הדיוויזיה ההררית העשירית (ארצות הברית)

דיוויזיה בצבא ארצות הברית

הדיוויזיה ההררית העשיריתאנגלית: 10th Mountain Division) היא דיוויזיית חיל רגלים קל בצבא ארצות הברית הנמצאת תחת פיקוד הקורפוס המוטס ה-18 ושוכנת בפורט דראם, ניו יורק. הדיוויזיה הייתה היחידה מסוגה וגודלה המאומנת בלוחמה הררית, לכן מעל סמל היחידה נכתב Mountain (הר), המשמר את יעודה ההיסטורי.

הדיוויזיה ההררית העשירית
10th Mountain Division
Climb to Glory"
"(טיפוס אל התהילה)
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שיוך צבא ארצות הברית
סוג דיוויזיה
בסיס האם פורט דראם, ניו יורק
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1943–הווה (כ־81 שנים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
מלחמת האזרחים בסומליה
מבצע שמירה על היציבות בהאיטי
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
פיקוד
יחידת אם הקורפוס המוטס ה-18
דרגת המפקד מייג'ור גנרל

הדיוויזיה הוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר הצלחות של יחידות הרריות בצבאות באירופה, כמו הלוחמה בפינלנד ובהרי האלפים. במהלך המלחמה שירתה בעיקר באיטליה בקרבות באזורים הגבוהים. לאחר המלחמה פורקה והוקמה מחדש פעמיים למשך מספר שנים, עד שהוקמה מחדש בשנת 1985 באופן סופי כדיוויזיית חיל רגלים קל.

היסטוריית שירות

עריכה
 
חיילי הדיוויזיה בלחימה בצפון איטליה, 4 במרץ 1945.
 
חייל מהחטיבה הראשונה של הדיוויזיה באפגניסטן, 2007.

גלגול ראשון של הדיוויזיה היה כבר בשנת 1918 כדיוויזיית חיל רגלים רגילה לשירות במלחמת העולם הראשונה, אך היא מעולם לא נשלחה אל מעבר לים ופורקה בתחילת 1919. הדיוויזיה הוקמה כיחידה הררית באופן רשמי ב-10 ביולי 1943, לאחר שארצות הברית השתתפה באופן פעיל בלחימה באירופה ולאחר שהפיקוד התרשם מהצלחת הלחימה של יחידות הרריות בצבאות אירופה במהלך המלחמה.

מלחמת העולם השנייה

עריכה

לאחר תקופת ההקמה ואימוני הלחימה בארצות הברית, נשלחו יחידות הדיוויזיה בשני גלים להשתתף בלחימה באיטליה. הגל הראשון כלל את 'רגימנט הרגלים ה-86' ויחידות הסיוע, אשר הגיע ב-22 בדצמבר 1944 לנאפולי, הגל השני שכלל את 'רגימנט הרגלים ה-85' ו-'רגימנט הרגלים ה-87' הגיע ב-13 בינואר 1945 לנאפולי. הדיוויזיה החלה במהלך ינואר להתקדם צפונה לעבר העיר פיזה, כחלק מהקורפוס ה-4 של הארמייה החמישית (הארמייה הצפונית).

החל מה-16 בפברואר, החלו יחידות הדיוויזיה להיכנס ללחימה באזור קוטיגליאנו והאזורים ההרריים שמסביב. במהלך מרץ הגיעו היחידות לאזור שמדרום לבולוניה, שם הצליחו לכבוש מספר יעדים שמנעו מהצבא הגרמני נתיבי אספקה ותקשורת עם אזור עמק הפו, כך נפתחה הדרך להתקפה של הארמייה החמישית בעמק. כוחות הדיוויזיה החזיקו את היעדים שכבשו במשך כשלושה שבועות למקרה והגרמנים יבצעו התקפת נגד. בשבועות הקרובים המשיכו יחידות הדיוויזיה בהתקדמות לאורך הצד המזרחי של עמק הפו, ב-17 בפברואר הם שברו את קו ההגנה הגרמני באזור העיירה בומפורטו ומשם המשיכו צפונה כשהם נלחמים בכוחות הגרמנים באזור העמק.

ב-30 באפריל, הסתיימה למעשה ההתנגדות הגרמנית באיטליה. לאחר הסכם הפסקת האש וסיום המלחמה באירופה ב-2 במאי, החלה הדיוויזיה בפעילות שמירה וביטחון כשהיא מקבלת את כניעתם של היחידות הגרמניות באזור. ב-20 במאי הצטרפה הדיוויזיה לכוחות הארמייה השמינית של הצבא הבריטי במניעת התקדמות כוחות הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה באזור צפון איטליה. לאחר מכן הייתה עתידה הדיוויזיה להשלח לחזית הפסיפית להשתתף בכיבוש יפן, אך זו נכנעה עם הפצצת הירושימה ונגסאקי בשתי פצצות אטום ובאוגוסט 1945 הוחזרה לארצות הברית ופורקה ב-30 בנובמבר 1945.

המלחמה הקרה

עריכה

לאחר סוף מלחמת העולם השנייה, הוקמה הדיוויזיה מחדש בשנת 1948 בתור דיוויזיית אימון שעסקה באימון חיילי צבא ארצות הברית בין היתר בתקופת מלחמת קוריאה. בתקופה זו שכנה הדיוויזיה בפורט ריילי (Fort Riley), קנזס והסמל שלה איבד את הכיתוב "Mountain". בשנת 1954 הופעלה הדיוויזיה מחדש כיחידה לוחמת רגלית (לא הררית), היא נשלחה לשרת בגרמניה במסגרת כוח נאט"ו, שם שירתה במהלך ארבע שנים עד שהוחזרה לארצות הברית ופורקה בשנית.

הקמה מחדש ושנים אחרונות

עריכה

ב-13 בפברואר 1985 הוקמה הדיוויזיה מחדש בשם "הדיוויזיה ההררית העשירית (חי"ר קל)", היא נקראה כך כדי לשמר את הקשר ההיסטורי לדיוויזיה ששירתה במהלך מלחמת העולם השנייה. כחלק משינויים בהרכב היחידות בצבא ארצות הברית, במקום להתבסס על רגימנטים, הורכבה הדיוויזיה החדשה משתי חטיבות (הראשונה והשנייה). הדיוויזיה העשירית הוגדרה כיחידת חיל רגלים קל ולמעשה לא נחשבה יחידה הררית, אך היא שימרה את השם מטעמים של מורשת היסטורית, מה גם שהיעוד שלה כדיוויזיה קלה לפריסה מהירה איפשר ליחידותיה על בסיס הציוד הקל והאימונים המגוונים לתפקד באופן מוצלח גם בתנאי שטח קשים.

בשנת 1990 כ-1,200 מחיילי הדיוויזיה נשלחו להשתתף במלחמת המפרץ, רוב הכוח (כ-1,000 חיילים) היה מ-"חטיבת הסיוע והאספקה ה-548". במהלך שנת 1992 נשלחו כוחות הדיוויזיה שוב לפעילות מבצעים כחלק ממעורבות ארצות הברית במלחמת האזרחים בסומליה, הם סיפקו מסגרת צבאית באזור ואיבטחו את הכבישים והאספקה. במהלך המעורבות בסומליה השתתפו כוחות הדיוויזיה בין היתר בקרב מוגדישו, כשהם פעלו לחילוץ הכוחות המיוחדים שנלחמו בעיר. הדיוויזיה נותרה בסומליה עד שהיחידות האחרונות שלה חזרו לארצות הברית במרץ 1994. בשנים הבאות השתתפה הדיוויזיה בפעילות שמירה על היציבות בהאיטי ובפעילות של נאט"ו בבוסניה.

החל מסוף שנת 2001, יחידות הדיוויזיה נשלחו לאפגניסטן כחלק מהמלחמה שם, היא שירתה מספר תקופות שירות באפגניסטן עד שנשלחה לשירות מבצעי בעיראק לקראת סוף 2004. במהלך תקופה זו עברה הדיוויזיה שינוי לקראת הפיכתה לדיוויזיה מודולרית על בסיס ארבע חטיבות לוחמות, חטיבת סיוע אווירי וחטיבת סיוע לוגיסטי. בשנים האחרונות, יחידות הדיוויזיה נשלחות לשירות מבצעי באפגניסטן ועיראק לסירוגין ומשתתפות במבצעים השונים שם.

מבנה ויעוד

עריכה

הדיוויזיה מוגדרת כדיוויזיית חיל רגלים קל להפעלה מהירה. היא מורכבת מארבע חטיבות רגליות[1] שמהוות את הכוח הלוחם של הדיוויזיה. בנוסף לחטיבות אלו, מכילה הדיוויזיה את 'חטיבת התעופה הקרבית העשירית' אשר מסייעת בניוד בעיקר מוסק וסיוע אווירי לחטיבות הרגליות, ו-'חטיבת הסיוע העשירית' אשר משמשת יחידת אספקה, רפואה, חימוש, תחזוקה וכל הצרכים הלוגיסטים של יחידות הדיוויזיה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Henry, Mark R. & Chappell, Mike, The US Army in World War II (2): The Mediterranean, Oxford: Osprey Publishing, 2001.
  • Collier, Paul, The Second World War (4): The Mediterranean, Oxford: Osprey Publishing, 2003.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חטיבות אלו מוגדרות 'חטיבות כוח לחימה', כלומר חטיבות ויחידות הסיוע שמתלוות אליהן