הבית בו אני גר
הבית בו אני גר (באנגלית: The House I Live In) הוא סרט קצר בן 10 דקות משנת 1945, שנכתב בידי אלברט מלץ, הופק בידי פרנק רוז ומרווין לרוי ובכיכובו של פרנק סינטרה. הסרט נוצר כדי להתנגד לאנטישמיות ולגזענות בסופה של מלחמת העולם השנייה. הסרט זכה בפרס אוסקר לשם כבוד ובפרס מיוחד של גלובוס הזהב בשנת 1946.
![]() | |
כרזת הסרט משנת 1945 | |
בימוי |
מרווין לרוי ![]() |
---|---|
הופק בידי |
פרנק רוס ![]() |
תסריט |
אלברט מלץ ![]() |
שחקנים ראשיים |
פרנק סינטרה ![]() |
מוזיקה |
ארל רובינסון ![]() |
צילום |
רוברט דה גראס ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
חברת הפקה |
RKO ![]() |
חברה מפיצה | RKO |
הקרנת בכורה | 9 בנובמבר 1945 |
משך הקרנה | 10 דקות |
שפת הסרט |
אנגלית ![]() |
סוגה |
סרט דרמה ![]() |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
בשנת 2007 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בשל היותו "בעל חשיבות תרבותית והיסטורית".
שיר הנושאעריכה
בסרט שר סינטרה את שיר הנושא, וההקלטה הפכה ללהיט ארצי. המילים נכתבו בשנת 1943 בידי אייבל מירופול תחת שם העט לואיז אלן. מאוחר יותר התפרסם מירופול, כאשר אימץ את מיקל ורוברט, שני הילדים היתומים של יוליוס ואתל רוזנברג לאחר הוצאתם להורג בשנת 1953. מירופול כעס כאשר גילה כי הגרסה השנייה של הסרט הפונה ל"שכני השחורים והלבנים" נמחקה, כאשר סרטו של סינטרה הוצג לראשונה. את המוזיקה כתב ארל רובינסון.
השיר זכה לביצועים רבים ברבות השנים ביניהם של פול רובסון, מהליה ג'קסון וג'וש וייט. סינטרה המשיך להכליל את השיר ברפרטואר שלו כאשר שר אותו בהופעותיו.
קישורים חיצונייםעריכה
- "הבית בו אני גר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הבית בו אני גר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קישור אל הסרט מאתר Internet Archive