פתיחת התפריט הראשי

הגימנסיון העברי במריאמפולה

הגימנסיון העברי במארימפול היה הגימנסיה הראשונה שהוקמה בליטא, שבה שפת ההוראה בכל המקצועות הייתה עברית.[1] הגימנסיה נוסדה בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה. היא הייתה בית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל, ששפת ההוראה בו בכל המקצועות היא עברית. הגימנסיון העברי במריאמפולה הלך בעקבות גימנסיה הרצליה, שבה הייתה עברית שפת ההוראה היחידה. מטרה נוספת הייתה חינוך יהודי ולאומי והכנת התלמידים לעליה לישראל. הגימנסיון העברי במריאמפולה שימש כמודל לבתי ספר יהודיים אחרים בליטא ומחוץ לליטא.[2] הגימנסיון נסגר בשנת 1940, לאחר שהרוסים כבשו את ליטא.

הגימנסיון העברי במריאמפולה
.
חזית הגימנסיון במרימפול.jpg
גימנסיה עברית
תאריך ייסוד יח באדר ב' תרע"ט. 1919
תאריך סגירה 1940
השתייכות ציונים כלליים וצעירי ציון
מייסדים ד"ר מקס מאיר, ד"ר אברהם לוינהרץ
מנהל ד"ר מקס מאיר (1919–1921; מייסד)
ד"ר אברהם לוינהרץ (1921–1926; מייסד)
ד"ר נח שפירא (1926–1931)
ד"ר זאב לובובסקי-ליבאי (1931–1933)
ד"ר לייפציגר (1933–1935)
טבחוביץ (1935–1940)
מיקום מריאמפולה, ליטא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה של בית הספרעריכה

הכנות ליסוד בית הספרעריכה

ביוזמתם של ציונים כלליים וצעירי ציון הוקם ועד מכונן להקמת בית הספר. בין יוזמי הקמת הגימנסיון בלטו משה דוד היימן, שבביתו הוחלט על הקמת בית ספר והיה הגזבר הראשון, הרב אברהם דב פופל, הרב הראשי של מריאמפולה, שהיה יו"ר מועצת ההורים ויצחק קפלן, שבביתו התקיימו ישיבות יוזמי הגימנסיון.[3]
שנים עשר חברי הוועד המכונן, התחלקו שווה בשווה בין שתי מפלגות אלה. תפקידו של הוועד המכונן היה להכין תשתית להקמת בית ספר, כלומר: הכנת צוות מחנכים וכלים להקמת בית ספר. בשנת 1918 הסמיך הוועד את שמואל גן, יליד מריאמפולה, שלמד במדינה אחרת, לחפש צוות חינוכי. גן נפגש בברלין בדצמבר 2018 עם ד"ר מקס מאיר, עורך העיתון "יידישע רונדשאו" וביקש ממנו לחפש מועמד לניהול בית הספר ומורים למקצועות הכלליים. לאחר שכמה מועמדים, שהוצעו על ידי ד"ר מאיר סרבו, הוצע לו לנהל את בית הספר והוא השיב בחיוב.[4] ד"ר מאיר פגש את ד"ר אברהם לוינהרץ במשרדי ההסתדרות הציונית בברלין וצרף אותו. שניהם נסעו ביחד עם שמואל גן למריאמפולה בינואר 1919 ובעזרת הוועד המכונן, יסדו את בית הספר.[5]

לאחר ייסוד בית הספרעריכה

ב-10 בספטמבר 1919 קיבל הגימנסיון אישור רשמי ממיניסטריון ההשכלה הליטאי. על פי האישור, נכלל הגימנסיון ברשימת בתי הספר התיכוניים, הנתונים לפיקוחו של המיניסטריון. בחודשיים הראשונים לאחר קבלת האישור, קיבל הגימנסיון תמיכה כספית מהממשלה הליטאית. בגלל האישור על פיקוח ממשלתי תעודת הבגרות, שקיבלו הבוגרים, הייתה תעודה מוכרת, שאפשרה להם להתקבל לאוניברסיטאות בליטא ובמדינות אחרות באירופה. ב-15 השנים הראשונות התקיימו הלימודים בבניין שהיה מועדן קצינים בזמן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה. הבניין שופץ לצורך התאמתו לבית ספר.[6]

המעבר למבנה חדשעריכה

הכיבוש הסובייטי וסופו של הגימנסיוןעריכה

בשנת 1934 עבר הגימנסיון לבניין חדש, שנבנה עבור מושב זקנים. בבניין זה התקיימו הלימודים עד לסגירת בית הספר.[7] בשנת 1935 עבר הגימנסיון למבנה חדש ברחוב קסטוצ'ו (Kęstučio). ב-15 ביוני 1940 פלשו הרוסים לליטא וסגרו את הגימנסיון. זה אירע בדיוק לאחר סיום בחינות סוף השנה. הרוסים סגרו את הגימנסיון. חלק מהמורים נשלחו ללמד בבתי ספר ליטאים. מורים אחרים נשלחו לעבוד בחנויות.[8]. עד סגירת סית הספר למדו בו 19 מחזורים ובהם יותר מ-400 בוגרים.[9]

התפיסה החינוכית ומימושהעריכה

התפיסה החינוכית של בית הספר שילבה בין יהדות, ציונות, חינוך הומני וחינוך למדעים. בהודעה שנשלחה למיניסטריון להשכלה הליטאי על יסוד בית הספר נאמר כי "מטרת בית הספר זה היא לתת לתלמידיו השכלה הומניסטית כללית, תוך שימת לב להקניית יסודות התרבות העברית".[10]
בית הספר לימד את כל המקצועות בעברית, בעקבות המודל של גימנסיה הרצליה. בבית הספר הייתה ספריה בה היו ספרים בעברית.[11] בהיעדר ספרי הוראה בעברית, הכינו המורים בעצמם ספרי לימוד במקצועות אותם לימדו. ספרי הלימוד נקראו "קונספטים".[12]
לאחר הקמת בית הספר הועתק המודל שיושם בו לבתי ספר תיכון דומים בערים ועיירות אחרות בליטא במקומות אחרים, כגון: וירבלים, וילקובישקי, שבלי, פוניבז', קובנה, וילקומיר.[13]
כעבור שנתיים הוכר הגימנסיון רשמית כראשון מסוגו על ידי משרד החינוך של ליטא.[14]
בוגרים רבים היגרו לארץ ישראל בעקבות החינוך הלאומי-ציוני שקיבלו בבית הספר. לאחר פרסום הצהרת בלפור, החליטה קבוצה של 16 תלמידים לעזוב את הלימודים לפני סיומם, לעבור להכשרה חלוצית בחקלאות ולעלות לארץ ישראל.[15]

סגל הגימנסיוןעריכה

מנהליםעריכה

מוריםעריכה

לפי סדר א"ב:[16]

  • צבי אירוב - היסטוריה כללית, רוסית. נספה בזמן הכיבוש הנאצי.
  • אגושביץ - אנגלית
  • חנוך אנוך - התעמלות, גאוגרפיה
  • אנדזולייטיס - ליטאית
  • א. אשמנטא - ליטאית
  • מ. בלוך - טבע וגאוגרפיה
  • מקס בנד - ציור, כתיבה
  • אינג' משה גולדשטיין - פיזיקה, כימיה
  • חיים דניאל - התעמלות
  • גב' אסתר היימן-לנצמן (1985-1900) - אנגלית
  • גב' ד"ר ל. וולברג - ציור
  • פרופ' וולפסון - תנ"ך, מתמטיקה
  • גב'ב.ויטנשטין - אנגלית
  • דב זיסלה-גזית (1960-1899) - גאוגרפיה, תנ"ך
  • גב' ד"ר חידקל - צרפתית
  • ד"ר א. יואל - טבע, גאוגרפיה
  • יחזקאל יעקובסון - תנ"ך, דקדוק
  • פסח יעקובסון (1979-1904) - התעמלות
  • ישראל יבלוקסבסקי - חשבון, לטינית, עברית
  • ד"ר מ. כהן - מתמטיקה, משנה, תלמוד, לטינית, פיזיקה
  • א.מ. לוין - דקדוק, תנ"ך, חשבון. נספה בזמן הכיבוש הנאצי.
  • ח.י. לוריה - עברית, היסטוריה
  • יצחק לוריה - עברית, ספרות
  • פסח משקוץ - כתיבה
  • י.מ. מריש - מתמטיקה, פיזיקה, לטינית
  • מובשוביץ - אנגלית
  • מרקוס אנוך - זמרה
  • גב' ב. סגל - רוסית, גרמנית
  • יצחק פילוינסקי (1886-) - תנ"ך, עברית
  • גב' י. פנמומסקי-זכריס - ליטאית
  • זונדל פייבוש - התעמלות
  • פישמן
  • ג. פינשטין - עברית
  • י. קוברסקי - ציור
  • אליהו קפלן - רוסית, ציור
  • קרנגל גדליהו - ציור
  • ישורון קשת (1979-1893) - תנ"ך, ספרות עברית
  • ג. רוזנטל - צרפתית, אנגלית
  • ח.ז. רוזנבוים - עברית, חשבון. נספה בזמן הכיבוש הנאצי.
  • א. רוטשטין - מתמטיקה, פיזיקה
  • פון שולץ - אנגלית, גרמנית

אנשי סגל נוספיםעריכה

  • ד"ר רוזנפלד - רופא
  • מ. רוסינסקי - מזכיר
  • שרגא שמוקלירסקי - מזכיר
  • י. סטוקליצקי - מזכיר

תלמידי הגימנסיוןעריכה

הרכב תלמידי הגימנסיון היה מגוון. רוב התלמידים הגיעו מבתי תלמוד תורה ורוב התלמידות מבתי ספר עממיים. כ-40% מהתלמידים בשנת תרע"ט הגיעו מחוץ למריאמפולה. ביניהם תלמידים שהגיעו מעבר לגבול בין פולין לליטא.[17]
בשנת הלימודים תרע"ט (1919) למדו בבית הספר 362 תלמידים. רק 315 מביניהם קיבלו תעודות שנתיות בסוף השנה. הסיבה לכך שלא כל התלמידים סיימו, הייתה הקושי לעמוד בדרישות הגבוהות.[18] בין תלמידי הגימנסיון לפי סדר א"ב:

  • יונה אושפיז - מהנדס, תל אביב
  • אבא גפן (וינשטיין) - דיפלומט ישראלי שהיה שגריר ישראל ברומניה.
  • נפתלי היימן - איש עסקים, תל אביב
  • שלמה כהן - שער הגולן
  • ד"ר רפאל קפלן - רופא, ירושלים
  • שמחה רוזנטל - (1906-1983) עורך דין, ירושלים
  • משה רונטליס - (2008-1922) צייר, תל אביב
  • אברהם תורי-גולוב - עורך דין, תל אביב
  • יצחק ויסטנייצקי (1911 - ) - שחמטאי
  • שלום גרוז'נסקי - מהנדס
  • יוסף רוזין - מהנדס
  • ד"ר מיריאמה גינק דושניצקי - (1911-2013) רופאת שיניים מפורסמת בעלת תואר שלישי בקובנה.


ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983
  • ד"ר מקס מאיר, מרימפול ליטא, מה"יידישע רונדשאו" - ברלין לגימנסיון העברי במרימפול, ועד ספר מרימפול, 1983
  • יד לקהילת יהודי מרימפול ליטה, הנוער-לימודים בצד משחקים, עמודים 10–11
  • יובל ה 50 של הגימנסיון העברי במריאמפולה, 1969, העורך: אברהם תורי (גולוב)
  • זהבה פיליבינסקי-א. שישוק, השנים האחרונות של הגימנסיון, מתוך: יובל ה 50 של הגימנסיון העברי במריאמפולה, 1969, העורך: אברהם תורי (גולוב), עמודים 28–29
  • דב לוין (עורך) ויוסף רוזין (עורך משנה), פנקס קהילות/ליטא, מריאמפולה, עמודים 388–389, הוצאת יד ושם

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983
  2. ^ יד לקהילת יהודי מרימפול ליטה, הנוער-לימודים בצד משחקים, עמודים 10-11
  3. ^ מרימפול ליטא, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 27
  4. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 28
  5. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמודים 29-28
  6. ^ דב לוין (עורך) ויוסף רוזין (עורך משנה), פנקס קהילות/ליטא, מריאמפולה, עמודים 388-389, הוצאת יד ושם
  7. ^ דב לוין (עורך) ויוסף רוזין (עורך משנה), פנקס קהילות/ליטא, מריאמפולה, עמודים 388-389, הוצאת יד ושם
  8. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, עמודים 32-33
  9. ^ דב לוין (עורך) ויוסף רוזין (עורך משנה), פנקס קהילות/ליטא, מריאמפולה, עמודים 388-389, הוצאת יד ושם
  10. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 37
  11. ^ דב לוין (עורך) ויוסף רוזין (עורך משנה), פנקס קהילות/ליטא, מריאמפולה, עמודים 388-389, הוצאת יד ושם
  12. ^ ד"ר מקס מאיר, מרימפול ליטא, מה"יידישע רונדשאו" - ברלין לגימנסיון העברי במרימפול, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 35
  13. ^ ד"ר מקס מאיר, מרימפול ליטא, מה"יידישע רונדשאו" - ברלין לגימנסיון העברי במרימפול, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 35
  14. ^ ד"ר מקס מאיר, מרימפול ליטא, מה"יידישע רונדשאו" - ברלין לגימנסיון העברי במרימפול, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 35
  15. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 32
  16. ^ יובל ה 50 של הגימנסיון העברי במריאמפולה, 1969, העורך: אברהם תורי (גולוב), עמודים 32-31
  17. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמוד 30
  18. ^ מרימפול ליטא,דין וחשבון של הגימנסיון העברי במרימפול משנות הלימודים תרע"ט ותר"פ - שנת הלימוד תרע"ט, ועד ספר מרימפול, 1983, עמודים 46-47