הדיוויזיה ה-56 (האימפריה הגרמנית)
הדיוויזיה ה-56 (בגרמנית: 56. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 במרץ 1915 – ינואר 1919 (כ־3 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
היסטוריה
עריכהדיוויזיית הרגלים ה-56 הוקמה ב-5 במרץ 1915, והחלה להתארגן במהלך החודשיים הבאים. היא קיבלה את רגימנט הרובאים ה-35 (ברנדנבורג) מדיוויזיית הרגלים ה-6, רגימנט הרגלים ה-88 (דוכסות נסאו ה-2) מהדיוויזיה 21 ואת רגימנט הרגלים ה-118 (הדוכסות הגדולה של הסן ה-4 – "הנסיך קרל") מדיוויזיית הרגלים ה-25.[1] רגימנט הרובאים ה-35 היה רגימנט פרוסי מברנדנבורג, רגימנט הרגלים ה-88 היה רגימנט פרוסי מדוכסות נסאו לשעבר, ורגימנט הרגלים ה-118 היה מהדוכסות הדוכסות הגדולה של הסן.
לאחר התארגנות ואימונים באזור שמפאן בצרפת, הועברה הדיוויזיה לחזית המזרחית. היא השתתפה במתקפת גורליצה-טרנוב של 1915, ובקרב למברג. בסוף יוני 1915 הועברה הדיוויזיה חזרה לחזית המערבית.[1]
הדיוויזיה לחמה מספטמבר עד נובמבר 1915 בקרב שמפאן השני. לאחר תקופה בשוחות ולאחר מכן מנוחה בעתודת הצבא, במאי 1915, נכנסה הדיוויזיה לקרב ורדן, ונלחמה במאבק על גבעת המתים. הדיוויזיה הצטרפה לקרב על הסום בסוף אוגוסט 1916. באוקטובר 1916 קיבלה הדיוויזיה את חטיבת חיל הרגלים ה-47 של Ersatz כתגבורת, וחזרה לשלב האחרון של קרב הסום בנובמבר. חטיבת הרגלים ה-47 של ה-Ersatz הועברה מהדיוויזיה בינואר 1917. הדיוויזיה נשארה בלוחמת עמדה לאורך הסום ובפלנדריה בתחילת 1917. היא התמודדה עם המתקפה הבריטית באראס באפריל ומאי, ולאחר מכן, לאחר זמן רב יותר בתעלות, היא שבה לוורדן באוגוסט. הדיוויזיה נשארה בוורדן בתחילת 1918, ולאחר מכן חזרה לאזור פלנדריה. היא סיימה את המלחמה בקרב לפני קו ההגנה אנטוורפן-מאס.[1] לאחר סיום המלחמה חזרו חיילי הדיוויזיה לגרמניה, ובינואר 1919 פורקה הדיוויזיה.
המודיעין של בעלות הברית דירג את הדיוויזיה כדיוויזיה מדרג שני, בעיקר בשל הלחימה הקשה והאבדות שספגה. [2]
מפקדים
עריכה- גנרל-מיור הנס שאך פון ויטנאו (1 במרץ 1915 – 29 ביוני 1915)
- גנרל-לויטננט לאו זונטאג (30 ביוני 1915 – 17 ביוני 1916)
- גנרל-לויטננט קרל פון ויכמן (18 ביוני 1916 – 1 ביולי 1918)
- גנרל-מיור הלמוט פון מאלצהאן (2 ביולי 1918 – ינואר 1919)
לקריאה נוספת
עריכה- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 1914-18.info, www.1914-18.info
- ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914-1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919, (1920), pp.519-520.