הגביע היוגוסלבי
הגביע היוגוסלבי (בסרבית-קירילית: Куп Југославије; בקרואטית: Pokal Jugoslavije; בסלובנית: Pokal Jugoslavije; במקדונית: Куп на Југославија). בין השנים 1923 ל-1940 נקרא הגביע "גביע המלך אלכסנדר" על שמו של אלכסנדר הראשון שמלך על הממלכה היוגוסלבית עד 1934, (בסרבית: Куп краља Александра; בקרואטית: Kup kralja Aleksandra) ובין השנים 1947 ל-1991 נקרא גם "גביע המרשל טיטו" על שמו של נשיא הרפובליקה היוגוסלבית עד 1980, יוסיפ ברוז טיטו (בסרבית: Куп маршала Тита; בקרואטית: Kup maršala Tita; בסלובנית: Pokal maršala Tita; במקדונית: Куп на маршал Тито).
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1923 |
תאריך פירוק | 1992 |
מדינות משתתפות | יוגוסלביה |
שמות קודמים |
"גביע המרשל טיטו" "גביע המלך אלכסנדר" |
הכי הרבה זכיות | הכוכב האדום בלגרד (12) |
מפעל מקביל | ליגת העל היוגוסלבית |
גביע זה היה אחד משני טורנירי הכדורגל הבכירים בפדרציית יוגוסלביה, כאשר השני היה ליגת העל היוגוסלבית. הטורניר התנהל בין השנים 1923–1992. הגביע היוגוסלבי התקיים בכל עונה לאחר תום והכרזת הזוכה באליפות הליגה היוגוסלבית, וזאת על מנת לקבוע אילו קבוצות מדורגות גבוהה יותר ואילו נמוך לקראת העונה הבאה. הגביע בתקופת המרשל טיטו התבסס על עיצוב של ברנקו סוטרה.
עם פירוקה של יוגוסלביה המאוחדת, נשמרה שיטת הגביע הזאת ברפובליקה היוגוסלבית, שאיחדה את סרביה, קוסובו ומונטנגרו לגביע מאוחד שנקרא הגביע של סרביה ומונטנגרו, אולם לאחר 2006, ופירוקה הסופי של הישות סרביה ומונטנגרו למדינות המרכיבות אותה, הוקמו בזו אחר זו מפעלי גביע לכל אחת מהמדינות שהרכיבו את יוגוסלביה.
פורמט הטורניר
עריכההטורניר כלל את כל הקבוצות שבחרו להשתתף בו בכל רחבי יוגוסלביה כאשר שלבי הטורניר הראשונים החלו בקבוצות מהדרגים הנמוכים יותר כאשר עם כל שלב התווספו לטורניר קבוצות מליגות גבוהות יותר. הליגה היוגוסלבית הבכירה שלחה את 16 נציגותיה לשלב שש-עשרית הגמר, כאשר 16 האחרות העפילו מהסבבים שקדמו לכך. בכל השלבים עד שש-עשרית הגמר שוחק משחק בודד אשר תוצאתו קבעה את העולה לשלב הבא.
משלב 32 הגדולות עבר הטורניר לשיטת משחקי בית וחוץ, שיטה שחיסלה לחלוטין את הסיכוי של הקבוצות הקטנות להעפיל לשלבים הגבוהים בשל הבדלי הרמות המשמעותיים ביניהן לאימפריות הכדורגל היוגוסלביות. מבחינה היסטורית, משחקי הגמר התנהלו בדרך כלל על ידי הקבוצות ששיחקו בעונה זו את בעונות טובות יחסית בליגה היוגוסלבית (פרטיזן, דינמו, הכוכב האדום, היידוק וכו').
היסטוריה
עריכהתחרות הגביע של הממלכה היוגוסלבית (1923 - 1940)
עריכהתחרות הגביע היוגוסלבי טרום מלחמת העולם השנייה בממלכה המאוחדת של הסלובנים, הקרואטים והסרבים דאז (ששינתה את שמה לממלכת יוגוסלביה בסוף 1929) נערכה באופן לא סדיר, ולעיתים כללה רק טורנירים המכילים נבחרות אזוריות, לפעמים רק מועדונים מאזור מסוים, ולעיתים גם מועדונים וגם נבחרות אזוריות. בין 1924 ל-1927 התחרות כללה נבחרות מתת-האגודות האזוריות, אם כי רק השחקנים בעלי אזרחות של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים יכלו להשתתף.
הזוכה בגביע ממלכת יוגוסלביה (1923–1941)
עריכה
|
גביע SFR יוגוסלביה (1947 - 1992)
עריכהמתכונת התחרות הייתה אליפות נוקאאוט לכל קבוצות הכדורגל של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (היישות היורשת של אזור יוגוסלביה משנות ה-40 ועד לשנת 1992). החל מהליגות הנמוכות ביותר של הקבוצות, התחרות פעלה לפי מתכונת נוקאאוט של משחק אחד. קבוצות מהדרג הגבוה יותר זכו למקומות בסיבוב השני, ולאחר מכן הסיבוב השלישי וכן הלאה. קבוצות ליגת העל היוגוסלבית הצטרפו תמיד בסיבוב לפני שמינית הגמר, ושאר 16 הקבוצות הן קבוצות מהליגות הנמוכות שהצליחו לעלות לסיבוב זה.
בשמינית הגמר, הפורמט השתנה למתכונת נוקאאוט של שני משחקים, ששוחק בבית ובחוץ עבור כל קבוצה. בשלב זה הסיכויים של הקבוצות הקטנות כמעט אפסו, מול הקבוצות המתוקצבות, העשירות והמקצועניות ביותר של הכדורגל היוגוסלבי. מבחינה היסטורית, לגמר הגיעו בדרך כלל רק קבוצות הליגה היוגוסלבית הראשונה שכללו את פרטיזן בלגרד, היידוק ספליט, הכוכב האדום, דינמו זאגרב ועוד קבוצות ממועדונים אלו.
לאחר התפרקות יוגוסלביה שהחל ב-1991 והסתיים ב-1992, הוקמו מפעלי גביע לכל אחת מהרפובליקות שיצאו לעצמאות מדינית והרכיבו את רפובליקת יוגוסלביה, בזו אחר זו,
משחקי הגמר של גביע SFR יוגוסלביה (1947–1991)
עריכהקבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה באליפות ליגת העל היוגוסלבית באותה העונה והשלימה דאבל מקומי
זכיות לפי קבוצה
עריכהתוצאות לפי קבוצה (תקופת יוגוסלביה)
עריכהקבוצה | רפובליקה | מספר זכיות | מספר סגנויות | עונות זכייה | עונות סגנות | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | הכוכב האדום בלגרד | סרביה | 12 | 8 | 1948, 1949, 1950, 1958, 1959, 1964, 1968, 1970, 1971, 1982, 1985, 1990 | 1952, 1954, 1973, 1980, 1984, 1988, 1991, 1992 |
2 | היידוק ספליט | קרואטיה | 9 | 5 | 1967, 1972, 1973, 1974, 1976, 1977, 1984, 1987, 1991 | 1953, 1955, 1963, 1969, 1990 |
3 | דינמו זאגרב | קרואטיה | 7 | 8 | 1951, 1960, 1963, 1965, 1969, 1980, 1983 | 1950, 1964, 1966, 1972, 1976, 1982, 1985, 1986 |
4 | פרטיזן בלגרד | סרביה | 6 | 4 | 1947, 1952, 1954, 1957, 1989 | 1948, 1959, 1960, 1979 |
5 | OFK בלגרד | סרביה | 4 | – | 1953, 1955, 1962, 1966 | – |
6 | וולז' מוסטאר | בוסניה והרצגובינה | 2 | 2 | 1981, 1986 | 1958, 1989 |
7 | רייקה | קרואטיה | 2 | 1 | 1978, 1979 | 1987 |
8 | בוראץ באניה לוקה | בוסניה והרצגובינה | 1 | 1 | 1988 | 1974 |
9 | וורדר סקופיה | מקדוניה | 1 | – | 1961 | – |
10 | סראייבו | בוסניה והרצגובינה | – | 2 | – | 1967, 1983 |
11 | בודוצ'נוסט טיטוגרד | מונטנגרו | – | 2 | – | 1965, 1977 |
12 | נאשה קארילה זמון | סרביה | – | 2 | – | 1947, 1949 |
13 | ז'לייזניצ'אר סרייבו | בוסניה והרצגובינה | – | 1 | – | 1981 |
14 | טרפצ'ה טיטובה מיטרוביצה | קוסובו | – | 1 | – | 1978 |
15 | סלובודה טוזלה | בוסניה והרצגובינה | – | 1 | – | 1971 |
16 | אולימפיה לובליאנה | סלובניה | – | 1 | – | 1970 |
17 | בור | סרביה | – | 1 | – | 1968 |
18 | ספרטק סובוטיצה | וויבודינה | – | 1 | – | 1962 |
19 | וורטקס | קרואטיה | – | 1 | – | 1961 |
20 | ראדניצ'קי בלגרד | סרביה | – | 1 | – | 1957 |
21 | וויבודינה נובי סאד | וויבודינה | – | 1 | – | 1951 |
מפעלי הגביע הממשיכים שנוצרו
עריכה- בוסניה והרצגובינה ← הגביע של בוסניה והרצגובינה (החל משנת 2000; לפני כן התקיים מפעל גביע לא רשמי בשנים 1994–2000)
- קרואטיה← הגביע הקרואטי (החל משנת 1992)
- מקדוניה ← הגביע המקדוני (החל משנת 1992)
- מונטנגרו ← הגביע של סרביה ומונטנגרו (1992–2006) ← הגביע המונטנגרי (החל משנת 2006)
- סרביה ← הגביע של סרביה ומונטנגרו (1992–2006) ← הגביע הסרבי (החל משנת 2006)
- סלובניה ← הגביע הסלובני (החל משנת 1991)
- קוסובו ← הגביע הקוסובני (החל משנת 2016 קם כגביע מוכר של אופ"א; לפני כן התקיים כגביע לא רשמי בשנים 1991–2016)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הכוכב האדום בלגרד - כל גמרי הגביע, האתר הרשמי של הכוכב, ארכיב רשת