הוויקונט דה בראז'לון

ספר מאת אלכסנדר דיומא האב

הוויקונט דה בראז'לוןצרפתית: Le Vicomte de Bragelonne ou Dix ans plus tard) או אחרי עשר שנים הוא רומן מאת אלכסנדר דיומא האב, שהופיע לראשונה כרומן בהמשכים בין השנים 1847-1850. ספר זה, הנקרא גם הרוזן מבראז'לון והמהווה חלק מרומנסות ד'ארטאניאן, הוא הספר האחרון בטרילוגיית שלושת המוסקטרים והוא המשכו של אחרי עשרים שנה.

הוויקונט דה בראז'לון
Le Vicomte de Bragelonne
מידע כללי
מאת אלכסנדר דיומא האב
שפת המקור צרפתית
סוגה רומן בהמשכים
נושא האיש במסכת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 18501847
סדרה
ספר קודם אחרי עשרים שנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהדורות מתורגמות של הספר בשפה האנגלית חילקו את 268 הפרקים ל-3 כרכים ולעיתים אף ל-4 או ל-5 כרכים. במהדורה האנגלית המשולשת נקראים הכרכים בשמות הבאים: הוויקונט דה בראז'לון, לואיז דה לוואלייר, האיש במסכת הברזל. אורכו של כל כרך הוא באותו סדר גודל של הספר "שלושת המוסקטרים" כולו.

עלילה עריכה

הגיבורים העיקריים של הרומן הם המוסקטרים. עלילת הספר נפרשת על פני התקופה שבין השנים 1660-1667, על רקע הפיכתו של לואי הארבעה עשר ממלך צעיר ל"מלך השמש".

חלק 1: הוויקונט דה בראז'לון (פרקים 1-93) עריכה

 
דיוקנו של לואי הארבעה עשר הצעיר, מלך צרפת בשנת 1661.

לאחר 35 שנים של שירות נאמן, ד'ארטאניאן מתפטר מתפקידו מתוך חוסר אמון במלך לואי הארבעה עשר הצעיר, אותו הוא מחשיב כחלש אופי. הוא מחליט לסייע לצ'ארלס השני הגולה לכבוש מחדש את כס המלכות האנגלי, לא מודע לכך שגם אתוס מחליט לעשות אותו דבר. בסיועם, צ'ארלס השני, שב למלכותו וד'ארטאניאן מתוגמל ומקבל שכר רב.

בצרפת, החשמן מזראן מת, ומוריש ללואי את עוזרו ז'אן-בטיסט קולבר. לקולבר יש שנאה עזה לשר האוצר, האינטנדנט, ניקולא פוקה, והוא מנסה להביא לנפילתו. הוא מביא לתשומת לבו של המלך שפוקה מבצר את בל איל, ועשוי להשתמש בו כבסיס לפעולה צבאית נגד המלך. המלך לואי משכנע את ד'ארטאניאן לחזור לשירות ומורה לו לחקור את הנעשה בבל איל. הוא גם מבטיח לו שכר משמעותי וקידום לקפטן המוסקטרים של המלך בשובו. לואי ה-14, שסוף סוף גדל להיות שליט החלטי, גם מקבל את ההצעה שמסר אתוס מצ'ארלס השני להשיא לאחיו פיליפ הראשון, הדוכס מאורליאן, את בת דודתם, אחותו של מלך אנגליה, הנרייטה אן סטיוארט.

ד'ארטאניאן מגלה שבבל איל אכן נעשים ביצורים והמהנדס האחראי הוא לא אחר מאשר פורתוס, אם כי השרטוטים נכתבו בכתב ידו של אראמיס. אראמיס, שולח את פורתוס בחזרה לפריז כדי להזהיר את פוקה, תוך כדי הטעיית ד'ארטאניאן כדי שיחפש את פורתוס באזור ואן. פורתוס מזהיר את פוקה ברגע האחרון, והוא מוסר את בל איל למלך, תוך שהוא משפיל את קולבר. בשובו מהמשימה, ד'ארטאניאן מתמנה לקפטן המוסקטרים של המלך.

בינתיים, הנסיכה הנרייטה מגיעה לצרפת מלווה על ידי דוכס בקינגהאם ה-2, ונפגשת עם משלחת שגרירים הכוללת את ראול דה בראז'לון (בנו של אתוס), ידידו הקרוב הרוזן דה גויסה, והרוזן דה וורדס (בנו של הרוזן דה וורדס הקודם משלושת המוסקטרים). בקינגהאם מאוהב בנסיכה ובקושי מצליח להסתיר זאת. פיליפ, שכמעט לא נמשך לנשים, בכל זאת מקנא בבקינגהאם ומוציא אותו לגלות לאחר החתונה.

חלק 2: לואיז דה לוואלייר (פרקים 94-180) עריכה

 
לואיז דה לוואלייר בצעירותה.

חלק זה בעיקרו מתאר אירועים רומנטיים בחצרו של לואי הארבעה עשר. ראול דה בראז'לון מוצא את אהובת נעוריו, לואיז דה לוואלייר, המשמשת כבת לוויה לנסיכה. מחשש להשחתת המוניטין של לואיז בגלל הרומנים שניהלה בחצר המלך, ראול מבקש להתחתן איתה. אביו, אתוס, רוזן דה לה פירי, מסתייג, אך בסופו של דבר, מתוך אהבה לבנו, מסכים בחוסר רצון. המלך, לעומת זאת, מסרב לאשר את הנישואין, כי לואיז היא בעלת מעמד חברתי נחות, וכך הנישואין מתעכבים עד שלואיז משפרת את מעמדה החברתי על ידי צבירת עושר ואילו ראול צובר יוקרה.

בינתיים, מאבקי הכוחות בין פוקה וקולבר ממשיכים. המלך לואי ה-14 מנסה לרושש את פוקה על ידי בקשה שיממן משתה גדול בפונטנבלו. בינתיים, אראמיס פוגש את מפקד הבסטיליה דה בייסמאוקס, ולומד ממנו על קיומו של אסיר סודי בעל דמיון בולט ללואי הארבעה עשר. אראמיס משתמש בסוד זה כדי לשכנע את ראש מסדר הישועים הגוסס למנותו כיורשו.

לאחר שבקינגהאם עוזב את צרפת, הרוזן דה גויסה נופל בקסמה של הנסיכה הנרייטה, ובמהרה גם לואי הארבעה עשר מתאהב בה. המלכה האם, אן מאוסטריה, מתערבת, ומציעה על כך שהמלך יבחר גברת צעירה בחצרו שתשמש כמסך עשן לחיבתו האסורה כלפי הנסיכה הנרייטה (אשת אחיו). הם בוחרים את לואיז דה לוואלייר לתפקיד זה, אבל במהלך המשתה, המלך שומע את לואיז מתוודה בפני חברים על אהבתה אליו, ומייד שוכח את חיבתו להנרייטה. באותו הלילה הנרייטה שומעת אף היא את דה גויסה מתוודה על אהבתו אליה בפני ראול. שניהם ממשיכים לרדוף כל אחד אחר מושא אהבתו. מודע לקשר בינו לבין לואיז, המלך מורה לראול לצאת לשליחות דיפלומטית לאנגליה ללא הגבלת זמן.

השמועות על הרומן של המלך גורמות לחיכוך עם דה וורדס, שירש מאביו את השנאה לד'ארטאניאן וכל הקשורים אליו. דה גויסה נאלץ להילחם איתו בדו-קרב שמסתיים בפציעתו באורח קשה. אירוע זה נתפס כחמור מאוד על ידי מאדאם הנרייטה שמחליטה לפטר את לואיז מתפקידה כבת לווייתה. המלך לא מסכים למעשה של הנרייטה, אבל היא מונעת מהמלך להתראות עם לואיז. המלך עוקף את הנרייטה, והיא בתגובה יוצרת קשר עם אחיה, צ'ארלס השני, מלך אנגליה ומפצירה בו להוציא את ראול מאנגליה. בשובו לצרפת ראול שבור לב כשהוא מוצא את לואיז בזרועותיו של המלך.

אתוס מגלה על הבגידה בבנו ויורק בבוז על המלך לואי הארבעה עשר. המלך מורה על מעצרו של אתוס אך ד'ארטאניאן משכנע אותו לשחררו.

חלק 3: האיש במסכת הברזל (פרקים 181-268) עריכה

 
"L'Homme au Masque du Fer" ("האיש במסכת הברזל"). הדפס אנונימי (תחריט ומצוטינט, צבוע ידנית) משנת 1789.

בחלק זה, דיומא בונה את העלילה סביב הרעיון שהאיש במסכת הברזל הוא אחיו התאום הזהה של לואי הארבעה עשר, פיליפ, שהוסתר ונכלא מאז שנולד על ידי אביו, לואי השלושה עשר, ואמו, אן מאוסטריה, "לטובתה של צרפת". מעט מאוד אנשים שחיו בתקופה המתוארת בתחילת הרומן ידעו על קיומו. אלה כוללים את אמו, אן, ואשת סודה לשעבר, הדוכסית דה צ'ברוש. הדוכסית מדליפה את הסוד לאראמיס, הבישוף של ונה והמאהב שלה לשעבר.

אראמיס זומם להחליף את לואי עם פיליפ כדי שישמש כשליט בובה לו עצמו ולפוקה, ומגייס את פורתוס כדי לסייע, אף על פי שפורתוס אינו מודע למטרה האמיתית מאחורי המזימה. לשאיפות של אראמיס אין גבולות והוא לא מתכוון להסתפק בפחות מתפקיד האפיפיור הבא. אראמיס הוגה ומוציא לפועל תוכנית משוכללת שבחלקה הראשון, פיליפ מתחלף עם אסיר שנועד להשתחרר מהבסטיליה ובורח מהכלא. בינתיים, פוקה עורך מסיבה מפוארת למלך לואי ה-14 בווקס. קולבר ממשיך להסית את המלך נגד פוקה. בעוד המלך עדיין מבקר עם פוקה בווקס, אראמיס מבצע את המחצית השנייה של תוכניתו, חוטף את המלך לואי בסיוע פורתוס וכולא אותו בבסטיליה במקום פיליפ. לאחר מכן, פיליפ מתחזה למלך במקום אחיו התאום.

אראמיס מיידע את פוקה על מעשיו, אבל פוקה לא רוצה שום חלק בבגידה כזו וממהר לבסטיליה, מציל את לואי, ומחזיר אותו כדי להתעמת עם פיליפ. מכשהבין כי מזימתו נכשלה, אראמיס בורח לבל איל, כדי להימלט מחמת זעמו של המלך, ולוקח את פורתוס איתו. לואי חוזר לכס המלוכה בעזרת ד'ארטאניאן ובכך מסתיים שלטונו הקצר של פיליפ. לואיס מגרש את פיליפ, מצווה עליו לכסות את פניו במסכת ברזל ומזהירו כי אם יסירה הוא ידאג שיהרגו אותו. אתוס וראול נפגשים עם אראמיס ופורתוס, ומבקשים מהם לספק להם סוסים לצורך בריחתם לבל איל. הם נפגשים גם עם דוכס בקינגהאם ה-2 בדרכו לאלג'יר ל-פעולה של מרס 1665 נגד שודדי ים ברברים. ראול, המדוכא עקב פרשת האהבים של המלך עם לואיז, מתנדב להצטרף לדוכס במסעו. עם יציאתו של ראול למלחמה בצפון אפריקה, ואתוס הוא פרש. הדוכס עומד לנצח בקרב, כשהוא מטביע 46 ספינות אלג'יראיות.

 
פסל של ד'ארטאניאן במאסטריכט שבהולנד, שם נפל בקרב.

על אף שפוקה הציל את המלך, לואי מצווה על ד'ארטאניאן לעצור את פוקה. אחרי מרדף אפי, ד'ארטאניאן מצליח במשימתו. לאחר מכן, מורה המלך לד'ארטאניאן לעצור גם את פורתוס ואראמיס. ד'ארטאניאן מעמיד פנים שהוא מבצע את ההוראה אך בפועל נותן זמן חבריו להימלט בחשאי. עם זאת, קולבר מבחין באהדת ד'ארטאניאן לחבריו ומצליח לערער את רוחו. ד'ארטאניאן מתפטר כשהוא מבין שהאסירים המבוקשים יוצאו להורג באופן מיידי ברגע שיעצרו. במהלך ניסיון בריחה מבל איל, פורתוס נהרג, ואילו אראמיס בורח לים, תוך הבעת חרטה על מעשיו בפעם הראשונה בחייו. בינתיים, אתוס חוזר לאחוזותיו אך יורד מנכסיו. כאשר הוא שומע שראול מת בפעולה בלה גולט, אתוס נכנע ליגון ומת. בינתיים, ד'ארטאניאן נעצר אך משוחרר על ידי המלך לואי ומוחזר לתפקידו. הוא מקבל את הידיעות על מותו של פורתוס ובריחתו של אראמיס. הודות לכוחם הפוליטי של הישועים, שאראמיס מכהן כראש המסדר שלהם, האחרון מגיע לספרד והופך לשגרירה לצרפת. בסופו של דבר, חיבתו של המלך עוברת מלואיז דה לוואלייר לחברתה לשעבר, מאדאם דה מונטספאן. כוחו ומעמדו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת גדל והוא יוצא למערכה צבאית נגד רפובליקת הפרובינציות המאוחדות, עם ד'ארטאניאן כמפקד המתקפה. ד'ארטאניאן נהרג בקרב רגעים ספורים בלבד לאחר שהוא מקבל את הידיעה שהוא עומד לקבל תואר מרשל צרפת. מילותיו האחרונות היו: " ! Athos, Porthos, au revoir ! Aramis, adieu forever " - " אתוס, פורתוס להתראות בקרוב! אראמיס, שלום לנצח ".

ניתוח ספרותי עריכה

חוקר הספרות מהאקדמיה הצרפתית ז'אן איב טאדי טען כי תחילת שלטונו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת וחייו האישיים הם הנושא האמיתי של הרומן.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Jean-Yves Tadié, Le Vicomte de Bragelonne I, פריז: Gallimard, 1997, ISBN 978-2-07-040051-5