הוגו בקראנגלית: Hugo Becker; ‏13 בפברואר 1864 - 30 ביולי 1941) היה צ'לן, מורה ומלחין גרמני חשוב. בגיל צעיר למד אצל אלפרדו פיאטי ואחר אצל פרידריך גריצמאכר בדרזדן.[1]

הוגו בקר
Hugo Becker BNF.jpg
לידה 13 בפברואר 1863
שטרסבורג, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 1941 (בגיל 78)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מחנך מוזיקה, צ'לן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

בקר נולד בשטרסבורג. אביו, יאן בקר היה כנר מפורסם. האב ניסה ללמד את הוגו בן השש נגינה בכינור, אבל הבן העדיף את הצ'לו, ובגיל תשע עבר לנגן בכלי האהוב עליו. בגיל חמש-עשרה יצא למסע הופעות עם רביעיית מיתרים, שחבריה היו הוא, אביו, אחותו ואחיו. הוא היה לצ'לן ראשון בתזמורת החצר במנהיים.

בשנת 1884 התמנה בקר לצ'לן סולן בתזמורת האופרה של פרנקפורט, ובשנה שאחריה היה למורה הראשי לת'לו בקונסרבטוריון של פרנקפורט. משנת 1909 עד 1929 היה פרופסור לצ'לו בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין.[2]

במשך הזמן הזה גם הרבה במסעות קונצרטים וניגן מוזיקה קאמרית עם אז'ן איזאיי ופרוצ'ו בוזוני בשלישיית פסנתר, ולאחר מכן, בין 1914 ל-1921, עם ארתור שנאבל וקרל פלש כטריו שנאבל השלישי.[2]

בקר החזיק בשני צ'לי סטרדיוואריוס: כריסטיאני סטרדיוואריוס משנת 1720 ושני, שנבנה בשנת 1719 וידוע כיום בשם בקר סטרדיוואריוס.

יצירות נבחרותעריכה

  • אנדנטה רליגיוזו
  • שלושה קטעים לצ'לו בליווי פסנתר
  • תמונות אהבה (Scènes d'amour), דואו
  • שני קטעים: רומנס (Deux Morceaux: Romance) דואו
  • שני קטעים: ולס חינני (Valse gracieuse), דואו
  • קונצ'רטו לצ'לו בלה מז'ור
  • Aus dem Leben des Waldschrat, סוויטה

תאוריהעריכה

  • המכניקה והאסתטיקה של הנגינה בצ'לו

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הוגו בקר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Hugo Becker, Cellist". Internet Cello Society. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2007. 
  2. ^ 2.0 2.1 Artur Schnabel: Musiker 1882-1951, page 19-21, pub: Archives of the Academie der Künste / Wolke Verlag, 2001