האסטרטגיה הדרומית
האסטרטגיה הדרומית בעבר
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בפוליטיקה האמריקאית, האסטרטגיה הדרומית הייתה אסטרטגיית בחירות של המפלגה הרפובליקנית להגברת התמיכה הפוליטית בקרב המצביעים הלבנים בדרום ארצות הברית על ידי פנייה לגזענות נגד אפרו-אמריקאים.[1][2][3] כאשר התנועה לזכויות האזרח וביטול חוקי ג'ים קרואו בשנות החמישים והשישים העמיקו באופן ברור את המתיחות הגזעית הקיימת ברוב דרום ארצות הברית, פוליטיקאים רפובליקנים כמו המועמד לנשיאות ריצ'רד ניקסון והסנטור בארי גולדווטר פיתחו אסטרטגיות שתרמו בהצלחה לעצמה הפוליטית של המפלגה. כתוצאה מאסטרטגיה זו, המפלגה הרפובליקנית נעה ימינה.[4]
"האסטרטגיה הדרומית" פעלה בעיקר באמצעות יצירת נרטיבים "מלמעלה למטה".[5] נרטיבים אלו נחשבים בדרך כלל לגורם העיקרי ששינה את הפוליטיקה הדרומית בעקבות עידן זכויות האזרח.[6][7]
הערות שוליים עריכה
- ^ Boyd, James (17 במאי 1970). "Nixon's Southern strategy: 'It's All in the Charts'" (PDF). The New York Times. נבדק ב-2 באוגוסט 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Carter, Dan T. From George Wallace to Newt Gingrich: Race in the Conservative Counterrevolution, 1963–1994. p. 35.
- ^ Branch, Taylor (1999). Pillar of Fire: America in the King Years 1963–65. New York: Simon & Schuster. p. 242. ISBN 978-0-684-80819-2. OCLC 37909869.
- ^ Apple, R.W. Jr. (19 בספטמבר 1996). "G.O.P. Tries Hard to Win Black Votes, but Recent History Works Against It". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-22 בינואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Aistrup, Joseph A. (1996). The Southern Strategy Revisited: Republican Top-Down Advancement in the South. University Press of Kentucky. ISBN 978-0-8131-4792-5.
- ^ Lisa Bedolla, Kerry Haynie (2013). "The Obama coalition and the future of American politics". Politics, Groups, and Identities. 1: 128–33. doi:10.1080/21565503.2012.758593.
- ^ Lassiter, Matthew D. (2006). The Silent Majority: Suburban Politics in the Sunbelt South. Princeton University Press. pp. 5–7. ISBN 978-1-4008-4942-0.
