האריה, המכשפה וארון הבגדים
האריה, המכשפה וארון הבגדים הוא ספר ילדים, הראשון שנכתב בסדרת הספרים "דברי ימי נרניה", מאת הסופר קלייב סטייפלס לואיס. הספר, המשתייך לסוגת הפנטזיה, נכתב בשנת 1950. מבחינה כרונולוגית, הספר משתבץ שני בסדרה, לאחר "אחיינו של הקוסם". זהו הספר המפורסם ביותר בסדרה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | קלייב סטייפלס לואיס |
| שפת המקור |
אנגלית בריטית  |
| סוגה | ילדים |
| נושא |
ממלכת נרניה |
| מקום התרחשות |
אנגליה, ממלכת נרניה |
| הוצאה | |
| הוצאה | Geoffrey Bles |
| תאריך הוצאה |
1950 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מחברות לספרות זמורה ביתן (מהדורה מחודשת) |
| תאריך | 1961, 2005 (מהדורה מחודשת) |
| תרגום | נורית גולן |
| מספר עמודים | 166 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | סיפורי ממלכת נרניה |
| הספר הבא |
הנסיך כספיאן, הסוס ונערו |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003958426 |
  | |
הספר תורגם לעברית לראשונה בשנת 1961 על ידי שושנה וידל בהוצאת "מחברות לספרות", ולאחר מכן תורגם על ידי נורית גולן בהוצאת "זמורה-ביתן" (ספרי מרגנית). הספר מעוטר באיורים המקוריים מאת פולין ביינס. חלק מספרי הסדרה יצאו במהדורה מנוקדת.
הספר עובד לטלוויזיה, לרדיו, לקולנוע והומחז. בשנת 2005 יצא לאקרנים בהפקת חברת וולט דיסני סרט על פי הספר, בתיאום עם נושא הספר.
עלילה
עריכהפיטר, סוזן, אדמונד ולוסי עוברים להתגורר באחוזה כפרית בזמן ההפצצות הגרמניות על לונדון בימי מלחמת העולם השנייה. במהלך שיטוטיהם בביתו של הפרופסור (דיגורי), הם מוצאים מעבר דרך ארון בגדים אל עולם אחר, עולם בו יש קסם, יצורים מיתולוגיים (כגון פאונים, נימפות, קנטאורים וענקים) וחיות מדברות. בעולם שורר חורף נצחי בהשפעתה של מכשפה, וחג המולד אף פעם לא מגיע. האחים מגלים כי נועד להם תפקיד מרכזי בהיסטוריה של נרניה, לפי אגדותיה, המספרות על שני בני אדם ושתי בנות חווה - שיגרשו את המכשפה וימלכו על נרניה שנים רבות, בטירת קייר פרבל, שם מחכים עבורם ארבעה כיסאות מלכות.
מסרים חינוכיים
עריכההסיפור מציג את מערכת היחסים המורכבת בין ארבעת האחים, ובין היתר את השפעתם של יחסי אחים קלוקלים על תפקודם, וכן מספר מקבילות לסיפורי הברית החדשה.
בתחילת הספר אדמונד מעדיף את התענוג באכילת רחת לוקום של המלכה הלבנה בתמורה ל"מכירת" אחיו ואחיותיו. המקבילה הנוצרית של סיפור זה הוא מכירת ישו על ידי יהודה איש קריות לרומאים בתמורה לשלושים שקלי כסף. בנוסף, ניתן להקביל את רדיפת המלכה הלבנה אחר האחים בנרניה לסיפור של טבח החפים מפשע ובכך בעצם להקביל את המלכה הלבנה להורדוס.
אסלן, האריה, הוא הגואל, בנו של האל, אשר נעדר לפרקי זמן ממושכים מנרניה. בהיעדרו, הולכת ונחלשת אמונתם של בני עמו באסלן, בקיומו ובכוחו. אסלן מקריב עצמו ונעקד על שולחן האבן (המקביל לצלב), על מנת לגאול ממוות את הנער אדמונד. בכך הוא שובר את הכישוף ולאחר מכן קם לתחייה, ועוזב שוב לאחר השלמת משימתו. דבר זה מקביל למעשהו של ישו על-פי המסורת הנוצרית, שהוקרב על הצלב כדי לתת לבני-האדם הזדמנות להיגאל מן החטא הקדמון של אדם וחווה באמצעות טבילה ואמונה בו, ולאחר-מכן קם לתחייה.
כאשר הוא מחליט להפגין את כוחו, שאגתו מזכירה גם לאלו ששכחוהו כי הוא האל האמיתי. הוא בוחן כליות ולב, ולא ניתן לשקר לו. כמו ישו, אשר לפי הנצרות בכוחו לרפא חולים כבמעשה נס, גם אסלן עושה ניסים - נשיפתו משיבה לחיים את היצורים שהמכשפה הפכה לפסלי אבן.
לאחר הריגתו של אסלן על שולחן האבן, לוסי וסוזן נשארות כדי לבכות על גופתו. בברית החדשה, מריה אם ישו ומריה מגדלנה נשארות כדי להוריד את גופת הצלוב ולבכות עליו.
כמו כן, עולה בסיפור מסר ברור אודות סגירת ארון מבפנים והטיפשיות שבדבר.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלגוריות נוצריות בספר - אדמונד כיהודה איש קריות
- ארון הבגדים כאלגוריה נוצרית
- האריה, המכשפה וארון הבגדים, באתר OCLC (באנגלית)
- האריה, המכשפה וארון הבגדים, במדריך הרפתקה לספרי נוער