשר לגלייד לשאת לאישה את לורה כדי לקבל את הונה. פוסקו וגלייד מכחישים את האשמותיו, ומריאן אינה מאמינה לדבריו של וולטר. אחר כך וולטר עוזב את הבית, ולורה מתחתנת עם גלייד. חודשים אחדים אחר כך מריאן חוזרת לבית לימרידג' ומגלה שכל המשרתים הוותיקים הוחלפו ואחרים מועסקים במקומם. פוסקו ואשתו, הרוזנת פוסקו (אגנס מורהד) עברו לגור בבית.

פוסקו וגלייד מוצאים את אן כשהיא מתה בחדרה של לורה בפניה ובפני הרוזנת פוסקו. הרוזנת הרעילה את אן. הם גורמים לכולם לחשוב שלורה היא זו שמתה. וולטר מגיע להלווייה ומבין מיד שמי שמתה זוהי אן. הוא מאמין שלורה כלואה באותו בית מחסה בו שהתה אן. פוסקו מנסה להטריף את דעתה של לורה, אבל היא מצליחה להימלט. גלייד מוצא אותה, אך וולטר מציל אותה. בהתכתשות ביניהם נהרג גלייד.

פוסקו מגלה למריאן את האמת: הרוזנת היא אחותו של פרדריק, והיא ילדה את אן מחוץ לנישואים. פוסקו עזר להעלים את השערורייה, והוא התחתן עם הרוזנת. שנה אחר כך נולדה לורה. כשהרוזנת מגלה שפוסקו מתכוון לעזוב אותה, היא דוקרת אותו. המשטרה מגיעה כשפוסקו כבר מת, והרוזנת מחזירה לעצמה את שרשרת אבני האזמרגד שבהם הוא נהג לענות אותה. בסיום הסרט וולטר מספר על נישואיו למריאן, והולדת בתם. לורה חיה יחד אתם עם בנה הקטן, והרוזנת פוסקו נלקחה לבית המחסה המשופץ עם ענק האזמרגד שלה.