הדיוויזיה ה-98 (ורמאכט)
הדיוויזיה ה-98 (בגרמנית: 98. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט אשר לחמה במלחמת העולם השנייה.
 | |
| סמל הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | דיוויזיית חיל רגלים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 18 בספטמבר 1939 – 8 במאי 1945 (5 שנים ו־33 שבועות) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
היסטוריה עריכה
דיוויזיית הרגלים ה-98 הוקמה ב-18 בספטמבר 1939 באזור האימונים הצבאיים של המחוז הצבאי ה-13 כחלק מגל הגיוס החמישי. הדיוויזיה צוידה בציוד צ'כי. צוות נוסף הגיע מהמחוז הצבאי החמישי ומקבוצת ארמיות דרום בפולין. הדיוויזיה הייתה אמורה להיות מוכנה לשירות בשטח עד 1 בנובמבר 1939. הפלוגות ה-13 של הגדודים היו פלוגות מרגמות כבדות. לאחר השלמת הגיבוש עברה הדיוויזיה לסאר-פפאלץ כדי לאבטח את הגבול המערבי של גרמניה. במסגרת המערכה על צרפת התקדמה הדיוויזיה מאזור שפייר במאי 1940 דרך סן קנטן, תעלת אואז-אן והאן עד למארן. הדיוויזיה חצתה את הנהר בלה פרטה, דרומית לג'וארה. במהלך החלק השני של המערכה המערבית, הדיוויזיה צעדה על פני הסן בפונטיין לה פורט, הלואר בסאלי והשר אל האינדר. לאחר המערכה המערבית הוצאה הדיוויזיה לחופשה מאוגוסט 1940 עד פברואר 1941. כאשר נקראה שוב ב-28 בפברואר 1941, אורגנו הפלוגות ה-13 של רגימנט הרגלים לפלוגות IG של דיוויזיית הרגלים ה-215. הדיוויזיה שימשה לאחר מכן ככוח כיבוש בצרפת והחל מ-22 ביוני השתתפה במערכה הרוסית, בתחילה כעתודת ה-OKH. מזמושץ' התקדמה הדיוויזיה דרך לוצק, ז'יטומיר, מאלין וקורוסטן לדנייפר, אותו חצתה בהורנוסטייפל. לאחר מכן לחמה מדרום-מערב לצ'רניהיב ופרצה את הקו לאורך נהר הדסנה. לאחר מכן התקדמה הדיוויזיה על פני האוגרה לעמדות המגן של מוסקבה ליד דצ'ינו. לאחר שפרצה את עמדת ההגנה ליד מאלוג'רוסלבץ, התקדמה הדיוויזיה על פני הפרוטבה עד לנארה, מדרום-מערב למוסקבה. כאן נעצרה על ידי מתקפת החורף הרוסית. מנובמבר עד דצמבר היו קרבות הגנה על נארה ובין הפרוטבה לשנייה וכן באזור מאלוג'ריסלבץ ומדין. מינואר עד אפריל 1942 לחמה הדיוויזיה בקרבות הגנה כבדים ליד ג'וכנוב ולאחר מכן בלוחמת תעלות בקשת אוגרה מצפון לג'וכנוב. מאוגוסט 1942 עד פברואר 1943 לחמה הדיוויזיה על הווריה בין טמקינו לגשטסק. במרץ 1943 עברה הדיוויזיה לקו ספאס-דמיאנסק-דורוגבוש. לאחר מכן הוצאה הדיוויזיה מהחזית ושימשה ללחימה בפרטיזנים ביער ממאייבקה בין בריאנסק לרוסלב מאפריל עד מאי 1943. ביוני עברה הדיוויזיה ברכבת לפאודוסיה שבחצי האי קרים ומכאן התקדמה לראש הגשר של קובאן. לאחר מכן נערכו קרבות הגנה יקרים ליד קרימסקאיה עד שראש הגשר של קובאן פונה לבסוף באוקטובר 1943. מנובמבר 1943 עד אפריל 1944 לחמה הדיוויזיה בקרבות הגנה כבדים בחצי האי קרץ'. מאפריל ואילך נסוגה הדיוויזיה לסבסטופול עד מאי 1944. הדיוויזיה הושמדה שם עד 10 במאי 1944.
הדיוויזיה אורגנה מחדש ב-5 ביוני 1944 ליד אגרם בקרואטיה משרידי דיוויזיית הרגלים ה-98 וממטה דיוויזיית הרגלים ה-387. ביולי 1944 עברה הדיוויזיה החדשה שהוקמה לאיטליה והשתלטה על הגנת החוף ליד רוונה. באוגוסט וספטמבר 1944 הדיוויזיה לחמה על רימיני. לאחר מכן היא נסוגה מהלחימה דרך האפנינים אל הסניו. מינואר עד אפריל הייתה מלחמת תעלות כבדה על הסניו ליד לוגו. באפריל נסוגה הדיוויזיה על פני הפו, איסטרנה, קורודה ובלונו למרגלות הרי האלפים, שם נכנעה באזור Pieve di Cadore בתום המלחמה.
מפקדים עריכה
- אריך שרק (1 בספטמבר 1939 – 11 באפריל 1940)
- הרברט שטימל (11 באפריל 1940 – 10 ביוני 1940)
- אריך שרק, 10 ביוני 1940 – 31 בדצמבר 1941)
- מרטין גאריס (31 בדצמבר 1941 – 1 בפברואר 1944)
- אלפרד-הרמן ריינהרדט (1 בפברואר 1944 – 11 באפריל 1945)
- אוטו שיל (11 באפריל 1945 – 8 במאי 1945)
קישורים חיצוניים עריכה
- הדיוויזיה ה-98 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)