גיג יאנג
גיג יאנג (באנגלית: Gig Young; 4 בנובמבר 1913 – 19 באוקטובר 1978) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקני. זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשנת 1969 על הופעתו בסרט "הם יורים גם בסוסים".
 | |
| גיג יאנג, 1943 | |
| לידה |
4 בנובמבר 1913 סנט קלאוד, מינסוטה, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבד |
19 באוקטובר 1978 (בגיל 64) The Osborne, ארצות הברית |
| שם לידה |
Byron Elsworth Barr |
| סוגה מועדפת |
מערבון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1940 |
| מקום לימודים |
התיכון הטכנולוגי מקינלי |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיאנג נולד בשם ביירון אלסוורת' באר בעיר סט' קלאוד שבמינסוטה וגדל בוושינגטון. הוא היה בנם של אמה בר וג'ון אלסוורת'. הוא פיתח חיבה לתיאטרון כאשר הופיע בתור ילד במחזות בית ספר. הוא התגלה לראשונה על ידי צייד כישרונות בזמן שלמד משחק בתיאטרון בית הבובות שבפסדינה. הוא שינה את שמו ל"גיג יאנג" לפי בקשת האולפנים, מאחר שבאותה תקופה עבד בתעשייה שחקן נוסף בשם ביירון באר.
קריירת משחק
עריכהפרץ לתודעה כשחקן מקצועני בשנת 1942 בסרט המלחמה הקצר "הטנקים באים" ובדרמה "האחיות גיי". ב-1943 שיחק בסרט המלחמה התעופתי של הווארד הוקס "חיל האוויר" בתפקיד טייס המשנה ולצידה של כוכבת הקולנוע בטי דייוויס בדרמה "מכר ותיק". יאנג נאלץ לקטוע את הקריירה הקולנועית שלו במלחמת העולם השנייה לאחר שהתגייס לצבא ארצות הברית ושירת במשמר החופים האמריקני בגזרת האוקיינוס השקט. לאחר שהשתחרר מהשירות שיחק לצידו של ג'ון ויין בדרמה "תחייתה של המכשפה האדומה" (1948) ובתפקיד המוסקטר פורתוס בעיבוד שביים ג'ורג' סידני לרומן ההרפתקאות "שלושת המוסקטרים" .
ב-1951 זכה יאנג להכרת הקהל והמבקרים לאחר מועמדותו לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על ההופעה הדרמטית שעשה בסרט "בוא למלא את הגביע" בתור בויד קופלנד האלכוהוליסט. באותה שנה שיחק בסרט צעירה מדי לנשיקה לצידה של ג'ון אליסון. יאנג הועמד בפעם השנייה לאותו פרס אוסקר בשנת 1958 על תפקידו בתור הפסיכולוג ד"ר הוגו פיין בקומדיה "חביב המורה". יאנג זכור משנות ה-50 גם בזכותו הופעותיו בקומדיות "מנהרת האהבה" בתור עורך המגזין דיק פייפר, "שאל כל נערה" בתפקיד הפלייבוי איוון דוטון ובדרמות המוזיקליות "צעירים בליבם" בתפקיד המלחין אלכס ברוק ו"שיר בוער" .
ב-1962 שיחק יאנג בקומדיות המצליחות "מגע של מינק" בתפקיד רוג'ר עוזרו של איש העסקים פיליפ שיין (קרי גרנט) ו"רומן עדין" ולצידו של אלביס פרסלי בדרמה המוזיקלית "קיד גלאהד". יאנג זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1969 על הופעתו בתפקיד רוקי "מאסטר הטקסים" בעיבוד הקולנועי של סידני פולאק לספר "הם יורים גם בסוסים", ע"פי הרומן הנודע של הוראס מקקוי.
בשנותיו המאוחרות השתתף יאנג בקומדיה "מאהבים וזרים אחרים" בתור האל אביה של סוזן (בוני בדליה), בסרט הקאלט "הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה" בתור הרוצח השכיר ג'וני קוויל ובסרט האסונות "ההינדנבורג" בתפקיד החשוד הגרמני אמריקאי אדוארד דאגלס. את הופעתו האחרונה ערך יאנג בשנת 1978 בסרטו האחרון של ברוס לי, "משחק המוות".
חיים אישיים
עריכהמשפחה
עריכהיאנג נישא חמש פעמים במהלך חייו: נישואיו הראשונים, שנמשכו שבע שנים, היו לשליה סטפלר. נישואיו השניים היו למורה לדרמה סופיה רוזנשטיין, שנפטרה מסרטן כשנתיים לאחר שנישאו. לאחר מכן התארס עם השחקנית איליין סטריץ', והתחתן עם השחקנית אליזבת' מונטגומרי, אותה הכיר בסדרת הטלוויזיה שהנחה "Warner Brothers Presents"; השניים נפרדו לאחר שבע שנות נישואים בשל בעיית האלכוהוליזם שהייתה ליאנג. יאנג התחתן בפעם הרביעית עם סוכנת המקרקעין איליין ויליאמס כתשעה חודשים לאחר שהתגרש ממונטגומרי. יאנג וויליאמס התגרשו לאחר שלוש שנים ביחד. מנישואין אלו נולדה בתו היחידה, ג'ניפר. בגיל 64 התחתן יאנג בפעם החמישית, עם שחקנית גרמנייה בשם קים שמידט, שהייתה צעירה ממנו ב-30 שנה.
מוות
עריכהב-19 באוקטובר 1978 נמצאו יאנג ואשתו שמידט מתים בדירתם שבמנהטן, לאחר שיאנג ירה למוות באשתו והתאבד לאחר מכן. המניע לרצח ולהתאבדות נשאר בגדר תעלומה עד היום. יאנג נקבר בבית הקברות גרין היל שבעיירה וויינסוויל, צפון קרוליינה.
פילמוגרפיה נבחרת
עריכה- הטנקים באים (1942)
- האחיות גיי (1942)
- מפקדי העננים (1942)
- חיל האוויר (1943)
- מכר ותיק (1943)
- חיל האוויר (1956)
- לעולם לא תברחי ממני (1947)
- האישה בלבן (1948)
- תחייתה של המכשפה האדומה (1948)
- שלושת המוסקטרים (1948)
- רק הנועז (1951)
- צעירה מדי לנשיקות (1951)
- בוא למלא את הגביע (1951)
- ארנה (1953)
- העיר שלעולם לא ישנה (1953)
- האישה שהיה לה הכול! (1953)
- שיר בוער (1953)
- צעירים בליבם (1954)
- שעות גורליות (1955) Desperate Hours
- האישה השנייה שלו (1957)
- מנהרת האהבה (1958)
- חביב המורה (1958)
- תשאלו כל בחורה (1959)
- הסיפור על הדף הראשון (1959)
- מגע של מינק (1962)
- קיד גלאהד (1962)
- חמש מייל לחצות (1962)
- בשביל כסף או כבוד (1963)
- רומן עדין (1963)
- גירושין נוסח אמריקה (1965)
- החדר המנופץ (1967)
- הם יורים גם בסוסים (1969)
- מאהבים וזרים אחרים (1970)
- הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה (1974)
- רוצחי העילית (1975)
- ההידנבורג (1975)
- משחק המוות (1978)
קישורים חיצוניים
עריכה
גיג יאנג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גיג יאנג, באתר AllMovie (באנגלית)
גיג יאנג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- גיג יאנג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
|}